מאת ליאור וייץ
חזרנו מהטיול החלומי שלנו לצפון איטליה ואני שמח לשתף אתכם במספר טיפים שיש לי. אשתדל שאלו לא יהיו טיפים שחוזרים על עצמם שוב ושוב.
היינו בצפון איטליה בחודש אוגוסט, סך הכול 12 ימים מלאים, זוג פלוס שתי בנות בגילאי 9 ו-11. אנחנו יוצאים לחו"ל פעם בשנה. לכן לא חוסך, לא בטיסות, לא במלונות ולא בחברת ההשכרה (הטיפ הראשון: בדברים הקריטיים – לא לחסוך, אבל שכל אחד הטוב בעיניו יעשה).
תכנון מסלול
אני מודה שזה היה מאתגר יותר מכל מקום אחר שהיינו עד כה בחו"ל (4 מקומות בסך הכול). בסופו של דבר נראה לי שהצלחתי לפצח ולבנות את המסלול המושלם מבחינתנו וגם במבט לאחור אני מרוצה מהתוצאה והחלוקה. המסלול שלנו היה: 5 ימים גארדה והסביבה כולל גארדלנד ודולומיטים, יומיים ונציה וחמישה ימים באיזור מילאנו (בצפון העיר) משם עשינו טיולים לקומו ומאג'ורה, יום במילאנו ועוד יום אחד לפיזה. חשוב לציין שזו הפעם הראשונה שלנו באיזור ולכן עשינו את כל האטרקציות "הקלאסיות" (והעמוסות…) ולא חיפשנו כל מיני יעדים פחות מתויירים.
לגבי מלונות, יש לי שיטה שכמעט תמיד עובדת: לסגור ישירות מול המלון ולבקש את אותו המחיר (או פחות) שאני רואה באתרים דוגמת בוקינג. לרוב זה עובד. סגירה ישירה מול המלון מאפשרת גם לבקש בקשות מיוחדות ובכלל בתחושה שלי זה win win ושני הצדדים מרוצים שאין אתר מתווך באמצע (אבל, כנ"ל, שכל אחד הטוב בעיניו יעשה. יש לזה גם חסרונות).
לא יותר מדי מאותו דבר
טיפ כללי לנוסעים עם ילדים (אבל לא רק): אזהרה מעודף רכבלים, אגמים ו-so-called עיירות ציוריות. אם אתם עושים כמונו טיול עם ילדים קחו בחשבון שאחרי הרכבל השני ואחרי האגם השני ואחרי העיירה הציורית השנייה, מדהימה ככל שתהיה, זה ייראה להם אותו דבר ובמקרה הטוב הם ישתעממו (במקרה הפחות טוב לא יירצו לצאת מהאוטו…). ממליץ מאוד לבחור שניים מכל דבר ותו לא. אין שום טעם לעלות שוב ושוב על רכבל או שוב לטייל בעיירה עם הרחובות הקסומים.
הנסיעה בכבישי איטליה
אוי הנסיעה בכבישי איטליה… להוציא את זה שהכבישים ללא תאורה כלל (התיאוריה שלי אומרת שזה כך בגלל שהמנטליות של המשפחה האיטלקית היא להתכנס בערבים בבית ולא לבלות בדרכים), בין הערים – הכבישים מדהימים ורחבים. וזו ב-ד-י-ו-ק הבעיה הכי גדולה איתם. זה לא הגיוני לשמור על מהירות של 70 בכביש של ארבעה נתיבים, על אחת כמה וכמה שרכבים אחרים של מקומיים עוקפים אותך מימין ומשמאל. כנ"ל ביציאה ממחלפים – לרדת בבת אחת מ-130 ל-50 ולהרגיש כאילו אתה ממש עומד במקום. דברים שאנחנו לא מכירים בארץ. אבל חוק זה חוק ותמרור זה תמרור (ואני מכין את עצמי לדוחות..). לא חסכנו בכבישי אגרה ושילמו לא מעט.
בכבישי האגרה לא מצאתי היגיון: מונציה לברשיה למשל עליתי על כביש אגרה באורך של 200 ק"מ ושילמתי 10 יורו. ממילאנו לקומו עליתי על כביש אגרה באורך של 30 ק"מ ושילמתי 8 יורו. כמובן שכפי שכתבו פה בעבר: אם אין קופאי אנושי בעמדת היציאה – שלמו במכונות רק במזומן (אפשרי גם שטרות).
באגמים ובמעברים בדולומיטים הסיפור הוא אחר לגמרי. שם הנסיעה הרבה יותר מאתגרת (ומהנה לדעתי) עם כבישים צרים ואין ספור פיתולים. טיפ חשוב: בשל המנהרות הרבות והבדלי הגבהים – הווייז כל הזמן הולך לאיבוד ולוקח לו המון זמן לחזור לחיים. בעבר קראתי כאן המלצה להוריד מפות של גוגל לנייד. עלי זה היה גדול מידי. מה שאני עשיתי זה פשוט בתחילת הנסיעה להיכנס לפירוט המסלול של וויז ולעשות לזה צילום מסך על כל נפילה שלא תבוא.
דולומיטים
כאמור, מכיוון שהתמקמנו בגארדה, אבל היו לנו בכל זאת חשוב לעשות יום דולומיטים, החלטנו ללכת על המסלול המומלץ מתוך 'המשפחה המטיילת' ועשינו את טרנטו, בולצאנו ומראנו. בדרך חזור התכוונתי לחזור דרך אורטיזיי ומעבר סלה, אבל היה מאוחר מידי אז חזרנו באותה דרך שבאנו. היה לנו יום מדהים והרכבל של בולצאנו (הארוך ביותר בכל איטליה ואולי גם בכל אירופה) פשוט מדהים, כנ"ל מראן 2000 ומסלולי הטיול באיזור. בדיעבד הייתי אולי מוותר על טרנטו. היא פחות מעניינת משלושתן. בבולצאנו מומלץ ללכת לראות את פירמידות האדמה. תופעת טבע ייחודית ומרתקת שיש כמוה רק שתיים בעולם.
פיזה
אמנם לא ממש צפון איטליה, אבל אישתי מאוד רצתה, אז הקדשנו יום לפיזה. יצאנו ממילאנו לנסיעה של שלוש שעות עם הפסקה להתרעננות. ממש לא סיפור. כמו נסיעה מת"א לכנרת. פיזה מדהימה ומומלץ לרכוש דרך האתר הרשמי כרטיס עליה למגדל. חוויה גדולה. גם הקתדרלה הצמודה מרשימה מאוד. התחושה שלי שתוך כמה שנים יאסרו לחלוטין עליה למגדל (שכל שנה נוטה יותר ויותר) אז נצלו את זה. גם העיר פיזה עצמה יפיפה עם המון מסעדות, בתים ורחובות יפים.
שופינג
יכול להמליץ על שני מרכזי הקניות העצומים שהיינו בהם: IL LEONE באיזור דרום גארדה ו- IL CENTRO ליד מילאנו (עם פרימארק). תמצאו שם הכול במחירים לא יקרים בכלל. (H&M שם הרבה יותר זול מהארץ). כמעט בכל חנות תמצאו סיילים. קחו רק בחשבון, כאמור, את הגודל העצום שלהם וההליכה המתישה מצד לצד. החניה בשניהם חינם. מעבר לבגדים, יש שם גם המון חנויות ספורט ואלקטרוניקה וציוד לביה"ס. הבנות שלי עפו על החנויות שם.
ונציה
אוסיף רק שני טיפים קטנים משלי: הראשון – עליה למגדל הפעמונים. מדהים ממש. לא לוותר. גם אם התור ארוך. והשני – אתם לא היחידים שחושבים שזה "רעיון גאוני" להתחיל ממוראנו ואז להמשיך לבוראנו. יש עוד כמה מאות (אם לא יותר ממאות) שחושבים כמוכם והתור לקו 12 (היחיד שיוצא ממוראנו לבוראנו) היה ארוך מאוד כל שעות היום. לכן, ההמלצה שלי: הפוך גוטה, הפוך: להתחיל דווקא מבוראנו ואז לעבור למוראנו. ממוראנו לונציה יש המון קוים בתדירות גבוהה.
את הרכב החנינו ב- Garage San marco – לדעתי היקר ביותר מהחניונים שם, אבל מאובטח ומצולם 24/7. לא חסכתי על זה בשום אופן (בעיקר משום שהמזוודות נותרו ברכב). השירות של צוות החניון מעולה. עשיתי הזמנה דרך האתר שלהם.
גארדלנד
מה שאני כותב נכון לחודשי הקיץ בו הפארק נסגר ב-23:00. כפי שכתבתי קודם, האירופאים, להבנתי, לא ערוכים ואין להם מנטליות כזו לבלות בשעות הערב עם ילדים מחוץ לבית. זה פשוט לא קיים אצלם. ולכן, לדעתי, ותרו על כל הרעיון של "קניית תורים". בוודאות אני אומר לכם שאם אתם הולכים לבלות בפארק יום שלם: אחרי 19:00 הפארק מתרוקן בצורה דרמטית ואתם תספיקו לעלות על כל המתקנים.
חוץ מזה, סתם שתדעו, בתור בוגר יורודיסני לפני שנה ואפטלינג לפני שנתיים – התורים יכלו להיות גרועים הרבה יותר והם נסבלים בהחלט. התור כל הזמן בתזוזה, כך שגם אם התור ארוך – עצם העובדה שהוא מתקדם ולא עומדים במקום – פסיכולוגית, אתה לא מרגיש כמה התור באמת ארוך.
מונטה באלדו
טיפ שהבת שלי בת ה-11 הציעה לי להוסיף: התבאסתם שאחרי עמידה של שעה בתור עוד נכנסתם אחרונים לקרון ואתם לא רואים כלום? הרווחתם בענק. העליה לפסגת המונטה באלדו מחולקת למעשה לשני רכבלים ואז: מי שנכנס אחרון לקרון התחתון – יוצא ממנו ראשון ולרכבל השני שעולה לפסגת ההר, עם הנוף השווה הרבה יותר, הוא ייכנס אליו לפני כולם ויוכל לבחור את המקום הטוב ביותר לעמוד בו. במילים אחרות, אלו שרצים לתפוס מקום ברכבל הראשון וחושבים שהם חכמים גדולים – ייכנסו לרכבל השני אחרונים ולא יראו כלום.
אגם קומו
אין ספור המלצות קראתי על חצי האי בלאג"יו. אני אישית התאכזבתי מאוד. שום דבר לא מעניין בחצי האי הזה והחניה מאוד מאוד רחוקה מהככר המרכזית, כמעט חצי שעה הליכה (אלא אם יתמזל מזלכם ותמצאו חניה במרכז במספר מקומות החניה הבודדים שקיימים שם). עדיף להתרכז בעיירות האחרות סביב קומו ובוילות המדהימות על שפת האגם. עוד המלצה: עלייה מהעיירה קומו לכפר ברונטה במעין סוג של קרון הרים. מדהים. אין מילים.
סולדי
דייייייייייייייייייייייי לא יכול לשמוע יותר את 'סולדי'. בכל תחנת רדיו שלא תקשיבו לה: סולדי וסולדי וסולדי וסולדי. הם אמיתיים האיטלקים האלה?? כאילו שלפני האירווזיון האחרון בישראל לא היו שירים איטלקיים בכלל? (והשיר הזה אפילו לא זכה…). תעשו לעצמכם טובה ותכינו דיסק און קי עם שירים להנעים את הנסיעות.
מקווה שתרמתי במשהו. תיהנו מאיטליה המדהימה.
מי שרוצה לעיין באלבום התמונות שלי מהטיול מוזמן להיכנס לקישור זה.