כתבה וצילמה: בלה פלד
לפני שבוע חזרנו מטיול משפחתי (זוג + ילדה בת רבע לחמש) ששילב בין עמק הלואר, דיסנילנד ופריז. נעזרתי רבות בפוסטים ובטיפים שפורסמו בקבוצת הפייסבוק הרלוונטית והגיע הזמן שנתרום גם מהניסיון שלנו. הטיול שלנו היה מושלם מכל הבחינות ועלה על כל הציפיות שלנו. כולנו נהננו מכל החלקים של הטיול ובשום שלב לא הייתה הרגשה שמאיה (זו שבת רבע לחמש) נגררת אחרינו לדברים שמעניינים רק אותנו או שאנחנו נגררים לפעילויות של ילדים שפחות מעניינות אותנו.
זה הולך להיות מפורט וקצת ארוך, אז להלן אמל״ק כדי שתוכלו להחליט אם רלוונטי לכם לקרוא את הפוסט המלא:
4 ימים בעמק הלואר, יומיים בדיסנילנד ויומיים בפריז
עמק הלואר – החלק המזרחי בלבד, לינה בדירת אייר בי אנד בי מהממת. היינו בטירות שאמבור, וינלדנריי ושאנונסו. כמו כן היינו בגן החיות בואוואל ובפארק חבלים. אוכל – בישלנו לעצמנו בבוקר ובערב. בצהריים עשינו פיקניקים. הטירות מאוד יפות ומרשימות, גן החיות מהמם והיה לנו ממש כיף. אלה לא הנופים של האלפים הצרפתיים או של אוסטריה, פשוט מרחבים עצומים ומישוריים לחלוטין. 4 ימים זה לא הרבה זמן, והייתי ממליצה להוסיף עוד יומיים לפחות, אבל זה הזמן שהיה לנו.
יומיים בדיסני – ישנו במלון l'elysee val d'Europe עם שאטל לדיסני (8 דקות נסיעה). יום בפארק דיסנילנד, יום בפארק דיסני סטודיו. היו תורים למרות שהיינו באוקטובר ובאמצע השבוע. למרות התורים זה כיף גדול לילדים וגם למבוגרים. לדעתי יומיים מספיקים.
יומיים בפריז – טעימה קטנה בלבד. מגדל אייפל (כולל עלייה לקומה האחרונה), גני טווילרי, גני לוקסמבורג, מוזאון רודין וקצת שוטטות בעיר עם עצירות בפטיסרי שונים. טבילת אש ראשונה ומאוד מוצלחת ביעד עירוני עם הילדה.
טיסות
הוזמנו כשמונה חודשים מראש. לאחר השוואת מחירים בין חברות שונות וימי טיסה שונים בחרנו בטיסת הלוך של איזיג׳ט לפריז (שראל דה גול) וטיסת חזור של טראנסאוויה מפריז (אורלי). עלות הטיסות, כולל מזוודה אחת לשלושתנו, הייתה 500 יורו.
היה עיכוב של 40 דקות בערך בטיסת ההלוך של איזיג׳ט, מה שהיה די מבאס, כי הטיסה הייתה בערב וגם ככה נחתנו מאוחר. הטיסה של טראנסאוויה הייתה מעולה וללא עיכובים.
נחתנו בחצות והסתבר ששארל דה גול הוא נמל תעופה ענק ודי מסובך ושהמלון, למרות שנמצא בשטח שדה התעופה, הוא לא כל כך קרוב. באתר של שדה התעופה היה כתוב שיש שאטלים למלונות, אבל השאטל היה מאוד רחוק מהטרמינל שבו נחתנו (ייתכן שבשעות היום יש שאטל נוח יותר). לקח לנו שעה וחצי להגיע למלון, עם כל הציוד כולל כסא בטיחות ועם ילדה על הידיים, שנרדמה ממש לקראת הנחיתה. בדיעבד כדאי היה לקחת מונית אבל חשבנו שזה יהיה הרבה יותר מהיר.
המלון שהזמנו ללילה הראשון הוא הולידיי אין אקספרס. הזמנו דרך בוקינג. המחיר, שכלל ארוחת בוקר, היה סביר (150 יורו) והמלון בסדר סך הכל. אבל כדאי לבדוק אם אולי יש מלונות קרובים יותר לטרמינל הספציפי שבו נוחתים. בעיקר אם זה בלילה.
למחרת בבוקר אספנו את הרכב שהזמנו מסוכנות באדג׳ט בשדה. הזמנו דרך האתר economy car rentals, שתמיד יוצא לנו הכי משתלם. העובדה שהיינו צריכים להחזיר את הרכב לתחנה שונה מאוד ייקרה כמובן את ההשכרה.
עמק הלואר
התחנה הראשונה שלנו הייתה טירת שאמבור, מרחק של שעתיים וחצי נסיעה משארל דה גול. בדרך עצרנו בסופר והצטיידנו באוכל לפיקניק. ליד הטירה, בסמוך לחניה, יש שולחנות פיקניק מקוריים. בכלל, בכל המקומות שהיינו בהם בעמק הלואר היו מתחמי פיקניק יעודיים, כאשר כמעט תמיד היו גם אזורים מקורים, כך שאפשרי לעשות פיקניק גם כשמזג האוויר גשום. הבאנו מהארץ צידנית קטנה מתקפלת וקרחון והם היו מאוד שימושיים, כי כל ארוחות הצהריים שלנו בעמק הלואר היו פיקניקים עם אוכל שלקחנו איתנו מהבוקר. מזג האוויר הקריר גם הוא עבד לטובתנו בהקשר הזה.
יש תשלום נפרד על החניה ותשלום נפרד על הכניסה לטירה. יש הרבה מסלולי טיול ביערות שסובבים את הטירה, שאם יתמזל מזלכם תוכלו גם לפגוש שם בעלי חיים. לנו לא היה זמן לטייל גם מסביב, אז התמקדנו בטירה עצמה.
הטירה מאוד מרשימה והתלהבות נרשמה גם מצד הילדה (בעיקר מהמדרגות הספירליות ומהחדר של המלכה).
כרטיס כניסה כולל דילוג על התור
משם נסענו לדירה שהזמנו דרך אייר בי אנד בי. הדירה ממוקמת בעיירה cour-sir-Loire, ליד העיר בלואה. הדירה ממש מקסימה, מאובזרת היטב, נקיה ומעוצבת מאוד יפה עם הרבה תשומת לב לפרטים הקטנים. המטבח מאובזר בכל מה שצריך, יש צעצועים לילדים, ערסל בחצר ואפילו אופניים שאפשר לצאת איתם לטיול רכיבה לאורך נהר הלואר. החצר הענקית, שעמדה לרשותנו לחלוטין, צופה לנהר הלואר ואם תגיעו במאי-יוני תזכו לפירות טריים ללא הגבלה מעץ הדובדבן הענק שבחצר.
מלונות בוקינג באיזור העיר בלואה
הערה לגבי הדירה – אנחנו בחרנו ללון באזור הזה כי הגענו מפריז ועמדו לרשותנו 4 ימים בלבד. לכן החלטנו להתמקד בחלק המזרחי יותר של עמק הלואר, שקרוב יותר לפריז. למי שרוצה להתמקד באתרים שנמצאים בין נאנט לטור, ייתכן שיהיה פחות נוח להתמקם באזור הזה.
אחרי שראינו מה יש בדירה ומה חסר, קפצנו לסופר הקרוב וקנינו לנו מצרכים לימים הקרובים.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת באירופה, ובצרפת בפרט, הוא לשוטט בסופרים הענקיים שלהם ולחקור מוצרים מקומיים שאין בארץ, כמו גם מוצרים שיש בארץ אבל עולים הרבה פחות שם.
חזרנו הביתה, הכנו ארוחת ערב ובזה נגמר היום הראשון.
ביקור בגן החיות
היעד שלנו ליום השני בעמק הלואר היה גן החיות בווואל ZooParc de Beauval, מרחק של כשעה נסיעה. אני לא אוהבת גני חיות בדרך כלל אבל זה באמת היה יוצא דופן וכנראה שלא סתם נחשב לאחד מחמשת גני החיות היפים בעולם. גן החיות עצום ובנוי כל כך יפה שממש כיף לטייל בו. נראה כאילו לחיות יש מרחבים גדולים להסתובב בהם באופן חופשי, והן מטופחות ומרשימות. גולת הכותרת היא דובי הפנדה, אבל יש גם מלא בעלי חיים אחרים ולחלק מהם אפשר להתקרב ממש למרחק נגיעה כשרק זכוכית מפרידה. כל הבריכות (פינגווינים, אריות ים, היפופוטמים ועוד) בנויות עם קירות זכוכית שסביבם אפשר ללכת ולצפות בחיות מתחת למים. כך ראינו היפופוטם עושה סלטות במים.
אסור לעשות פיקניק בגן החיות (יש כמה מסעדות שאנחנו וויתרנו עליהן), אבל יש אזור מיועד לפיקניק מחוץ לגן החיות. אפשר לצאת לאכול ולחזור לגן החיות, רק צריך לשים חותמת כדי לחזור. כך עשינו.
לגן החיות כדאי להקדיש יום שלם כי הוא באמת מאוד גדול ומעניין.
ביום השלישי בעמק הלואר התחלנו את הבוקר בשוק מקומי קטן בעיר טור, בדרכנו לטירת וילנדריי. שווקי איכרים הם עוד אחד מתחביבי באירופה ובעיקר בצרפת. פירות, ירקות, בשר, דגים, גבינות ומאפים. והכל טרי טרי טרי ומהמם. הצטיידנו גם לפיקניק בצהריים וגם לארוחת הערב.
מהשוק המשכנו לטירת וילנדריי עם הגנים המרשימים שלה (המבוך פחות מרשים). התייעצתי בקבוצת הפייסבוק לגבי טירות מומלצות והתלבטתי ארוכות באיזו טירה שלישית לבחור. בסוף החלטנו שניסע לוילנדריי למרות שהיא הייתה רחוקה יחסית ממקום הלינה שלנו. הטירה עצמה מאוד יפה אבל מה שהכי מרשים הוא הגנים שסביבה. מומלץ להקדיש כשעתיים לביקור רגוע בטירה ובגנים. בסמוך לחניה יש שולחנות פיקניק, שבהם עשינו פיקניק צהריים כמובן.
משם המשכנו לפארק חבלים סמוך במרחק של כ-20 דקות נסיעה. שמו של הפארק gadawi park sud.
החברה מפעילה שני פארקים שנמצאים במקומות שונים. כמו כן, מחוץ לעונת התיירות הפארק פתוח רק בסופי שבוע. בדקו מראש את שעות הפעילות. פארק החבלים ממש מוצלח ומומלץ. יש מלא מסלולים לגדולים ולקטנים, כולל אומגה מעל האגם. כיף גדול לילדים בכל הגילאים וגם למבוגרים.
התחנה הבאה הייתה יקב קטן באזור, כי אי אפשר להיות בצרפת בלי לטעום יין. טעמנו, רכשנו והמשכנו הביתה. חזרנו מספיק מוקדם כדי לקחת את האופניים ולרכוב קצת לאורך הנהר וחזרה.
היום האחרון בעמק הלואר היה קצת קשה כי בסוף אותו יום חזרנו לכיוון פריז, לדיסנילנד.
בבוקר התארגנו ועזבנו את הבית הקסום שלנו בעמק הלואר. היעד הראשון לאותו יום היה טירת שנונסו אבל חשבנו להסתפק בשיט שיאפשר לנו לראות אותה מבחוץ במלוא הדרה. למרבה הצער השיט היה סגור ולכן המשכנו לטירה, ולא התאכזבנו. ביקרנו בחדרים ובגנים והתרשמנו מאוד. מאיה הביעה עניין בטירה למרות שזו הייתה הטירה השלישית! ויחסית לילדה בגילה גילתה סבלנות מרשימה.
הסיור היה ארוך מהצפוי ואחריו עשינו פיקניק ליד הטירה (כמו ביתר האתרים שהיינו בהם, יש שולחנות פיקניק יעודיים חלקם בחוץ וחלקם מקורים).
משם חיכתה לנו נסיעה של שלוש שעות לדיסני שהתארכה קצת בגלל פקקים. מאיה שלנו ישנה כל הדרך, אבל אנחנו מאוד התעייפנו מהנסיעה. אחרי שהגענו למלון, נסענו להחזיר את הרכב בתחנת הרכבת שליד הדיסנילנד וחזרנו ברכבת למלון.
דיסנילנד פריז
טוב, הדבר הכי מורכב בתכנון הטיול היה דיסנילנד. עשיתי ממש דוקטורט בנושא. מדובר בהמון מידע וטיפים, שאני מקווה שיעזרו לאלה מכם שמתכננים לנסוע לדיסני, אבל כדי לא להלאות את מי שזה פחות רלוונטי עבורו, אציין כאן רק את הדברים הבסיסיים. תוכלו למצוא באתר זמן מקומי פוסט נפרד שכתבתי על דיסני.
בעצם יש שני פארקים – פארק דיסנילנד הקלאסי, שהוא ממש ממש גדול ועם הרבה מתקנים. הרוב המוחלט של המתקנים לא אקסטרים. הכל מעוצב באופן יפה להפליא וזה העיקר בפארק. הפארק השני הוא דיסני סטודיו שמעוצב יותר כמו סט של סרט, והוא מגניב ממש אבל הרבה יותר קטן. יש שם סך הכל תשעה מתקנים אם ספרתי נכון ויש גם מופעים.
אנחנו היינו יומיים – יום אחד לכל פארק ולנו זה בהחלט הספיק, למרות התורים. כן, יש תורים גם בימים גשומים באמצע השבוע באוקטובר, אבל אולי מדובר בפחות תורים מאשר בקיץ.
אין ספק שדיסנילנד הוא חוויה, מרגישים בתוך אגדה. היינו יומיים. ביום הראשון היינו בפארק הדיסנילנד, וביום השני בדיסני סטודיו. ביום השני היה די גשום אבל זה לא הפריע לאף אחד, וגם לנו לא. מומלץ מאוד להיעזר באפליקציה של דיסני, שבה רואים את זמני התורים בכל מתקן בזמן אמת. זה מאוד עזר לנו לתכנן את המעבר בין המתקנים כך שנעמוד במינימום תורים. גם השימוש הפאסט פאס עזר. בסוף יצא שעמדנו בתורים של בין 5 דקות לשעה (לא כולל מפגש נסיכות שם התור היה של שעתיים). התהלוכה מהממת, מופע הסיום מהמם והמקום כולו פשוט חלום.
בחרנו לישון במלון l’elysee Val d’europe משתי סיבות עיקריות:
1. הוא צמוד לתחנת רכבת, מה שהיה נוח כי היינו צריכים להחזיר את הרכב ואז לחזור למלון. חשבנו שאולי נשתמש ברכבת גם כדי להגיע לפריז אבל בסוף בחרנו באובר.
2. הוא צמוד לקניון ענק שיש בו סופר ענק. ידענו שאנחנו לא רוצים לקנות אוכל בדיסני ולכן קנינו מראש בבוקר ולקחנו איתנו לפארק.
אנחנו היינו מאוד מרוצים מהמלון. הוא חדש ונקי, וארוחת הבוקר מצוינת. השירות גם היה מצוין. יש שאטל ממש מול המלון, יוצא כל חצי שעה וסך הכל 8 דקות נסיעה לדיסני.
שתי דקות הליכה מהמלון יש המבורגר מעולה – Alfred. בכלל, באזור ואל ד׳יורופ יש מקומות לאכול בהם בערב. לעומת זאת, יש אזור של מלונות (איפה שה-Vienna dream castle) שאין מסעדות או סופר בסביבה.
אחרי שסיימנו את היום בדיסני סטודיו חזרנו למלון, אספנו את המזוודות (עשינו צ׳ק אאוט בבוקר) והזמנו אובר לפריז. הנסיעה באובר מאוד נוחה ומשמעותית יותר זולה ממונית. מהניסיון שלנו אין בעיה של זמינות ואפשר להזמין גם מראש לשעה מסוימת.
פריז
אני יודעת שהעיר הזו קצת שנויה במחלוקת ויש הרבה שלא מתחברים אליה. אני משתייכת דווקא לקבוצה השניה ופשוט מאוהבת בעיר הזו! היא מלאת שיק. וקסם. ויופי. ופחמימות!
זו הייתה הפעם הראשונה שבה שילבנו יעד עירוני בטיול משפחתי. עד כה הטיולים העירוניים היו זוגיים וכל הטיולים עם הבת שלנו היו ביעדים יותר כפריים עם הרבה טבע. כאלה שבהם אתם לא מרגישים שמפספסים משהו כשחוזרים הביתה בשבע בערב כדי להשכיב את הילדים לישון, ושהילדים יכולים לנמנם באוטו בדרך ממקום למקום.
החלטנו שבגיל כמעט חמש אפשר כבר ליהנות ביעד עירוני ובעיני פריז היא מקום מעולה להתחיל. כיוון שזה היה ניסיון ראשון כאמור, ולא ידענו איך זה יהיה, החלטנו להסתפק ביומיים. בדיעבד היינו יכולים להישאר בפריז עוד כמה ימים בקלות. ביום האחרון מאיה פשוט ביקשה להישאר לגור בפריז, לתמיד. זה היה עד כדי כך מוצלח!
לפני הטיול מאיה ראתה שני סרטים שבהם מתוארת פריז- רטטוי ולרקוד. שני הסרטים מקסימים בלי קשר לכלום, אבל הם גם ממש יצרו אצלה ציפייה לראות את פריז ובפרט את מגדל אייפל.
הגענו בערב אחרי הדיסנילנד לרובע המארה, שם שכרנו דירת איירביאנדבי. זה הרובע שאני הכי אוהבת בפריז. הוא מרכזי מאוד, אבל לא בלב האזור התיירותי ויש לו קסם משלו. הדירה ממוקמת סמוך לתחנת מטרו, בבניין מאוד מטופח, עם מעלית. דירה מרווחת למדי ונוחה. יש דברים שדורשים קצת תחזוקה ובניגוד לבית שהיה לנו בעמק הלואר, הדירה הזו פחות מזמינה ולא מקום שכיף לבלות בו ערב בבית. אבל לא באנו לבלות בבית בפריז, אז זה לא היה קריטי.
דירות ומלונות ברובע המארה, בוקינג
הגענו רעבים בערב והלכנו לאכול במקום הכי קרוב שמצאנו- פיצרייה דווקא. הפיצה הייתה מעולה והבת שלנו התלהבה מפיצת הילדים המיוחדת. התחלנו לטייל בפריז רק למחרת.
ביום הראשון בבוקר טיילנו קצת ברובע המארה, הגענו לפלאס דה ווז׳ ואכלנו כל מיני דברים מתוקים: שוקולד של les trois chocolats- שוקולטייר יפני. הפרלינים מיוחדים עם טעמים כמו סאקה, מאצ׳ה, סאקורה, יוזו. מאוד טעים ומאוד מיוחד, וגם מאיה אהבה את הטעמים הבלתי רגילים. אקלרים של l’eclair de genie- מאוד יפים ומאוד יקרים. טעימים, אבל יותר יפים מטעימים ולא מצדיקים את ה-6 יורו לאקלר.
אחרי הסיבוב במארה המשכנו לטייל ברגל לכיוון רחבת הלובר. לא נכנסנו פנימה ורק ראינו את הפירמידה. בדרך לשם עצרנו לארוחת צהריים ב-pret a manger. יש הרבה סניפים וזו אפשרות טובה לארוחה זריזה על הדרך – כריכים, סלטים ומרקים טריים וטעימים.
מהלובר המשכנו לגני הטווילרי הסמוכים. בגנים יש גם גן שעשועים קטן ונחמד והעברנו בו שעה קלה. משם לקחנו מטרו לכיכר הטרוקדרו, צפינו באייפל מרחוק ואז צעדנו עד אליו. קחו בחשבון שיש רק כניסה אחת למתחם של המגדל כי הכל מסביב מגודר, כך שצריך ללכת לא מעט כדי להגיע אליו.
הזמנו מראש כרטיסים לשעה מסוימת כדי לעלות למגדל. אנחנו עלינו לקומה השלישית. מאיה התלהבה מאוד מהעליה למגדל ומהנוף הנשקף ממנו. גם אנחנו. קחו בחשבון שיש תורים בכניסה, גם לבטחון בכניסה למתחם וגם בכניסה למגדל עצמו. תגיעו מספיק זמן לפני השעה שהזמנתם.
אחרי שעלינו וירדנו חזרנו לכיכר טרוקדרו, שממנו נשקף האייפל במלוא תפארתו. בדרך עצרנו לסיבוב בקרוסלת סוסים. מאיה ממש התרגשה לראות את האייפל מואר, זה לא היה דומה לשום דבר שהיא ראתה עד כה.
כיוון שכבר החשיך המתנו בסבלנות לשעה עגולה כדי לראות את המגדל מנצנץ. מאיה כבר הייתה עייפה ורצתה ללכת אבל הצלחנו לשכנע אותה לחכות כמה דקות ואחרי שהיא ראתה את המגדל מנצנץ היא ממש שמחה שחיכינו. היא לא הפסיקה לספר לסבתות בהתלהבות על האייפל, ועל איך שהוא זהר וניצנץ.
לקחנו מטרו חזרה לאזור המארה. אכלנו ארוחת ערב במסעדה ממש מוצלחת – les philosophes. האוכל מצוין והאווירה מעולה, רק לקחת בחשבון שאין מנות מיוחדות לילדים. בזה הסתיים היום הראשון שלנו בפריז.
יום שני בפריז
את היום השני התחלנו בהליכה לכיוון הגדה השניה של הסן. עברנו דרך האיים וראינו את כנסיית נוטרדאם בשיפוצים. מקווה שבביקור הבא בפריז נוכל גם להיכנס פנימה. משם פנינו לכיוון סן ג׳רמן, עצרנו בדקתלון לקצת קניות, עצרנו בפטריק רוג'ה לקצת שוקולדים, והמשכנו לגני לוקסמבורג. בדרך לגנים עצרנו במאפיה/מעדניה נחמדה שאני לא זוכרת את שמה. קנינו מאפים ואוכל מוכן לארוחת צהריים, שאותה אכלנו בגני לוקסמבורג היפים.
גם כאן יש גן שעשועים ממש נחמד לילדים, רק שהוא בתשלום (3 יורו לילד, 1 יורו למבוגר, לכל היום, אפשר לצאת ולהיכנס כמה שרוצים). מאיה העבירה שם בכיף שעה וחצי ולא כל כך רצתה לעזוב.
המשכנו בהליכה למוזיאון רודין, ובדרך עצרנו בפייר הרמה וקנינו מקרונים מושלמים. מוזיאון רודין היה המוזיאון היחיד שבחרנו להיכנס אליו. הוא לא גדול וגן הפסלים מאוד יפה, וגם ילדים יכולים להנות ממנו. מאיה מאוד נהנתה. היינו שם כשעתיים והספקנו לעשות גם סיבוב בגן הפסלים וגם במבנה המוזאון. מאוד מעניין ומרשים.
אחרי המוזיאון הלכנו לחנות האוכל המפורסמת – grande Epicerie de Paris. יש שם מבחר עצום של מוצרי מזון, באמת הכל מהכל- גבינות, נקניקים, בשר, דגים, תה, שוקולדים, ריבות וכל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו. אבל הכל מאוד יקר. עדיף לקנות בסופר.
וכאן בערך הסתיים הביקור שלנו בפריז – לקחנו מטרו לדירה, יצאנו לאכול במסעדה קרובה שהתגלתה כלא כל כך מוצלחת למרות הציונים הגבוהים באפליקציות שונות, וחזרנו הביתה לישון.
בבוקר לקחנו אובר לשדה התעופה אורלי (האובר הוזמן מראש ערב קודם) וחזרנו ארצה.
זהו, עד הטיול הבא.