מאת יפעת שטרן סבח
הטיול של אחרי הצבא לניו זילנד ואוסטרליה שלא יצא לפועל אז, חיכה לי לשבתון השנה. כשהתחלתי לקרוא ולבנות את הטיול, הבנתי שאי אפשר להספיק באמת לראות בחודשיים גם את ניו זילנד וגם את אוסטרליה כמו שהייתי רוצה ולכן, כשהייתי צריכה לבחור אחת מהן היה ברור שזאת תהיה ניו זילנד שגם יפה ומעניינת יותר מבחינת הטבע וגם קטנה ונוחה יותר לטיול של חודש וחצי – חודשיים…
אבל הרגשתי שאם אני כבר מגיעה לצד השני של העולם, אז אני צריכה להוסיף עוד יעד באזור שאפשר להגיע אליו מניו זילנד וככה הטיול הפך לניו זילנד ופיג'י (עליה אכתוב בפעם אחרת)
הרכב הטיול: שני הורים ושני בנים בני 4.9 ו-9 חודשים
משך הטיול: חודש וחצי ניו זילנד (ועוד שבוע בפיג'י) עם חלוקת זמן של שבועיים באי הצפוני וחודש באי הדרומי.
טיסות
טסנו עם טורקיש בשני קונקשנים לכל כיוון. בהלוך דרך תאילנד ובחזור דרך סינגפור. כולן חברות מצויינות כשסינגפור הייתה חברת התעופה, ללא ספק, הטובה והמפנקת ביותר. לא הסתכנו בקונקשן קצר בתורכיה שיכול היה להוזיל את מחיר הטיסות וטוב שכך כי השדה החדש שלהם עצום ונראה שהם לא יודעים איך להתנהל ביעילות. אחרי הנחיתה המטוס המשיך לנסוע בשדה עוד כ-20 דקות ועוד היה צורך באוטובוס איסוף שגם נסע בתוך השדה כמה דקות טובות. העדפנו בלי אתגרים נוספים של יציאה מהשדה ללילה או יותר בעצירות בקונקשנים.
בילינו בין 3-5 שעות בקונקשנים השונים כשלילדים הבאנו עגלות שישנו בהן כשהיה צורך.
זמן הטיסות 23 שעות ועוד כ-15 שעות מצטבר בשדות התעופה – לפני הטיסות ובמהלכן… היה באמת פחות קשה ממה שזה בטח נשמע.
השכרת רכב
אחרי בירורים בחברות שונות בארץ ובניו זילנד הלכנו על חברה מקומית בשם אומגה, שהייתה הזולה ביותר כולל מעבורת למעבר בין האיים, גם אחרי שלקחנו את הביטוח המקיף ביותר שלהם (שלא כולל בשום מצב ביטוח צמיגים). בעינינו, היה חשוב להמשיך עם האוטו לאי הדרומי, מעבר לסרבול עם כל הציוד וילדים קטנים, האוטו הפך לחלק מאיתנו בטיול והשארנו בו הרבה מאוד דברים, לפעמים גם אוכל שלא דרש מקרר ובגלל מזג האוויר הקר קיבלנו אותו בבוקר כאילו היה במקרר.
לינה
לא ישנו בקראוון, אלא במלונות שונים… 28 ליתר דיוק וזה היה מושלם! אני, אישית, לא מתחברת ללישון בקופסה על גלגלים, אבל הייתי פתוחה לרעיון במחשבה שכך הטיול יכול לזרום יותר (בדיעבד זה לא לגמרי נכון). הנושא ירד מהפרק כשהבנו שגובה התקרה הוא 2 מטר ובעלי 1.95 וגם לילדים קטנים כמו שלנו חדרי מלון נתנו הרבה יותר מרחב תנועה שהיה חשוב להם – לאחד לתרגל עמידה והליכה ולשני לקפוץ בין המיטות בחדר.
אני מאוד ממליצה על המלונות בניו זילנד – מחירים סבירים ולא תמיד יוצאים יקרים יותר מעלות יומית של קרוואן, הרבה מהמלונות המוצעים הם דירות בנות כמה חדרים, דירות סטודיו או אפילו חדרי מלון רגילים, אבל מאוד מרווחים ובמרביתם הגדול יש מטבח מאובזר בהכל (אפילו מכונת כביסה ומייבש אישיים) כך שיצא לנו לאכול ארוחה אחת ביום בחוץ ואת השתיים האחרות הכנו בעצמנו.
ברגע שמתכננים שני לילות באזור שיש יותר מה לראות ולילה אחד במקומות שמהווים תחנות דרך, יש זרימה מוחלטת של הטיול במקרה של גשם או כל בלת"ם אחר, במיוחד כשמדובר בטיול עם ילדים. כל מה שלא הצלחת לראות היום, בגלל הגשם, תוכל לראות מחר או בבוקר שאחרי לפני שתצא ליעד הבא… הרי גם בקראוון יש גבול לכמה תישאר במקום אחד בלי שזה ישפיע על המשך הטיול, צריך להספיק הכל…
ממליצה גם לא להיסחף עם מטען רב- בקראוון כל שטח פנוי הוא חשוב ובמלונות זה כמובן מסרבל. מה שאנחנו עשינו (גם בטיולים קודמים), ארזנו שתי מזוודות- אחת גדולה ואחת בינונית עם כל הבגדים (כן כן, ארבעה אנשים בשתי מזוודות) והבאנו עוד מזוודת טרולי ששימשה אותנו במהלך הטיסות לבגדי החלפה וגם ביטחון להתחלת הטיול במידה והמזוודות לא יגיעו. במהלך הטיול היא שימשה כמזוודה היחידה שלנו – פשוט העברנו כל כמה ימים בגדים לימים הבאים לטרולי. כך יצא שאת המזוודות הגדולות הוצאנו רק כל כמה ימים טובים, בדרך כלל כשכבר עשינו כביסה והיה צורך בארגון מחדש.
עונה
אז אנחנו היינו לפני תחילת העונה שמגיעה לשיאה בדצמבר – ינואר. המלצה שלי – למי שלא מחפש לעשות טרקים של ימים למעלה בהרים, תטיילו שם, כמונו, באביב. אז נכון שהאביב שלהם הוא יותר החורף שלנו ובמרבית הזמן צריך להתלבש חם, אבל אתם מטיילים בלי להזיע, נהנים מנופים של הרבה שלג (ולא רק בפסגות) ומזרימה גדולה יותר של הטיולים – אין לחץ לסגור שום דבר מראש, אין כמעט תורים והמחירים גם זולים יותר בסגירת המלונות וגם בהשכרת בקראוון.
כסף
הדולר הניו זילנדי שווה נכון לעכשיו 2.30 ש״ח. המרת הכסף בארץ ועמלת החיוב באשראי יכולה להיות זהה כך שאין טעם להביא הרבה מזומן חוץ מהסכום ההתחלתי, מה שכן… הרבה מהמלונות וגם כמה בתי עסק גובים עמלה משלהם על החיוב באשראי, עמלה שיכולה להיות בגובה 2-3 אחוזים ואז יחד עם גובה הריבית שלהם וגובה הריבית שחברת האשראי בארץ לוקחת יוצא גבוה ממש. אז כבר עדיף להוציא כסף ולשלם מזומן.
מידע כללי
ניו זילנד היא מדינה יפיפיה ששטחה גדול פי 13 משטח ישראל ומספר תושביה כמחצית ממספר התושבים בישראל. משמע יש הרבה מאוד שטחים לא מיושבים – כל כך הרבה טבע ויופי סביבך שאתה מצטער שאין לך איזו מצלמה על הראש שמתעדת כל רגע ורגע. יש בה הכל מהכל – מפלים, נהרות, אגמים, הרים מושלגים וגם גבעות ומישורים ירוקים סטייל שוויץ ואוסטריה וגם גבעות ירוקות ונופים טרשיים, גייזרים, מעיינות חמים, הרבה טרקים ביערות גשם מופלאים עם גזעים וענפים בצורות מעניינות…
מלבד אי הפחד שתפגוש באיזו חיה מפחידה ומסוכנת (אין בה חיות מסוכנות, בניגוד לאוסטרליה), אתה לגמרי מרגיש בלב ג'ונגל פראי, הרבה חיות ים ומגוון ציפורים ביניהן הקיוווי המפורסמת (בעיני גם ציפור אחת מרשימה במיוחד בשם אלבטרוס), הרבה ספורט אקסטרים וכמובן הרבה כבשים ופרות.
המדינה בנויה משני איים גדולים ועוד הרבה איים קטנים יותר. המעברים בין שני האיים הגדולים – הצפוני והדרומי הם באמצעות מעבורת. האי הצפוני הוא אזור פחות קר מהאי הדרומי והרבה יותר מיושב מהדרומי, כ-¾ מהאוכלוסייה מתגוררת באי הצפוני.
המאורים, שמהווים מיעוט בעם התיישבו באי הצפוני. האי הדרומי קר יותר בשל הקרבה של היבשת לאנטרטיקה ומיושב ב-⅓ מהאוכלוסייה, בעיקר באירופאים לשעבר. המאורית היא שפה מדוברת שאף נלמדת בבתי ספר, הבלשנית שבי נדהמה מכמות ההברות שיש במילים שלה, המון תנועות… כל הברה מורכבת לרוב מעיצור – תנועה וככה אתם מקבלים מילים בסגנון -Whakapapa ו- Papatuanuku. צריך לפרק את המילים שלהם הברתית כדי להצליח להגות משהו.
התושבים שלה מקסימים וחמים מאוד, מגמישות בשעות הצ'ק אין במלונות ועד סבלנות בהזמנה במסעדות. בדומה למה שחוויתי בסקוטלנד, גם בניו זילנד מכירים בחשיבות ריצוי הילדים ובכל מסעדה יש חוברות צביעה למשחקים לילדים וגם תפריט מותאם (חבל שבישראל לא כך). סופרים כמו countdown, new world או four square יש בכל מקום והם פתוחים 7 ימים בשבוע, במרבית המקומות משבע בבוקר ועד עשר בלילה.
אולי כדאי גם פה לשתף עד כמה הם נותנים חשיבות לריצוי הילדים במקומות שבהם הם נוטים לאבד סבלנות. בסניפי countdown יש בכניסה לסופר, סל פירות חינמי עבור ילדים שמתלווים להורים לקניות.
בניגוד לסופרים, עסקים מקומיים וחנויות שונות נסגרים כבר בחמש-שש. מסעדות נשארות פתוחות עד שעות מאוחרות יותר.
בשונה מארצות הברית, קנדה וכמה מדינות אירופאיות שרואים בהן בכל תחנת דלק, מקדונלדס וחבריו לג'אנק, בניו זילנד אל תצפו לזה. אין הרבה מקומות לעצור בהם על הדרך ואם יש, אז מדובר בעסק מקומי. בכלל, מלבד הערים הגדולות כמו אוקלנד וכרייסטצ'רץ, אל תצפו לראות מותגים מוכרים, יש הרבה עסקים מקומיים.
תמיד הצטיידו באוכל באוטו, בעיקר פירות (והם מאוד מאוד טעימים!), לחם וממרחים שונים. המדינה לא הרבה יותר יקרה מישראל במחירי האוכל בסופר (הירקות בהחלט יקרים יותר) או עלות המנות במסעדות. היא יקרה בעלות האטרקציות וכשמגיעים עד אליה, זה לא הדבר שבו כדאי לחסוך בכסף.
מסלול הטיול
אין טעם להיכנס פה לפרטים של המסלול עצמו כי הטיול ארוך מאוד וראינו כל כך הרבה שיהיה קשה מאוד לעקוב אחרי הכל.
בתקופה שלנו היה נכון יותר להתחיל באי הצפוני ולהמשיך לדרומי כשהלך והתחמם… יש כאלה שאומרים שנכון להתחיל כך גם בגלל היופי שהולך ומתעצם ככל שיורדים דרומה, כשהפיק הוא המילפורד סאונד והר קוק.
מומלץ להיעזר ב- Doc – אתר האינטרנט של רשות הטבע הניוזילנדית וכן גם בסניפים שלהם ושל i site שפזורים ברחבי המדינה. תקבלו שם תמונה כללית וגם מפות של המסלולים השונים שיש לעשות- דרגת הקושי שלהם והאם ניתן לעשות עם עגלה או שיש צורך במנשא, מצב מזג האוויר, עלויות מוניות המים / השייט / הכניסה לאותה אטרקציה.
תוכלו לסגור באמצעותם כרטיסים לכל אטרקציה או שייט אפשריים במדינה. כדאי תמיד להתייעץ עם אנשים שסיימו את המסלול או עם תחנת DOC או I SITE לגבי יציאה למסלול עם עגלה, הרבה מסלולים שהוגדרו לא לכיסאות גלגלים היו אחלה עבורנו עם הבייבי ג'וגר שהיא ג'יפ 4X4 מוסווה בעגלת ילדים.
לא חסכנו ולא ויתרנו בשום אטרקציה אפשרית – שייט לצפייה בלוויתנים ודולפינים, מסוק עם נחיתה בקרחון טזמן, צפייה בפינגווינים הכחולים חוזרים לחוף אחרי השקיעה, צפייה באלבטרוסים מקרוב, עליה לכל תצפית שווה, גלישת בדיונות ב- BAY OF ISLANDS, סרט בסינמה פרדיסו, עולם הפאזלים, מערת תולעים זוהרות, שייט במילפורד כשיצאנו בידיעה שהכביש יכול להיות עדיין סגור כשאנחנו מגיעים לאזור ועוד ועוד והכל יחד עם הילדים!
אל תפחדו לטייל עם הילדים, לטייל בעולם זאת הדרך הכי טובה ללמד אותם עליו וזמן איכות מדהים איתם.