ליאור אנמר על הנהר הסודי של ישראל

ליאור אנמר, מי שחשף את קניון נחל ערבה הגיב בפייסבוק לסיפור שקיבל חשיפה רבה בתקשורת בשבוע האחרון. הנה ציטוטים מדבריו:

שמי ליאור אנמר, אני האדם שחשף לתקשורת את קניון נחל ערבה. אני יושב בשקט וקורא את התגובות השונות והמאמרים המתפרסים בעיתונים ומחייך…כיצד זה כל כך הרבה עיתונאים ואנשים אינטליגנטים פיספסו את הסיפור האמיתי והרלבנטי. כיצד זה כל כך הרבה אנשים נצמדו לסיפור ה"טיזרי" של "לוינגסטון הישראלי" שחושף את מקורותיו הנעלמים של ים המלח ואולי בכלל מדובר בנהר שישיב לים המלח את עלומיו ויעלה את המפלס שלו.

בואו ניגע בשאלות האם זה טבעי? האם זה נסתר? האם זה סודי? ובעיקר ניגע בשאלה מדוע פרסמנו את הכתבה ולמה היא כ"כ חשובה לציבור.

1. האם זה סודי או אולי נסתר? אז זהו שלא. אין כאן נהר חדש, יש כאן נהר שפשוט לא היה מוכר לציבור, אלא ידוע רק לגיאולוגים של המכון הגיאולוגי ומיעוט מעובדי מפעלי ים המלח. הגיאולוגים של המכון הגיאולוגי פרסמו מאמרים על ההתחתרות הקניון ועל התפתחות דלתת המלח ועל המים הזורמים בנחל. אבל אנשי המועצה האזורית תמר, אנשי החברה להגנת הטבע, רשות הטבע וגנים, החברה להגנות ים המלח, רשות הניקוז, משרד להגנת הסביבה ואפילו אנשי מפעלי ים המלח הופתעו מעוצמת התופעות בתמונות שהצגתי להם.

כולם ידעו או חשבו שיש שם נחל, תעלה או חריץ בהם זורמת תמלחת עכורה, אך לא היו מוכנים לעוצמה הנופית של הנהר הקניוני וגדותיו שמתפרצת לתוך עין המצלמה. אבל אף לא אחד הלך לאורך גדת הקניון כולו והבין את המכלול הנופי הכל כך מיוחד שעומד בפני הרס טוטאלי.

כשלעצמי, לא הייתה לי כל סיבה לפרסם את המקום וכלל לא רציתי בכך. ובכלל אני לא בעד פרסום אתרי טבע רגישים ברשתות החברתיות כיוון שזה מביא לרמיסת יתר שלהם (ראו כיצד נראים המעיינות בארץ לאחר פרסומם ברשתות החברתיות ובספרים "אל פינות הסתר", "מעין לכל דקה" וכד'. משטחים של אפר מדורות, בריכות במקום פלג טבעי, נדנדות במקום סלמנדרות וגי'פים החונים לצד המים או לעיתים בתוכם…). מה שהביא אותי לחבור לכתב אורן אהרוני מכאן 11 הוא מראה המשאיות והשופלים שהחלו רומסים את שכיית החמדה הזו ללא היתר חוקי. במקרה הזה ראיתי לנכון לחרוג ממנהגי ולפרסם את המקום כדי להעלות את המודעות הציבורית לקיומו ולפעול כדי לשמור אותו ואולי בעתיד לפתח בו אתר תיירות מבוקר (תרתי משמע).

2. סיפור הגילוי של הנחל הוא בעצם סיפור החשיפה של "קרחון", קרחון של שמירת טבע. כפי שראיתם בתכנית בכאן 11 מדובר באזור בעל עוצמה נופית ברמה עולמית (לא בכדי ים המלח הגיע למקום גבוה בתחרות שבעת פלאי תבל). אבל… האזור היפה הזה מאוים כבר היום על ידי דריסה של שופלים ענקיים , בנית מערכת סכרים בקניון, חציבה של קירות הקניון ובעיקר הערמת הר של פסלת מלח על חלק גדול מהתופעות המרהיבות שקיימות שם. זהו הסיפור האמיתי ולא גילוי "נהר חדש". בזאת לא די, חלק ניכר מהעבודות שנעשות שם נעשות ללא היתר חוקי והחלק שנעשה בהיתר, כנראה, לא נעשה על סמך בדיקה פיסית בשטח להכרת הנכס הנופי. פרויקט ענק של הערמת הר פסלת מלח על המקום הנפלא הזה מחייב שינוי מסוים בתכנית הפרויקט או בדיקתנחיצותו של הר מלח כזה. נכון, עד עתה לא ניתן היה לגשת לשם כדי להתרשם מעוצמת הנופים (סכנת מוקשים, בולענים, בוץ טובעני, קריסת גושי ענק וקירבה לגבול) אבל עתה הכתבה פרשה את עוצמת הנוף והתופעות בשטח ואת כלל המידע לפני הגופים הרלוונטיים.

צריך גם לזכור שמאז תכנון הפרויקט עברו שנים והתופעות הקסומות שבשטח העצימו עקב ירידת מפלס ים המלח. ירידת המפלס מביאה להיווצרות נופים מרהיבים ומורכבים וביניהם התחתרות והעמקת הקניון בקצב מהיר, היווצרות בולענים חדשים וגיבוש אינטנסיבי ביותר של מלח שמגדיל את דלתת המלח בקצב מהיר ביותר.

3. יש כאלו הטוענים שלא מדובר בטבע אלא בתעלת ניקוז של מי נקז תעשיה הנשפכים לים המלח. טעות בדי המקטרגים. הערוץ אינו תעלה כפי שהים התיכון איננו גיגית. הערוץ התחתר באופן טבעי על ידי המים הזורמים בו וגיבש באופן טבעי את שלל תופעות המלח. מקור המים הזורמים בנהר הוא מי ים "טבעיים" שמפעלי ים המלח שואבים מים-המלח ומעלים אותם לגובה בריכות האידוי התעשיתיות הממוקמות בשטח האגן הדרומי (לשעבר) של ים המלח ולאחר מיצוי האשלג וחומרים נוספים מוחזרים כ 50% מנפח אותם המים ה"טבעיים" שנשאבו, חזרה צפונה אל ים המלח דרך ערוץ נחל הערבה. המים זורמים בנחל באופן טבעי לפי חוקי הגרביטציה אל ים המלח בדיוק כפי שמי שיטפונות החורף, גם ללא מי התמלחת הסופית, היו זורמים אל חופי ים המלח הנסוגים.

יש לזכור שבעוד מקומות רבים, אפילו בשמורות טבע, מים נשאבים ממורד הזרימה כדי להזרים אותם שוב בנחל, האם זה הופך את הנחל ללא טבעי?

באזור המדובר הנקרא מיצר לינטש ומצוי ממערב ללשון של ים המלח זורמים מים בשני נחלים, באחד מים הדולפים מהבריכה התעשייתית של מפעלי ים המלח וככל הנראה נמהלים בהם גם מעט מי מעיינות. בנחל השני זורמים מי תמלחת המלוחים יותר ממי ים המלח. מדובר במים מלוחים מאוד (תמלחת סופית של מי ים המלח לאחר שמיצו מהם מלח בישול, אשלג, ברום, מגנזיום ומינרלים אחרים). לתוך מי התמלחת נמהלים גם מי שיטפונות, מי נחלי איתן המגיעים בתת הקרקע ממלכת ירדן ומי מלחת סדום.

האם זה טבעי? זו שאלה של הגדרה. האם זה יפה וראוי לשימור? התשובה במאות התגובות והסערה התקשורתית. צריך לזכור שלא רק מה שטבעי זכאי לשימור, יש דוגמאות אינספור לשימור אזורים שאינם טבעיים ב- 100%.

4. מהי מטרת המהלכים שלנו? האם לחבוש כובע שעם ולצאת לגלות ארצות חדשות? לא. המטרה היא:

א) להביא למודעות הציבור את נכסי הנוף שבאזור.

ב) להציף את האיומים על הנוף מעבודות עפר, רחבות היקף, ולפעול למניעת נזקים.

ג) לפעול יחד עם מפעלי ים המלח, מערכת הביטחון, מוסדות התכנון, המועצה האזורית תמר, גופי שמירת טבע, וגופים לא ממשלתיים, לשמור את "הנהר", לפתח את האזור לרווחת הציבור ואולי להכריז על האזור כעל פארק גיאולוגי או הפארק הנמוך בעולם.

ד) להביא את הציבור לפקוח עיניים כדי לשמור ולהיאבק על שמירת הנופים המיוחדים באזור שהם נכסי הציבור.