מאת: ליאת כהן רביב
לפני הכל, תנחומי! רוב בני נוער הם יצורים קצת בלתי נסבלים בבית אז עוד לצאת איתם לחו"ל… כל הכבוד. ועכשיו, קבלו כמה טיפים חשובים בהקשר הזה ובכלל (ניתן לדלג למסלול הטיול מטה, אבל אל תעשו את זה…)
יקרה אחו שילינג
המטבע הקטן ביותר בלונדון נקרא שילינג אז כדי להסתובב בכייף עליכם להצטייד מראש באחו-שילינג כי לונדון יקרה טילים. כמי שהסתובבה קצת בעולם כמדומני שזה די בטוח לטעון שמדובר באחת הערים היקרות אם לא Ha! ולחשוב שהפאונד היה 8 ש"ח בימים היפים שלו. השם יעזור…
תנו לנוער לתכנן את המסלול!
הם יעשו את זה מהר יותר ומקיף יותר מכם ובוודאי ייצרו מסלול רלוונטי גם עבורכם, כי ביננו, הרב גוגל מאוד ממוקד כשזה מגיע ללונדון. תחשבו רגע, יש פה הזדמנות להעצמה ושפשוף של תריסר כישורי חיים, אבל עזבו את זה, הייתרון הכי גדול זה שאם לא מסתדר (והם הרי נולדו כדי להתלונן) – אז זה יהיה באשמתם! המסלול המפורט בהמשך תוכנן ע"י הבנות שלי.
תקצבו אותם
לאור האמור בסעיף הקודם וגם כי יש גבול לכל תעלול – תנו למתבגרים שלכם קופת טיול מראש! תחליטו כמה הגיוני, תהפכו משקלים לפאונדים, שימו להם בארנק ומאותו רגע אתם משלמים רק על מזון ועל אטרקציות, כל השאר "על חשבונם" שזה בעצם גם על חשבונכם אבל עם גבולות קיבינימט. פתאום הסקוואשי שעולה 15 פאונד או הגופייה המצ'וקמקת ב- 22 יראו להם פחות לגיטימיים וזה יגדיל את הסיכוי שיום אחד הם יבינו מה זה משכנתא.
הכול UBER, חביבי
תורידו Uber לטלפון, זו הדרך הזולה ביותר להתנייד פה. בתכלס בכל חוץ לארץ, מקצה לקצה, כולל לשדה התעופה.
מילה על מזג האויר…
תסעו בקיץ!
כרטיסים לאטרקציות
… או להצגות תמצאו באתר הזול הידידותי והאמין ביותר שאני מכירה: Ukguide, עכשיו, אם אתם חדורי מוטיבציה ובעלי הספק מרשים, תרכשו כרטיס משולב לכמה אתרים פופולריים. אנחנו לא עשינו את זה כי גידלנו נוער ספונטני מידי, שזו מילה יפה לעצלן תחת…
קחו מטען נייד
אני חוזרת: קחו מ ט ע ן נ י י ד ! אוקי יאללה, בואו נטייל….
יום 1
הבוקר נפתח עם כוונה "להרגיש שהגענו לונדון" ולכן התכנית אמרה שפוצחים בצעידה על רחוב Regent היפייפיה עד לכיכר פיקדילי Piccadilly, זה כלל עצירה בחנות של M&M ומשם סיבוב בסמטאות הסוהו עם דגש על Carnaby Street … שם התבצע חיפוש ממוקד ומהנה למדי לפינת אינסטוש פופולרית בשם Neal's Yard Square. תבדקו, בחיי שחמוד! צהריים תקענו באיטלקיה מהירה אך מהודקת: Princi, עם אחלה אוכל!
את שלב הקינוח שילבנו בחוויה מקומית חשובה: תה! נכנסנו לאחד מבתי התה הפזורים בגזרה, הזמנו תה בטעמים שהגיע בכלים מפורצלן שפחדתי שהנוער ישבור בטעות וטעמנו עוגות פלצניות כאילו היינו קארין גורן בבייקאוף, רק עם מזלג כי לא נעים…
משם צעדנו לקובנט גארדן, אני ישבתי לי לקפה קטן בשמש בזמן שהן הסתובבו להן. כשהן מיצו המשכנו משם – London Eye, שזה בעברית לונדון איי, שזו גם התגובה שהייתה לי כשהבנתי שכל כרטיס עולה 27 פאונד! עכשיו שיהיה ברור, זה לא גלגל ענק זו תצפית שמסתובבת באיטיות שיכולה להרוג אנשים אנרגטיים אז שלא יעבדו עליכם! ואם זה לא מספיק אז גם מיקמו אותה בנקודה ממנה לונדון נראית הכי מכוערת אבר.
דרך אגב, זה הנוער אמר… וזה היה רגע מרגש כי אשכרה הסכמנו על משהו בחיים האלה. בכל מקרה, המקום מאוד פופולרי ועל כך יעידו התורים הקסומים של מיליארד סינים שלא טועים. אז תהיו חכמים ותקנו כרטיסים מראש ובמחיר טוב יותר. מהלונדון איי צעדנו לביג בן, ידענו שבקושי רואים אותו כי הוא בשיפוצים כבר שנתיים, אבל היה לנו חשוב להתאכזב מקרוב. מה שכן, ראינו מה השעה והחלטנו ללכת לנוח במלון שזה החלק הכי נהדר בטיול עם בני נוער.
בערב הלכנו לראות את המופע הנהדר: אלדין! מקסים מקסים מקסים במיוחד כי מצאנו כרטיסים במושבים מנצחים ב58 פאונד בלבד! עכשיו תשמעו, בתור שועלת הצגות וותקה, אני אומרת לכם שזה אחד המופעים המושקעים מבחינת במה תפאורה ותלבושות. בנוסף, פה בלונדון נאמנים לתסריט אז השחקנים ממש נראים מזרח תיכוניים שזה מרענן כי בניו יורק הפלורליסטית אלדין בכלל סיני.
לדעתי ולדעת הנוער שלי זה מופע טוב יותר ממלך האריות, אבל עדיין פחות טוב מוויקד Wicked (שראינו 6 פעמים$%&)
יום 2
ירדנו ל-Tube (התחתית/underground) ונסענו לקמדן טאון Camden, שם שוטטנו בשוק שברחוב ואז בשוק המקורה ואז בשוק התת קרקעי שבאורוות העתיקות. היה צבעוני, מצחיק, נעים וטעים כי יש שם גם מלא משאיות אוכל! כדאי לדעת שגם המוזיאון היהודי נמצא פה בגזרה.
כדי לחוות את אחת הראות הירוקות של העיר הבנות החליטו לצעוד מקמדן לתוך ריג'נטס פארק The Regent's Park, הירוק גדול ומקסים. היו סנאים ולנו היו בוטנים אז היה שמיייח. כדאי לדעת שגם גן החיות של לונדון נמצא פה ולצערי הוא לא עבר את הסינון הקפדני של הנוער שלי, כנראה שזה קשור לטראומה של הקרנפים המזדווגים מדרום אפריקה, לא בטוחה!
הנקודה הבאה במסלול: מאדם טוסו! יההההה… המוזיאון נמצא בצד השני של הפארק, קנינו כרטיסים לילה מראש, תודה לאל ולמחיר המוזל של 19.90 פאונד, שזה עדיין 100 ש"ח אבל הפעם זה הגיוני. המוזיאון הזה נהדר, טוב יותר מכל הסניפים האחרים שלו בעולם, שעתיים של נוער מבסוט וגם הסטורי באינסטוש שמח מתמיד וזה הכי קרוב שלי לוולברין אז גם לאמא די סבבה…
תפסנו שוב את הקו האדום בTube ונסענו לרחוב אוקספורד לשופינג כי כל השווקים מהבוקר לא הספיקו וגם כי היה קריטי להגיע למקדש המקדשים הידוע בשם פרימארק…
הגענו אל פרימארק לונדון והבנות העמיסו והעמיסו, מדדו ואז מדדו שוב ואז העמיסו עוד קצת ואני התבוננתי מהצד מחייכת, מחכה לרגע הקוסמי בו אומר בטון של סוכן ביטוח: אתן זוכרות שאתן משלמות על זה מקופת הטיול שלכן כן?! והופ, כבמטה קסם, העגלות הצטמצמו פלאים ונותרו בהן רק הפרטים שהיה הגיוני לרכוש וזה היה רגע של אושר אמהי…
הרגשתי כה מוצפת שפרגנתי להן בגרביים 3 פאונד על חשבוני! כזו אני, אמא נדיבה.
לאורך היום היו שלוש עצירות לפחות בפלא הקולינרי הטרי והטעים שגילינו ועונה לשם Wasabi, שזה יפני סושי ותאילנדי ביחד ארוז לקחת והמחירים זולים באופן חשוד! סתם חשבתי שכדאי שתדעו… בערב הלכנו למסעדה של השף ג'ימי אוליבר שאני מחבבת מאוד ושלטעמי זכאית לדרוג גבוה יותר ממה שיש לה ברשת. הנוער הסכים איתי: Jamie's Italian, המחירים הוגנים לגמרי אז תנסו.
יום 3
קמנו בבוקר וקלטנו שטרם הלכנו לארמון המלכה כי חתכנו לנוח… אז החלטנו שצועדים לנו בכייף, ועושים זאת דרך כיכר טרפלגר המרהיבה. זה היה ארוך מהצפוי אז עצרנו לנוח על האריה. הגענו לארמון ומה אנחנו מגלים? שזה היומולדת של המלכה. וכאילו לא די אז היא יושבת לה בתוך כרכרה עתיקה ואוטוטו עוברת לידנו במצעד הססגוני שאנחנו ועוד טריליון אנשים הגיעו לצפות בו.
אתם קולטים?! אשכרה נזכה לראות מלכה אמיתית מנפנפת בלייב… מהארמון תפסנו תחתית לשכונת Shoreditch כי חייב חייב חייב לראות עוד רבדים של העיר הנהדרת הזאת… אני התרגשתי בגלל אמנות הרחוב, הגרפיטי הבועט והבוטיקים של השוקולד… הבנות בעיקר רצו ללכת למסעדת הקורנפלקס. הממממ….
סתם, האמת היא שגם אני התלהבתי, גילינו תפריט חביב של אוכל ששילבו בו קורנפלקס פלוס בר קורנפלקס עם חלב בצורות וטעמים שונים ומגוונים לעיתים באופן דוחה ומרגש למדי שאוכלים תוך כדי ישיבה בחדר מיטות. מיטות! וזה חברים – חלום של כל מתבגר: Cereal Killer Cafe.
רק לא לפספס הליכה לאורך Brick Lane ולהקפיד לעצור לקרוא את המסרים על הקירות, להיכנס ל- Old Spitalfields Market כי הוא מגניב ויש שם סניף של Tiger שזה תמיד נחמד, ואם לא הספיק אז גם שוק Leadenhall נמצא במרחק הליכה סביר ולידו יש סניף של TK Maxx שזו הגרסה האירופאית לTJMaxx האמריקאי האהוב. ישבנו לקפה אז הבנות אמרו אמא אפשר עוד הצגה הערב, אז אמרתי בטח רק שאאלץ למכור אחת מכן ביד 2!
אז אחרי ויכוח קצר הוחלט שמוכרים את הקטנה ומיד נכנסתי לאתר המומלץ בסעיף 7 לעיל וקנינו כרטיסים להצגה שטרם ראינו: School of Rock, במחיר חביב של 45 פאונד כסאות פצצה… היה מופע נהדרררררר רוק-אנד-רול במיטבו שחקנים צעירים יותר מהבנות שלי. יצאנו ממנו עם חשק עז ללמוד גיטרה בס, ללבוש מכנסי עור ולדפוק את הממסד.
לסיום, קנינו עוד כמות של Ben's Cookies, עוגיות שקיבלו מהנוער 2 כוכבי מישלן , ז"א הבנות קנו, אני קניתי סודה ואז בעודנו צועדים חזרה למלון הבנות נזכרו שלא הספקנו להגיע לבית התה הנושאי של היפה והחיה שנמצא ב: Town House Kensington ואיזה טרגדיה זה כי הן חייבות ועכשיו מה יהיה?!
אז אמרתי להן אוי צודקות כמה חבל ובלב צהלתי כי למי יש כוח לעוד תה ועוד ב- 39 פאונד לאדם?! זהו, אנחנו שמחים וקצת עניים ובהחלט מוכנים לטיסת בוקר שתיקח אותנו הביתה… ביננו הורים, הכי כייף בטיולים האלה זה השיחות שנוצרות עם הנוער, לא ככה?! פתאום הם לא נעולים בחדר שלהם ואתם רואים אותם 14 שעות ביום…
אה, וגם לא עשיתי להם חבילה בפלאפון אז בכלל… בטיול הזה למשל הן פתאום שאלו איך אבוש ואני הכרנו, אז אפשרנו להם לבחור בין הגרסה של אבא ובין הסיפור האמיתי. אין ספק שהיה שווה לנסוע ללונדון…