כתבה וצילמה: יפעת שטרן סבח
בהמשך לפוסט שכתבתי על אנסי, אני מסכמת פה את החלק של שאמוני שהיה חלק מטיול של שלושה שבועות מנבנה משלושה טיולי כוכב שונים. שני מוקדים בצרפת – אנסי ושאמוני ומוקד שלישי בשוויץ – באזור אינטרלקן.
כחלק מהטיול שהתחיל באנסי וייגמר בשוויץ, הגענו לשבעה לילות בשאמוני.
תקופה: אוגוסט 2022
הרכב: זוג ושני ילדים בני 7.5 ו-3.5
טיסה: טיסה של איזי ג'ט לג'נבה – 1,000 דולר לארבעתנו כולל שתי מזוודות גדולות.
רכב: השכרת רכב בצרפת הוזיל את זה לעומת השכרה בשוויץ (מפתיע). הזמנו דרך Avis לכל שלושת השבועות.
לינה: Les Balcons du Savoy. מלון מצויין. עלה לנו 1,400 אירו לשבעה לילות (סגרתי במחיר מבצע יחסית למחיר הרגיל כי זה היה לשבעה לילות במבצע של לפני הקיץ). המלון ממוקם מול המון בלאן, כשלמרגלותיו משטח דשא שמשמש לנחיתה של מצנחי רחיפה – נוף מושלם. המלון עצמו מעוצב כמו מלונות של אתרי סקי – הוא כולו עץ, מקושט איילים ויש בו גם בריכה מקורה, חדר משחקים עם משחקי וידאו לילדים (בסגנון בבילון שצריך להכניס כסף…) וגם חדר כושר.
החדר נהדר – דירת סלון וחדר שינה מאוד מרווחת כאשר הסלון הופך לחדר השינה של הילדים עם מיטה נפתחת. בנוסף, יש מטבח מאובזר, אחלה חדר רחצה ושירותים נפרדים והכי חשוב מרפסת עם נוף מדהים וישיר למון בלאן ולדשא המשמש מקום נחיתה למצנחי הרחיפה. המלון במיקום מצויין, קרוב להרבה מהאטרקציות וגם למרכז העיר ואחלה סופר ויש בו בכלל אווירה חמימה של חופשת סקי בחורף.
אוכל: כשאכלנו במסעדות האוכל היה טעים ושירות מצויין. מחירים כמו בארץ. אכלנו בעיקר פיש אנד צ'יפס והמבורגרים… גילינו את super u. סופר שיש בו הכל מהכל. אנחנו מעדיפים לרוב, להכין לעצמנו את האוכל או לקנות משהו לדרך ולאכול בפיקניקים מארבע סיבות:
1. זה מוזיל משמעותית את ההוצאות. אנחנו לא חוסכים באטרקציות, הרי בשביל זה באנו, אבל לא נוציא 200 אירו ביום רק על ארוחות.
2. עם ילדים קטנים, בפרט, זה יותר נח לאכול בפיקניקים מאשר במסעדות.
3. לאכול עם נוף זה יותר כיף.
4. לפעמים זה מקל בלו"ז כי האוכל הוא על הדרך ולא מצריך חיפוש אחרי מסעדה.
אנחנו כן אוכלים במסעדות פה ושם במהלך הטיול( תלוי בלו"ז, בחשק ובמסעדה שפוגשת אותנו).
מולטי פס: יש סוגי מולטי פס שונים מיום ועד מספר ימים, רצוף ולא רצוף. משום שמזג האוויר באלפים לא צפוי וכשעולים גבוה יש חשיבות ליום בהיר, ללא עננים רצוי לתכנן טוב את היום בו תעלו גבוה, במיוחד למון בלאן. מי שמתכנן לעלות על כמה הרים ומזג האוויר לא ברור, טוב ללכת על מספר ימים לא רצופים, על אף שזה מייקר את זה לעומת ימים רצופים.
מי שמזמין מראש, דרך האינטרנט אמור לקבל הוזלה במחיר, אך הוא צריך לקנות את המולטי פס שלושה ימים לפחות לפני השימוש הראשון שבו, מי שקונה במקום יכול לקנות אותו בתור לכל אחת מהאטרקציות. מי שמתכנן לעלות על מספר הרים, זה ללא ספק שווה כלכלית ומחזיר את עצמו די מהר, תעשו את החישוב שלכם. לדוגמה, לנו עלה מולטי פס לשלושה ימים לא רצופים- 114 אירו למבוגר ו-96 לילד הגדול, ילדים מתחת לגיל 5 לא משלמים.
טיול כוכב: בכל ערב תכננתי את היום שאחרי, בטיול כוכב, מזג אוויר משוגע כמו בשאמוני והרצון לעלות גבוה וליהנות מהנופים אפשר וצריך לתכנן כל ערב את היום הבא.
מערת הקרח – Mar de Glace
היציאה ממרכז העיר. לוקחים מנקודת תחנת הרכבת האדומה רכבת של נסיעה נחמדה של כעשרים דקות. הנופים נחמדים, היא עולה מאוד גבוה, משם לוקחים רכבל קצר יותר, שכלול במחיר ומשם "רק" עוד כ-450 מדרגות (לא ספרתי, זה מה שאומרים). קראתי הרבה תגובות על הכניסה למערה, הרבה ויתרו עליה מראש בגלל המדרגות או אמרו שהיא לא שווה את המדרגות. לדעתי, היא שווה, בלי להשוות אותה למערות אחרות – המחשבה שאתה נכנס לקרחון ועל העבודה שנעשתה כדי ליצור את המערה, מרשימה אותי וגם המערה עצמה מאוד יפה כשמסתכלים על תנועת הקרח בתקרת המערה. הסתובבנו, צילמנו, הצטלמנו, ניסינו להבין מה מתחבא בתוך הקרח (סיפרנו סיפורים כל הדרך כדי להעביר לילדים את הירידה בכיף).
יום שבת – יום השוק
ללכת בעיר בשוק היה מאוד נחמד, לא יודעת אם זה רק בימי שבת, אבל התחדשנו שם בכמה דברים ודווקא לא באוכל.
Brevent cable car
גם הוא נמצא בתוך העיר בעלייה לא קטנה גם אליו (ועוד אחרי כל המדרגות שעשינו קודם…היינו תשושים). עלינו את שני הרכבלים( יש תחנת אמצע למי שרוצה לצאת לטרקים ממנה) וקיבלנו תצפית מהממת וברורה להר המון בלאן וגם לאגם שיש למטה על ההר. נשמנו, נחנו, צילמנו והצטלמנו.
Lac vert
קראתי שכדי להגיע לאגם צריך ללכת בשביל קצרצר מה שמתאים ליום שיכול להיות גשום, בפועל הגענו למסלול הליכה שמביא לאגם הירוק. לא הפריע לנו כי המסלול היה בבסך הכל קליל עבורנו, מאוד ירוק ומגן ברובו מפני הגשם עם העצים הנפלאים שליוו אותנו. נקודת ההתחלה אליו הייתה מ- passy plaine joux שבמקור הוא אתר סקי, אבל זאת לא העונה עדיין וזה היה נראה אזור קמפינג יותר. יש שילוט ברור לכיוון האגם למי שיחליט לעשות את המסלול. בזמן שהיינו שם היו פה ושם טפטופים בקטנה…אחרי שהקפנו את האגם, צילמנו, הצטלמנו והבנים טיפסו על כל סלע סביבו והגשם…
Parc de Merlet
העניין שם הוא החיות, אבל מלבד החיות, הנוף מהמם. גם אם הנוף חוזר על עצמו – לא נמאס לי ממנו.
Lac Blanc
נחשב למסלול הליכה לא פשוט מכיוון שהוא לא דרך סלולה ויש מקומות שההליכה לצד צהום ויש סכנת החלקה, אך נחשב גם למסלול יפה מאוד, גם הנופים בדרך וגם האגם עצמו. לצערי, ידעתי מראש שהאגם לא יהיה יפה כמו שראיתי בתמונות, ראיתי תמונה עכשווית של מישהי שהייתה והשלג מסביב הפשיר וזה מאבד מהיופי שלו, אבל הדרך עדיין הייתה מאוד יפה ומאתגרת.
בריכה לא הייתה היום בסוף, אבל הילדים הלכו לישון בלי תלונות עם הכנה לזה שהם הולכים להתעורר מוקדם ולעלות להר שאנחנו רואים מולנו מחדר המלון.
Mount blanc
כשעולים גבוה להר השני בגובהו באירופה צריך שיהיה יום ממש בהיר, בלי גשם, בלי עננים ועם שמש טובה. כמה ימים לפני שהגענו לשאמוני מזג האוויר נראה היה ממש גשום ואפרורי והכנו את עצמנו להרבה זמן במלון, אבל הכל השתנה ויצאו לנו ימים מהממים לטיול, אבל שמרנו יום שמש טוב לעלות למון בלאן. בתחנת האמצע משלבים את האגם הכחול ( Lac Bleu).
Argentière Glacier
Téléphérique des Grands Montets
מסלול הליכה שמוביל לקרחון ארג'נטין. הדרך לא מאוד קשה או ארוכה, אבל המסלול בחלק שאנחנו לפחות פגשנו הוא על דרך מאוד צרה ברמה שבן אדם אחד יכול ללכת ושוב, בגובה, אז החלטנו שאחרי מסלול האגם הלבן יום קודם נעצור, נחזור חזרה ונגיד תודה על המאפים הטובים שקנינו לפני במאפיה.
באזור הרכבל
Sixt-Fer-à-Cheval ו- Cascade du Rouget.
הדרך מאוד יפה, מגיעים לעיירה Samoëns שנראית מאד ציורית ויש שם לא מעט מסלולים לעשות.
Cascade du Rouget
מפל יפה ונגיש ממש מהאוטו כי הוא על צד הכביש כך שאין מסלול הליכה ובכלל הוא נגיש מהבחינה שאפשר להגיע עד אליו, ברמה של לגעת בו. המקום ממש נחמד במיוחד לילדים שיכולים לטייל בין הסלעים, לדלג מסלע לסלע ולהיות ממש קרובים למפל.
Sixt-Fer-à-Cheval
שמורת קרקס המפלים שהבנתי שזה תרגום לא נכון לשם כי זה בכלל שמורת מעגל המפלים מכיוון שההרים מהם יורדים המפלים יוצרים מעגל עם מישור דשא גדול בתוכו. מהמקום יש הרבה מסלולי הליכה למפלים השונים. כל מסלול בדרגת קושי ואורך שונה והכל כתוב בהתחלה בצורה ממש מסודרת. מי שרוצה לרבוץ גם יכול לעשות גם את זה. יש סוסי רכיבה לילדים, שטח דשא גדול לרוץ( אנחנו הבאנו להם עפיפונים מהבית שהיו להיט), להביא אוכל לפיקניק ולנשום את הנוף והירוק. בעקבות המלצה שקראתי בזמן תכנון הטיול, נסענו עד לחניה של המקום ונכנסנו עם האוטו ממש עד לכניסה לשמורה תמורת שישה אירו לכניסה חד פעמית( או עשרה אירו לכל העונה – מטורף!) . אל תחשבו פעמיים אם להיכנס עם האוטו עד הסוף או לא כי המרחק הוא לא קטן בכלל, ברמה של כמה קילומטרים.
Gorges of the Diosaz
זה הנקיק השני שראינו מתוך ארבעה שקראתי עליהם בתכנון הטיול. הראשון הוא הנקיק שראינו ליד אנסי -Gorges du Fier. השני Gorges of the Diosaz חמש עשרה דקות נסיעה משאמוני. השלישי Gorges des Tines שנמצא ליד Sixt-Fer-à-Cheval ועוד אחד בשם Gorges du Pont du Diable שנמצא שעה ועשרים משאמוני, מעל מורזין .
מצד אחד אמרתי לעצמי שלא צריך לראות כל נקיק שיש פה, מצד שני, אחרי היום אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי אם כל אחד הוא לא משהו אחר, יצירה אחרת של הטבע. נהניתי ממש ב-Gorges of the Diosaz . הגשם שירד יום לפני וגם באותו בוקר הוסיף לא רק מים בנהר, אלא גם ריח ואווירה קסומה לירוק הפיות שיש למקום.
המסלול הוא בעלייה, כמו כל מסלול באלפים, אבל א יש משטח שעשו שמונע החלקה בירידות ועוזר בעליות. אחלה מסלול.
שוטטות בעיר עצמה – רחובות המדרחוב הנחמדים של שאמוני, עוברים בין כל השוקולטיירים וחלונות הראווה עם הקינוחים עד שהחלטנו על הזוכה המאושר. הזמנו שם שמונה מקרונים וקינוח נוסף שעמית בחר. דרכו לימדנו אותו את הביטוי:"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שבתוכו". קינוח שנראה פצצה, אבל היה ממש לא משהו, מלא באלכוהול ועומרי היחיד שאכל אותו. סונוורנו מהמראה ולא בדקנו מה הוא מכיל…
קזינו – במרכז העיר ישנו קזינו נחמד מאוד שהחל משמונה וחצי בערב ניתן להגיע לשחק גם בשולחנות. עומרי החזיר בו 370 אירו.