מאת נתי וחני חמווי
עיר התרבות, ההיסטוריה, אם עולם האמנות, ראשיתה של דרך פוליטית המתקיימת גם בימינו, יפהפיה, כאוטית, רומנטית…הכל כבר נאמר אודותיה – רומא. מיליוני זוגות רגליים צועדים אותה יום יום, מצלמים אותה, מתעדים אותה ומתרגשים ממנה בין אם לראשונה או בפעם העשירית או העשרים כי מי כבר סופר.
3.5 שעות של דילוג אווירי ואתם בעולם אחר לחלוטין, חזרתם במנהרת הזמן וזאת אפילו אם רשתות האופנה הכי לוהטות היום מככבות בו. העיר בה ציוני דרך היסטוריים חוצים אותה לאורכה ולרוחבה, ממשיכה להנות ממקומה המכובד בראשי רשימות הערים המתויירות בעולם.
סוד קסמה של העיר לא מתחיל או מסתיים בקולוסיאום או בביקור במוזיאוני הוותיקן, אלא בתמהיל המלא של השהות כולה בעיר, הוא מעשיר וממלא, הוא תוסס והוא טעים, הוא דתי או רב גוני, הוא גלוי אך גם נסתר.
הנסתר לעיתים הוא האש שמציתה אותנו לתור הלאה אחר יעדים חדשים, נראה כי הטעייה בסמטאות או אזורים שרגלי סקרנים אחרים, תיירים, לא בטוח נכחו שם מרגשת ומשחררת את האדרנלין.
תכופות נשאלת השאלה ״איפה אוכלים מקומיים?״, ודאי היום קיים ערך לקולינריה, אולי יותר מאי-פעם, אולם הרבה מעבר לכך, הכמות למקומות מרתקים לגילוי בעיר האינסופית הזו אדירה. קחו זאת כמשימה לטיול, נסו להגיע דווקא אל האזורים הלא מוכרים, נסו בכל יום לפקוד את היומיום של הרומאי הממוצע, צפויה ומובטחת לכם הפתעה אמיתית.
אם החלטתם לחרוק שיניים בין איטלקיים מבוישים מאנגלית דלה או לתרגל את השפה האיטלקית שלכם, אחת הדרכים הטובות והפשוטות היא לחמוק מהמסלול הידוע של אוטובוס התיירים.
על מנת למקסם את החוויה שלכם מהעיר ריכזתי לרשימה מספר הצעות, שכיות חמדה שהן במרחק קצר מהמרכז התיירותי, רשימה שתקפיץ אתכם לאותה התרגשות ממכרת:
רובע הקופדה – Quartiere coppede
בצפון-מזרח רומא, מתאפיין בארכיטקטורה מפוארת וייחודית, מראה אקלקטי המשלב מספר סגנונות מעולם האומנות, הבנייה החלה בשנת 1915 והסתיימה לקראת 1927, שנת פטירתו של האדריכל הממונה על הפרויקט, ג'ינו קופדה, שהיה פיורנטיני במקור.
הכניסה היא דרך שער גדול ונברשת ברזל כבדה, אל בניינים מרשימים, מעוטרים בציורי קיר, פסלים ובמרכזם מזרקה מפוארת.
את שם הרובע, גם אם למעשה הוא אינו רובע בפועל, טבע האומן שתכנן אותו. הוא מורכב מ- 18 בניינים ועוד 17 מבנים קטנים יותר, ייעודו היה למגורים וגם היום האזור מאוכלס על ידי משפחות ממעמד סוציו-אקונומי יחסית גבוה.
הקופדה נמצא ליד פיאצה (כיכר) בואנוס איירס שדרכה תגיעו גם לרחוב רג׳ינה מרגריטה Regina Margherita, רחוב עם חנויות מקומיות, בתי קפה הומים ומסעדות עם מטבחים שונים, בקלות ״תאבדו״ את הזמן שם ותהנו מאווירה רומאית נהדרת.
ניתן להגיע אל האזור עם רכבת חשמלית (טראם), אוטובוסים ומוניות.
שכונת טסטאצ׳יו – Rione Testaccio
גרפיטי וסצנה עכשווית תוססת, זאת היא השכונה הטרנדית ביותר. השכונה קרויה על שם מונטה טסטאצ׳יו (גבעת החרסינה בתרגום חופשי), והיא נמצאת על גדות נהר הטיבר, תחילתה כהתיישבות לעובדי התעשייה של אזור אוסטיינזה Ostiense הסמוך, ולאחר מכן, בתהליך עיור מתוכנן התפתחה למרכז מסחרי ותעשייתי.
שיטוט ברחובותיה יחשוף בפניכם יצירות גרפיטי על בנייניה הקרויות גם ״אוצרות טסטאצ׳יו״, התחילו סיור עצמאי בויה אוסטיינזה Via Ostiense, חצו תחת גשר Ponte ferroviario שהוקדש רשמית לאמנות רחוב והמשיכו ברחובות השכונה לכיוון השוק Mercato Testaccio
שוק לא גדול במיוחד ומפורסם בעיקר בזכות אוכל הרחוב שהוא מציע כמו הסנדוויצ'ים המשובחים של מורדי.
בטסטאצ׳יו נמצא ולא כדאי לפסוח עליו, מוזיאון מקרו Macro Testaccio לאמנות עכשווית שהחליף בית מטבחיים עתיק משנת 1888, המוזיאון נחשב למבנה עם ארכיאולוגיה-תעשייתית מהחשובים ביותר של העיר, בו עדיין נוכחים כמה שרידים מסמררי שיער מהמבנה המקורי וזהו חלק בלתי נפרד מעיצוב הפנים.
במוזיאון תערוכות מתחלפות, רצוי להתעדכן באתר האינטרנט לגבי אירועים מיוחדים.
וילה בורגזה – Villa Borghese
הפארק שבלב העיר. אל הפארק מגיעים די בקלות (מבלי להתחשב במעלה המדרגות הספרדיות שלבטח תפקדו אותן מספר פעמים במהלך הטיול), יש בו אפשרות להשכרת אופניים או סגווי, אזור פעילות לילדים, פסטיבלים והופעות מפעם לפעם והרבה מאוד פסטורליה ושקט.
בפארק נמצאת גלריה בורגזה, בה יצירות פאר מעולם הרנסאנס והבארוק בעיקר, ויש להזמין מראש כרטיסים באתר הרשמי בעבור 22 אירו לאדם, הסבבים למבקרים הם שעתיים בלבד.
ואם במקומות נחבאים עסקינן, במרחק קצר משם נמצאת הגלריה הלאומית לאמנות יפה והלא מאוד ידועה בקרב מטיילים, היא נמצאת באחת השכונות היוקרתיות ביותר ברומא-שכונת פריולי, עצומת מימדים ויש בה יצירות של גדולי האומנים כמו וואן גוך וקלימט. בנוסף, תערוכות מתחלפות עכשוויות והכל במרחק נגיעה, ללא תורים או צפיפות, ללא הזמנה מראש. מחיר כרטיס 10 אירו.
(אתר:http://lagallerianazionale.com/)
ביציאתכם מהגלריה, אל תפספסו את בר הקוקטיילים, הנמצא בצידו השני של הרחוב, לידו מזרקה המשלימה תפאורה למראה תיאטרלי, הזמינו לכם סנגרייה מרעננת או את המשקה האיטלקי הכתמתם אפרול- ספריץ שיגיע עם נשנושים קטנטנים מיוחדים.
בשעות האפריטיבו, שזהו הזמן אליו אתם צריכים לכוון, שעות אחר הצהריים, נהוג בעיר לשתות משקה אלכוהולי לבחירתכם, ובמחירו כלולים מני מאכלים קלילים.
את התחושה הנלווית כשל ה״גרנדה-בלצה״ (הסרט שתורגם לעברית כ״יפה לנצח״), תרגישו מיד באווירה המשכרת של המקום לקראת ערב.
בזיליקת סנטה מריה מג׳ורה - Basilica di Santa Maria Maggiore
רומא היא עיר קתולית, מרושתת כנסיות שתי וערב, בהן נחבאות לעיתים יצירות מהחשובות ביותר לעולם האמנות וההיסטוריה. בעבר, עולם האמנות השתייך בכלל למחזיקי הדעה והמאה לפני הידע. בזיליקת סנטה מריה מג׳ורה אחת מארבע הכנסיות היפות, הגדולות והחשובות ביותר לנצרות ועדיין לא מלאה לעייפה בתיירים,
המבנה הראשוני נבנה על ידי האפיפיור ליבריוס, מכאן שמה השני ״בזיליקה ליבריאנה״ והיא היחידה שחלקים מקוריים נשתמרו בה מראשיתה, במאה ה 4, ומכאן נוספת חשיבותה הגדולה.
מיקומה נבחר על ידי האפיפיור ליבריוס, שעל פי הנצרות, במהלך חודש אוגוסט החם נתגלתה בחלומו המדונה (מריה) והורתה לו לבנות כנסייה במקום שבו ימצא למחרת בבוקר שלג. פשוט לא? להפתעתו התממש חלומו, השלג ירד בשטחה של הבזיליקה וכך, בשנות כהונתו (352-366 לספירה) הקים את המבנה שלאחר מכן הוסיפו להגדילו האפיפיור סיקסטוס השלישי (432-440 לספירה), ניקולו ה- 4 ופרדיננדו פוגה.
את האגדה מנציחים בכל שנה ב-5 באוגוסט, על ידי פיזור עלי כותרת לבנים והתזת שלג מדומה לכיוון הכיכר שלפני הכניסה לבזיליקה. בין היצירות השונות אפשר לראות אזכורים רבים לאגדה.
למעשה, הבזיליקה אוצרת בתוכה יצירות רבות מטווח שנים מאוד רחב ולכן המגוון בסגנונות: פרסקאות, מוזאיקה, פסלים, אומנות קוסמטסקית, בארוק, השפעות פגאניות, הלניסטיות, הם חלק מהקיים שם. לבזיליקה אפסיס שבמרכזו סצינת הכתרת מריה והמעבר לעולם הבא, את היצירה ביצע ״קובו טוריטי בהוראת האפיפיור ניקולו ה4. תחת האפסיס, נמצאים שרידי עריסתו של אבי הנצרות-ישו.
כמו כן, שתי קפלות: הקפלה הסיסטינית (ממש כמו שמה של הקפלה בוותיקן) ע״ש סיסטו ה-5 וקפלה פאולינה ע״ש הקרדינל פאולו בורגזה ה-5
אמנם לא רבים יודעים, אך ניתן לעלות בתשלום סמלי והדרכה לקומה העליונה, שם התגוררו בני משפחת בורגזה, ובה נמצאים יצירת המוזאיקה של פיליפו רוזוטי שגולל את סיפורה של הבזיליקה והמדונה, ובגדיו של האפיפיור לאותה תקופה.
סן לורנצו ברניני, גם הוא הטביע חותמו בפסל ייחודי וגרם מדרגות אליפטי כיאה לברניני, אך לא די בזאת, הוא עצמו קבור שם וזוהי אמירה מאוד משמעותית לקשר בין אומנות ועולם הרוח והדת. שטחה של הבזיליקה שייך למדינת הוותיקן ולכן שומריה של הבזיליקה הם חלק מן המשמר השוויצרי של הוותיקן. הכניסה לבזיליקה היא חינם, נדרשת בדיקה בטחונית.
כל הכתוב הוא על קצה קיצו של מזלג, יש עוד כל כך הרבה לחשוף ברומא אך על מנת לסכם אחזור, אוסיף ואומר:
ההגדרה של המילה חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם רב, חוויה מהמילה חיים.
אם תחליטו שהטיול שלכם הוא לא מעבר לקפיצה ספונטנית אל הלא-נודע, או אל הזר, תהא התוצאה דומה בהרגשה, תהנו או תתאכזבו ותמשיכו הלאה בחיי השגרה. לעומת זאת, אם תחליטו שבטיול שלכם אתם מחפשים חוויה, כזו שתחשבו עליה והיא תעורר בכם את ההשראה והאנרגיה הנכונות, רומא היא היעד הנכון.
השקיעו זמן גם במה שטרם ראיתם בפוסטים ותמונות של אחרים, או בשיטוט קליל ברשת. אין כל רע בהגעה לאתרי החובה, אבל מעבר לגבולות הללו יש עולם פתוח וקסום.
צאו לסיור ברומא עם חברת הדרכים ברומא
