‏על שוק הדגים במבור (M'Bour), סנגל

כתב וצילם גילי חסקין

מבור שבחוף הסנגלי מציעה חופים יפים, מקומות נופש חינניים ובעיקר, שוק דגים מרהיב. יצאנו לקראת שקיעה אל חוף הים, רק כדי לראות רצועת חוף ארוכה ממול, קרוב מאד לחוף עגנו בצפיפות, מאות דייגים סירות וסבלים פרקו מהן את שללן. נמל אין ומזח גם. רק שורה ארוכה וצפופה של סירות דייג. רבות מהן משוחות בצבעי אדום וצהוב וירוק, צבעי הדגל המקומי.

אומרים שיש בסנגל 33,000 סירות דייגים. בישראל, לשם השוואה, רק 300. יש בה 100,000 דייגים פעילים. 500,000 אלף טון דגים. בסנגל, כמעט כל הדיג מתבצע בשיטות מסורתיות.

עם כוח אדם כל כך זול ועם זמינות כזו של דגה, אין טעם להשקיע בספינות גדולות, ממוכנות, סונארים. למעט המנוע הקטן והרועש, הם ממשיכים להוציא את לחמם מן הים, ממש כפי שעשו אבות אבותיהם.. סירות הדייג מרימות את חרטומן המחודד אל הרקיע, כשהן מתחככות בחול. חיש קל חוזרת אחת מהן אל הים ומפנה את מקומה לאחרת, שזה מכבר שבה מן הדיג.

דייגים שחורי עור וספוגים במי מלח וזיעה מורידים את הדגים אל זרועותיהן החסונות של נשים מקומיות, שמורידות את הדגים אל החוף בדליי פלסטיק צבעוניים. סוסים רתומים לעגלות פסעו במים עד ברכיהם, כשהם גוררים החוצה, כמות גדולה של דגים.

לאורך החוף פרוסות שורות צפופות של מוכרי דגים. על הדוכנים מוטלים דגי חרב נקיים, כרישים, דיונונים, סרטנים ושלל דגים. החוף מתנהל כמו כוורת עצומה. רוחשת ושקטה. רובם המכריע של הדגים נמכר באותו ערב בחוף. בלי מקרר ובלי קרח על הרצפה נראו חלקי דגים מבותרים, בשולי השוק, על ערימות של צדפות, חיפשו נשים חלקי דגים למאכל. שילוב של צבע ועליבות.