‏לטייל בין סיפורים: פיאצה דנטה – נאפולי

את דנטה אליגיירי, מגדולי משורריה של איטליה, אין צורך שאציג, פסל בדמותו שיצר טיטו אנג'ליני בשנת 1860 ניצב בלב הכיכר. הכיכר עצמה עברה גלגולים ושמות רבים:

במאה ה-16 נקראה הכיכר "לרגו דל מרקאטו" (כיכר השוק), על שמו של השוק שהתקיים בה מידי יום רביעי. לאחר מכן, השם השתנה ל"פיאצה דלה קונסרבאציונה דל גראנו" (הכיכר לשימור החיטה) בשל הממגורה הציבורית ששכנה כאן.

במאה ה-17 הקים אנטוניו אלווארז, המשנה למלך ספרד את ה"פורטה אלבה", השער הניצב עד היום.
בשנת 1765, שינוי נוסף והפעם לפורו קרולינה, ע"ש של המלכה מריה קרולינה מאוסטריה רעייתו של פרננדו בנו של קרלוס מלך נאפולי. בזמן זה עברה הכיכר שינוי פנים על ידי האדריכל הגאון לואיג'י ואנוויטלי.

השינויים כללו בניית מבנה חצי מעוגל עם עמודים ו-26 פסלים המביטים לעבר הכיכר. הפסלים מייצגים את מעלותיו של שארל ה-3.

במקור, פסלו של המלך היה אמור לעמוד על האפסיס, רעיון שנגנז בסופו של דבר.

ואנוויטלי, עם השינויים שביצע, המיר למעשה את חלקו האחורי של מנזר גדול ועתיק לחזית החדשה של המבנה הקעור.

בצידה הדרומי של הכיכר נמצאת כנסיית המלאך הקדוש מיכאל.

באגף הצפוני של הפיאצה על וייה טולדו, נמצאת כנסיית סנטה מריה די קרוואג'ו והפורט אלבה של אנטוניו אלווארז.

בשנת 1860 קיבלה הכיכר את שמו של דנטה ופסלו של המשורר הדגול הונף בה בשנת 1861.

בשנת 1931 ימי הפאשיזמו נוספה הכתובת: "All'Italia raffigurata in Dante Alighieri" שפירושה "איטליה כולה מגולמת בדמותו של דנטה אליגיירי"

לאתר של עמירם צברי, לטייל בין סיפורים