‏גרמנית היא שפה שגורמת לך לא פעם להרים גבה ולשאול ״מה קרה פה הרגע?״

מאת מתן גרשוביץ

״את יודעת גרמנית? איזה יופי, בואי נלמד גרמנית יחד״, כך התחלתי עם האישה שעתיד הייתי להינשא לה. זה קרה בבית קפה בת״א ב-2013, אז עוד הייתי צלם צבאי ולא חשבתי שארבע שנים אחר כך אמצא את עצמי בברלין, גר, עובד, נשוי ומדבר את השפה.

לכל אחד הסיבות שלו לעבור לברלין וכך גם במקרה של אשתי אלינה, דוקטורית לבלשנות בקרוב, שקיבלה עבודה כמורה לעברית וארמית באוניברסיטת האלה הקרובה (יחסית) לברלין.

הגענו לברלין, לאלינה כבר הייתה עבודה וגם שפה, אך אני לעומתה הגעתי חסר כל, ממש כמו לובה הקופאית בזמנו, אין עבודה — אין שפה, קשה קשה.

מהגר אמיתי, לא סיטואציה פשוטה במיוחד, אך כחובב סיבוכים החלטתי להוסיף חטא על פשע ובמקום ללכת בתלם ולהירשם לקורס ללימוד גרמנית כפי שהפצירה בי אשתי (״תסבול כמו כולם״, היא אמרה), החלטתי שאלמד גרמנית ״לבד״.

לא הייתה לי תכנית ברורה, אך גם לא הרבה עבודה ״שתפריע״, כך שנותרתי עם זמן רב לגרמנית. כדי לרכוש אוצר מילים בסיסי התחלתי בקריאת ספרים ללימוד גרמנית. עבורי הספרים ״האינפנטילים״, אלה עם ציורים היו הכי טובים למטרה זו, הם גם פחות משעממים וגם לעתים קרובות קושרים את המילה לביטוי הצורני שלה, שבשבילי זה היה מעולה. לאחר שרכשתי אוצר מילים בסיסי הוספתי ל״דיאטת הגרמנית״ שלי קצת ״ברזל״, ספרים שהתמקדו בתחביר גרמני, מכיוון שעם אוצר מילים בלבד לא מרכיבים משפט.

למדתי הרבה עם ספר הדקדוק ונתתי לעצמי שיעורי בית שלהבדיל מאלו של בית הספר דווקא הכנתי. הטתי פעלים, השלמתי קלוזים, הפכתי מאקטיבי לפאסיבי, תלמיד שפה למופת. כשהיו לי שאלות, פניתי לאשתי או לאינטרנט, מי שהיה קרוב יותר

לאחר זמן מה הגיע דקדוק עד נפש, ״דיאטת הגרמנית״ שלי נזדקקה לתיבול וחיפשתי ספר לקרוא. מצד אחד רציתי ספר שנכתב במקור בגרמנית, אך מצד שני ספר שאוכל לקרוא, וכך נבחר “מומו” של מיכאל אנדה, ספר פנטזיה מקסים לילדים ומבוגרים. בשלב זה, בכל אופן, קריאת הספר הייתה אתגר רציני ונאלצתי לתרגם כל מילה שלא הכרתי, שהן כמובן היו רוב המילים בספר, ולקרוא כל עמוד כמה פעמים עד שהבנתי לגמרי. אך די מהר החלו המילים נישנות פעם אחר פעם בדפי הספר עד שהן נקלטו בראשי – והתחלתי להשתמש בהן גם באופן יום יומי.

במקביל הגעתי למסקנה שאולי יהיה זה נחמד מצידי שמישהו אחר יסבול את מילמולי הגרמנית שלי ולא רק אלינה, אז נרשמתי לאתר טנדם. הכרתי דרכו בחור גרמני מקסים שעשה אולפן בארץ ורצה להמשיך ולדבר עברית. יחדיו היינו יושבים לפיקניק באחד מהפארקים ומדברים על מוסיקה, סרטים, היסטוריה ועוד: אני — בגרמנית מלאת השגיאות שלי, והוא — בעברית מלאת השגיאות שלו, כי טנדם עושים עם שגיאה או לא עושים בכלל.

ההבדל בין קריאה וכתיבה לבין דיבור והקשבה הוא גדול. אוזניים ופה הם לא עיניים ויד. ושפה כתובה היא לא שפה מדוברת, לכן הדיבור וההקשבה למישהו דובר גרמנית היא ממש חובה.

הכי טוב הוא למצוא חברים גרמנים ולדבר איתם גרמנית, עילגת ככל שתהיה, ולא להתפתות לאנגלית.

ללימוד השפה שלי היה גם מבחן פרקטי, בתור עצמאי התבקשתי להכין דו״ח מס הכנסה שנתי למשרד הפיננצים הגרמני, כצפוי, לא עמדתי בפיתוי וגם במקרה זה בחרתי לוותר על שירותיו של רואה חשבון דובר גרמנית ולערוך את הדו״ח בעצמי, מהלך מעניין בהתחשב בידיעותיי המצומצמות את השפה. התהליך כלל קריאת פסקאות ארוכות, כמו שרק גרמנים יודעים לכתוב, מהחוק, שיטוטים בלתי פוסקים באינטרנט בחיפוש אחר ביאורים למה שקראתי, וכמובן כמה דפי A4 מלאים באוצר מילים כלכלי שלא אשתמש בו לעולם, או לפחות לא עד לדו״ח הבא. אך אם הסוף טוב הכל טוב, ולפני כמה ימים קיבלתי מכתב ממשרד הפיננצים שהודיע לי על זיכוי כספי לחשבוני, כך שכנראה בכל זאת עשיתי שם משהו טוב.

בעוונותיי כבוגר יחידת ההסרטה של חיל החינוך ומגמת הקולנוע של עירוני א׳ חיפשתי ליצור סרטים בזמני הפנוי, אך מחשבותיי נדדו כל העת חזרה לגרמנית, לא יכולתי להילחם בתופעה הזו, נחמתי הייתה בכך שהתלהבתי מגרמנית: היחסות, התחביר, הפעלים המתפרקים, הפרפיקסים — כל אלו ריתקו ועודם מרתקים אותי

גרמנית היא בהחלט שפה שגורמת לך לא פעם להרים גבה ולשאול ״מה קרה פה הרגע?״ וזה כיף. כמו כן, דרך לימוד שפה חדשה נחשפים לתרבות חדשה. אחד הבונוסים הגדולים בלימוד גרמנית הוא, למשל, שלפתע שמות משפחה שהכרתי שנים כמו מצגר, רוזנטל, שניידר מקבלים משמעות חדשה, או בעצם ישנה. ואפשר גם להבין למה לא טרחו לתרגמם, כי איזה רופא שיניים רוצה שיקראו לו דוקטור ״קַצָב״, או גברת ״עמק ורדים״ כשאת גרה בערבה. אגב, במקרה של בסטיאן שוויינשטייגר זה בעייתי עוד יותר. במיוחד בארץ.

כך יצא שהחלטתי לשלב בין שתי האהבות שלי: יצירת סרטים וגרמנית. בהיותי אוטודידקט, היה לי ברור שאני רוצה ליצור סרטונים שיתנו כלים לאחרים כמותי שמעוניינים ללמוד גרמנית לבדם, ומבלי לעשות תחנת ביניים באנגלית, כלומר ישירות מעברית לגרמנית, ומכאן גם שם הסדרה ״גרמנית בעברית״. להפתעתי הגדולה זכה הפרק הראשון בסדרה לצפיות רבות ולפידבקים חיוביים. אני שמח על כך שעד כה היצירה שלי הצליחה להגשים את ייעודה ולהפוך לכלי עזר עבור אחרים שאיתי באותה הסירה, ואם לא באותה הסירה — אז לפחות באותו אוקיינוס שנקרא השפה הגרמנית.

לעמוד של מתן ביו טיוב