‏מסאטמר לברלין: דבורה פלדמן תקריא מספרה "Unorthodox" בכנסייה האוונגליסטית בקרויצברג, בשבת

בום שבת הקרוב, הארבעה ביוני תקריא דבורה פלדמן, מי שעשתה את הדרך הארוכה מחסידות סאטמר בויליאמסבורג, ניו יורק עד לברלין קטעים מספרה "Unorthodox" שיצא בשנת 2012 באנגלית ובשנה האחרונה תורגם גם לגרמנית. 

הספר שיצא גם בישראל בתרגום המעט חופשי מדי "המורדת", זכה לתגובות רבות ואם להעריך לפי מיקומו בטבלת רבי המכר של הניו יורק טיימס בזמן שראה שם אור, הוצאת הספרים הגרמנית Secession שבחרה לתרגמו לגרמנית לא עשתה עיסקה רעה.

יחסי הציבור של ההוצאה הושיבו את הגברת פלדמן מול מצלמה כדי לספר מעט על הרקע שלה. הנה תמצית של הדברים:

"אני דבורה פלדמן, מחברת הספר Unorthodox. היום אני ברלינאית. אבל זה לא תמיד היה ככה. בתור נערה לא יכולתי לתאר שזה יהיה עתידי. היה רק עתיד אחד אפשרי עבורי.

הקהילה שלי מאוד אדוקה ודתית. קוראים לה סאטמר. הקהילה הוקמה בניו יורק על ידי ניצולי שואה שחושבים שהשואה היא עונש בגלל ההיטמעות של היהודים האירופאים. הם חיים לפי חוקים מאוד נוקשים ובסגנון של גטו. כך הם נמנעים מאסון חדש.

קראתי על נשים שהיה להן אומץ לשבור מחסומים ולעבור גבולות. הייתי שואלת את עצמי האם גם אני אוכל להיות אישה כזאת?

הם בחרו לחיות בחשיכה. וזה נכון בכל תחומי החיים. לבשנו בגדים שחורים, בקושי שמענו מוזיקה, אסור היה לנשים לשיר, גברים ונשים חיו בהפרדה תמידית, הנישואים התאפשרו רק בשידוכים.

מה שלי היה הכי קשה זה שאסרו גם על ספרים. מה בשבילי היה החשיבה החופשית. אסור היה לדמיין עולמות אחרים. בכל זאת אזרתי אומץ לבקר בספרייה ושם הקשר החזק והמיוחד שלי לספרים החל. לאורך כל שנות נעוריי קראתי.

קראתי על נשים שהיה להן אומץ לשבור מחסומים ולעבור גבולות. הייתי שואלת את עצמי האם גם אני אוכל להיות אישה כזאת?

בסופו של דבר שידכו גם אותי, הייתי בת 17, והיה לי ילד ראשון. המשכתי לקרוא. הבנתי שאני ממלאה תפקיד ראשי בחייו של הילד שלי והמשכתי לקרוא. אחרי גיל 20 ידעתי שאני צריכה חיים חדשים. הקהילה שלי התכחשה אלי והחשיבו אותי כמתה.

בייאוש המשכתי לשאול את עצמי האם אני יכולה להיות כמו הנשים שעליהן קראתי. וכך עשיתי."

דבורה פלדמן תקריא מספרה, Unorthodox, ביום שבת הקרוב, הארבעה ביוני ב-Kreuzberger St.-Thomas-Kirche, Bethaniendamm 23–27

כנסיית סט. תומס נבנתה בין השנים 1865 ו-1869 היתה אחד מהמרכזים הדתיים הגדולים בברלין עם מקום לשלושת אלפים איש בתוכה. היא שירתה בעבר את הקהילה הגדולה ביותר בעולם של נוצרים אוונגליסטים (כ-150,000) אך כיום מונה לא יותר מ-1800 איש. הכנסייה בנויה בצורה של צלב ומתנשאת לגובה של 56 מטרים.