מאת צבי יוליס
מכל האנשים שפגשתי באמלפי הכי אני זוכר את אלפרדו. האיש הטוב הזה שחוגג השנה 85 שנה יושב חלק גדול של היום על ספסל סמוך לפיצריה (לא מאוד מובחרת) ומחליף מילים עם אלה שעולים או יורדים בגרם המדרגות הסמוך המוביל למעלה. באמלפי כולם גרים למעלה.
יש לו כובע עם סמל של מלחים וגם זה חלק מההיסטוריה של אמלפי שהיתה פעם, כמו ונציה, גנואה ופיזה, רפובליקה ימית עצמאית. אז עוד לא היתה איטליה אבל היום יש, איזה מזל, ואלפרדו שיודע הכול על העיר הקטנה שלו, תמיד שמח לספר סיפור אם יש מי שמקשיב.
בימי המלחמה למשל הוא זוכר את הגרמנים וכמה רעים הם היו אליו. "הייתי אז כזה רזה," הוא מראה בידיו, "ולהם היתה כזאת כרס. אחד מהם בא אלי ובעט בי עם הנעלים החדות שלו. הם היו מאוד אכזריים." למזלו הם לא נכנסו לתוך אמלפי ואת שנות המלחמה העביר בלי לראות יותר מדי מטוסים בשמיים או טנקים. הקולות היחידים ששמע היו אלה ששמענו גם אנחנו מהספסל של אלפרדו, קולות הגלים שמתנפצים על החוף ועל החומה המגינה על הבתים.
אבל הרעב הוליך אותו אז לסלרנו ושם הוא כן ראה חיילים ושם הם בעטו בו.
אני מביט באלפרדו ושומע ממנו על שלושת הילדים שלו שחיים כולם בצפון. בין דרום איטליה לצפון איטליה עוברת חומת מגן שקופה עם מגדלי פיקוח בלתי נראים וגדרות תייל מאוויר. בצפון עושים כסף, וכאן, באמלפי, באיזור שבו אפשר בהחלט להגיד שהדרום מתחיל (כי יש גם דרום עמוק יותר) עושים את מה שיודעים הכי טוב לעשות באיטליה וזה לטפס מדרגות ולחיות.
הבית של אלפרדו נמצא במדרגה ה-84. כאן יותר ממספר הדירה שלך חשוב מספר המדרגות שצריך לספור עד שמגיעים לדלת. המספרים לא קלים וכך גם הטיפוס. הדירה שבה התארחנו אנחנו היתה במדרגה ה-144 מלמטה ומעלינו היו עוד הרבה. את השכנים משלוש מאות מדרגות וצפונה לא זכיתי להכיר בטיול הזה. עניין של שרירים תפוסים אני מניח ולא ניכור.
יש איזה חוסר התאמה, פואטי ממש, בין הדרמה שהנוף מציע והשקט שהחיים מאפשרים כאן. מצד אחד הים הופך להרים בתוך לא יותר מעשרים או שלושים מטרים ומצד שני האוויר והמים הם מחומר מיוחד. לא שאלנו את עצמנו יותר מדי אם אפשר לשתות מים מהברז כאן. הם היו כל כך טעימים וכל כך בטעם של… מים שפשוט הלכנו על זה.
"אתה רואה את שובר הגלים הזה," אלפרדו מספר לי. "פעם הוא לא היה וגם זה שאחריו לא היה. רק החומה שאחריהם."
האמת היא שהנוף כל כך מושלם שקשה לי לדמיין אותו מושלם יותר למרות שהאיזור כולו, נדמה לי, הוא עכשיו מין שמורה מוגנת ואי אפשר לבנות ככה סתם. בנו כישראלים מקננת השאלה מה היה קורה לו ישראלים היו מתיישבים כאן. אני חושב שלכל ישראלי עוברת המחשבה הזאת בראש כשהוא נוסע למקום חדש. איך המקום הזה היה נראה עם החברים שלי, המשפחה שלי, השפה שלי.
איכשהו לא אני ולא זוגתי לא הצלחנו לדמיין את המקום הזה בצורתו הלא איטלקית. זה כל כך נראה נכון הכול. האנשים וההרים, הים והאוכל, המסורת והצבעים, הכול שזור זה בזה כבר מאות שנים ומרגישים את האחדות. מרגישים שכל האלמנטים פה שייכים זה לזה ושלא ניתן להפריד אותם.
"תסעו לראבלו," אלפרדו ממליץ לי. "יפה שם מאוד אבל קחו בחשבון שמזג האויר שונה."
אחרי כמה מפגשים עם אלפרדו אני כבר מרגיש שיש לי סבא חדש. כשאני פוגש אותו שוב, ליד דירה מספר 10 במדרגה ה-84 הוא עומד ומצחצח זוג נעליים. הגיל אולי עושה את שלו, אבל לא רק לרעה. יש לו את הזמן ואת הסבלנות כדי לאהוב כל פעולה שהוא עושה. מזג האויר קריר והז'קט של אלפרדו כמו גם המכנסיים המחויטות נראים כמו הפתרון המדויק לטמפרטורה. באמלפי כמו גם ברומא ובמילנו אנשים מקפידים על הלבוש שלהם. גם לזה אין גיל באיטליה.
הסיפורים על אמלפי לא נגמרים מהר כי באמת המקום הזה מאפשר לך לצלול קודם כל לתוך עצמך, לשאלות הבסיסיות של מי אני, מאיפה אני בא ולאן אני הולך. אבל מעבר לסיפורים צריך כמובן לזכור שההגעה לכאן לא מאוד קלה. הכביש המתפתל, סליחה, הכביש המתפתל מאוד מסורנטו לאמלפי יכול להפחיד את מי שלא רגיל בנהיגה תחרותית של משחקי מחשב. זאת לא המהירות כמו הגובה, התהום, ההפתעות שמעבר לפיתול והתשתית הצרה. זאת נחשבת לדרך היפה ביותר של איטליה, אולי היפה באירופה, ומהבחינה הזאת שווה להתגבר על הפחד. אחרי רבע שעה או עשרים דקות של נהיגה המסלול הופך מוכר יותר, גם אם הנוף נותר תמיד חדש ומפתיע.
בדרך החוצה מאמלפי חלפנו דרך עיירות נוספות שבנויות על קו החוף, למשל מאיורי ומינורי. השתיים מציעות קצת פחות דרמה ויותר שטח מישורי ועשויות להתאים למי שמחפש חופשה קלה יותר לרגליים.
"בפעם הבאה נבוא לכאן," אני אומר לזוגתי. "תראי כמה נחמד פה." אני לא יודע אם באמת נגיע לשם אבל גם אם כן, בטח שלא נפספס ביקור באמלפי ובספסל שעליו יושב אלפרדו ואומר שלום לכולם. הוא מכיר את כולם. עכשיו הוא מכיר גם אותנו. ואיזה מזל שאנחנו מכירים אותו.
בדקו זמינות לחדרי מלון ודירות נופש באמלפי, איטליה
נשמח אם תספרו לנו — זה עוזר לנו לשפר ולעדכן את התוכן עבור הקוראים האחרים.

English
Français
Deutsch
Español
Italiano

רגע לפני שאתם מאשרים הזמנה בבוקינג
הזמנת מלון נראית כמו פעולה פשוטה — אבל מאחורי המסך פועלת מערכת מתוחכמת של התראות, לחץ ותמחור דינמי. לפני שאתם לוחצים על “הזמנה”, שווה לעצור לדקה.
במדריך המלא תמצאו איך בוקינג באמת עובדת, אילו טריקים נפוצים השנה, מתי כדאי להזמין דרכה ומתי לא — ואיך לקבל החלטה רגועה ונכונה יותר.
קראו את המדריך המלא להזמנה חכמה בבוקינג
זמן מקומי · מדריך עומק לפני הזמנה