הגלידריות הכי טובות ברומא (ואיך להיזהר מהמזויפות)

רקע

נתחיל בשיעור איטלקית זריז, אבל ממש זריז. מה שבאנגלית מוכר לכם כ-Ice Cream נקרא באיטלקית Gelato וקשור לפועל לקפוא (Congelare) בשפה הלטינית. אולי זה לא במקרה שבאנגלית מצטרפת למילה Ice גם המילה Cream (קרם או שמנת) שהרי זה אחד ההבדלים הבולטים בין הג'לאטו ל-אייס קרים. הגירסה האיטלקית האותנטית מכילה פחות שומן.

יש עוד הבדל וזאת צורת ההכנה. ערבוב החומרים בתהליך הפקת הג'לאטו הוא איטי יותר וזאת במטרה לכלוא פחות אוויר בגלידה וליצור טקסטורה צפופה יותר. התוצאה היא גלידה בעלת מרקם שונה שאמורה להיראות פחות נוצצת ומבריקה, פחות יציבה (אי אפשר לבנות איתה מגדלים לגובה) ונוטה להינמס מהר יותר.

גם הטמפרטורות שבהן מוחזקת הגלידה האיטלקית גבוהות במעט מהמקבילה שימכרו לכם, למשל, באמריקה או בכל מקום בעצם מחוץ לאיטליה.

יש כמה כללי אצבע שכדאי להשתמש בהן בטיול ברומא (או פירנצה או נאפולי…) ואלה אמורים לשפר את חווית צריכת הגלידה בזמן החופשה שכן מדובר באירוע שחוזר על עצמו לפחות פעם ביום אצל רובנו.

גלידת פיסטוק היא בכלל חומה

אחד הסימנים הראשונים שכדאי לשים אליהם לב היא פלטת הצבעים. אם הגלידה שמוצעת לכם מופיעה בצבעים עזים מדי כמו ורוד זוהר או ירוק ניאון כדאי לוותר על החוויה. הג'לאטו האמיתי מגיע בצבעים חיוורים יחסית ובעיקר כדאי לבחון את טעם הלימון בתור מדד להשוואה. ככל שצבע הלימון צהוב יותר ככה סביר שמדובר בג'לאטריה (גלידריה) פחות מוצלחת שמשתמשת בחומרים לא טבעיים להכנת הגלידה. ג'לאטו לימון צריך להזכיר יותר את הצבע הלבן מאשר את הצהוב. תוכלו לבדוק גם את הפיסטוק. אם הוא ירוק זוהר, אתם כנראה עומדים בעוד אחת ממאות גלידריות ברומא שרוצות רק למכור להמוני התיירים בעיר. ג'לאטו שעשוי מפיסטוק אמיתי מגיע בצבעים חומים.

בכלל צריך לזכור שאם אתם סומכים על המזל בבחירת הגלידריה כנראה שהמזל לא יאיר לכם פנים שכן רק אחוזים בודדים מהג'לאטריות ברומא ובאיטליה מתעקשות לייצר את הג'לאטו הכי משובח שהן יכולות ובלי להתפשר על המרכיבים, אופן ההכנה ואמצעי האחזקה.

מבחן נוסף הוא המיכל שבו נמצאת הגלידה. אם המוכר או הג'לטאיו (כך נקרא מוכר הגלידה באיטלקית) לוקח את הגלידה מתוך מיכל פלסטיק זה סימן מאוד לא מעודד. אתם רוצים לקנות את הג'לאטו שלכם רק בגלידריות שבהן הגלידה שוכבת בקונטיינירים ממתכת ועדיף עם כיסוי ששומר על הגלידה.

היזהרו מהדרדס

עוד אמצעי לגלות בעזרתו אם נכנסתם לגלידרייה מעולה או לא הוא השם שניתן לכל אחד מהטעמים. וניל, שוקולד ולימון זה מצוין אבל אם אתם רואים טעם כמו Puffo למשל (דרדס באיטלקית) שצבעו כחול כמו דרדסבא תוכלו להעריך שזאת עוד אחת מהגלידריות שמנסות להמציא טעמים מעכשיו לעכשיו. לא בשבילכם.

כאמור המרקם האמיתי של הג'לאטו מקשה לערום אותה לגובה ולכן גלידריות שבהן מוצגות הגלידות כמגדלים מתנשאים ומעוצבים הן סימן אזהרה. גם גלידה נוצצת ומבריקה היא סימן ליותר מדי סוכר בתהליך הייצור או לתהליך של התיישנות, כלומר גלידה לא טרייה. הוספה של שומנים מן הצומח עוזרת גם היא להקשות את הגלידה ולעצב אותה בכל מיני צורות וגם זאת צריכה להיות סיבה לוותר. חפשו גלידה שנראית על סף המסה, לא מבריקה מדי ובצבעים לא עזים.

כמובן שגם עובד גלידריה שמחכה לכם בחוץ ומזמין אתכם פנימה או שלט פרסום בולט מדי (אורות מנצנצים, אותיות גדולות וכו') הם סיבה טובה להמשיך הלאה בחיפושים אחרי גלידריה טובה יותר.

ועכשיו אחרי שהפכנו למומחים בנושא ג'לאטו אמיתי הנה כמה גלידריות שקרוב לוודאי לא יאכזבו את חוש הטעם שלכם. על המפה המצורפת תוכלו למצוא אותן בקלות בזמן ביקור בעיר (לחלק יש מספר סניפים בעיר).

גלידריות מומלצות ברומא

הרומאים מתייחסים ברצינות לג'לטו שלהם, והעיר זרועה בג'לטריות המגישות ג'לטו איכותי ותוצרת בית שיכול בקלות להתיימר להיות בין הטובים בעולם.

מי שמוביל בין הג'לטריות הטובות ביותר של רומא הוא ג'וליטי הנודע. ג'וליטי, שהוקם בשנת 1900, עמד במבחן הזמן וממשיך לספק ג'לאטו יוצא מן הכלל. הליכה דרך הדלתות המעוטרות שלו ב-Via Uffici del Vicario היא כמו צעד אחורה בזמן. טעמים קלאסיים כמו סטרצ'אטלה ופיסטוק מתחרים על תשומת הלב עם הצעות עונתיות כמו ערמון ותאנה. הנה טיפ של מקצוענים: אל תפספסו את המומחיות שלהם, "קופה ג'וליטי", שילוב טעים של שמנת, שוקולד וג'לטו אגוזי לוז מעוטרים בקצפת ופלים פריכים. מידע נוסף ניתן למצוא באתר האינטרנט שלהם, Giolitti.

במרכז שכונת טרסטוורה ברומא תמצאו את Fatamorgana. Fatamorgana, הידוע בזיווג הטעמים יוצא הדופן שלו, דוחף את גבולות הג'לטו המסורתי. עם טעמים כמו בזיליקום-אגוז-דבש, ואורז שחור וניצני ורדים, הג'לטריה הזו מיועדת לבעלי חך הרפתקני. עם זאת, גם הקלאסיקות לא מאכזבות – הפיסטוק הקרמי והשוקולד המריר העשיר משמחים כל טועם וטועמת. הם מתגאים בשימוש רק במרכיבים טבעיים ללא גלוטן. בקרו ב-Fatamorgana למידע נוסף.

במרחק יריקה מהותיקן, Old Bridge Gelateria מגיש מנות נדיבות של ג'לאטו מענג. הג'לטו כל כך קרמי ודחוס עד שמשווים אותו לעתים קרובות למוס. במקום הזה, המיועד ל-Take-away בלבד, יש לעתים קרובות תורים, עדות לפופולריות שלו בקרב מקומיים ותיירים כאחד. נסו את הסטראצ'אטלה המהממת שלהם לחוויה מענגת.

Il Gelato di Claudio Torcè, עם מספר מיקומים ברחבי רומא, נחשב לחלוץ הג'לאטו תוצרת יד בעיר. קלאודיו טורצ'ה ידוע במחויבותו לחומרי גלם איכותיים ולטעמים חדשניים. הטעמים כוללים שוקולד habanero, שקדים ותאנה. בקרו ב-Claudio Torcè כדי למצוא את המיקום הקרוב ביותר.

נציג יחסית חדש בסצנה אבל מרשים לא פחות הוא אוטלג (שזה 'ג'לטו' מאוית לאחור). ממוקם באזור Monteverde Vecchio, Otaleg מציע חווית טעימות ייחודית עם קונספט בר הג'לטו שלו. המטבח הפתוח מאפשר ללקוחות לראות את הכנת הג'לטו, מה שמוסיף לקסם. הג'לטו מוגש בכדורים עגולים לחלוטין, מה שמשפר את המשיכה החזותית. טעמי הפיסטוק הסיציליאני והברונטה שלהם נשגבים. בדוק את האתר שלהם בכתובת Otaleg.

Gelateria dei Gracchi, ליד פיאצה דל פופולו, היא פנינה נוספת שכדאי לגלות. ג'לטו השקדים והפיננאט שלהם, מפוצץ בטעם, הוא חביב הקהל. ידועים בהתמקדותם באיכות, הם משתמשים רק במרכיבים הטריים ביותר, לרוב אורגניים ומקורם באינדיקציות גיאוגרפיות מוגנות (PGI). פרטים נוספים ניתן למצוא ב-Gelateria dei Gracchi.

לסיכום, ברומא, חווית הג'לאטו מגוונת כמו העיר עצמה, עם מועדפים קלאסיים וטעמים חדשניים. כמו שאומרים האיטלקים, 'Una vita non basta' – חיים של פעם אחת זה לא מספיק, במיוחד כשיש כל כך הרבה ג'לטוס טעים לנסות בעיר הנצח. שיהיה בתיאבון.