‏איפה המחלקה של הסמרטוטים? או, דברים שיהיה לכם קשה למצוא בארה"ב

הגודל קובע הכול. לפחות אם אתם באמריקה. כשהסופרים נראים כמו איצטדיונים ענקיים רף הציפיות עולה ובתור לקוחות ישראלים אתם מאמינים שתוכלו למצוא כל מה שאתם חפצים בו. אבל האם זה באמת מה שמחכה לכם? לא ממש. הנה כמה דברים שמאוד קל למצוא בישראל וקצת יותר מסובך לרכוש בארצות הברית.

סמרטוט רצפה סטנדרטי

בואו נתחיל במילה ישראלית בסיסית כמו ספונג'ה. למרות שמקור המילה מהשפות הלטיניות אין ספק שהספונג'ה היא חלק מהתרבות השוטפת שלנו וכבר עשרות שנים שהעם בישראל מניף בגאווה סמרטוטים על מגב בדרך לריצפה נקייה יותר. כאן באמריקה ניסינו למצוא סמרטוט בסופר אחד ואז בסופר שני ובסופר שלישי ולא משנה כמה גדולה היתה מחלקת אביזרי הניקוי, סמרטוט רגיל לא מצאנו. היתה סחבה מיוחדת למכשיר שמנקה את הריצפה, סמרטוטים קטנים שנועדו לרחיצה ביד, עוד כל מיני מוצרים שהם כמעט סמרטוט אבל שום דבר שנראה כמו הדבר האמיתי. הגענו לקופה מסמורטטים ומיואשים.

יוגורט במרקם שאתם אוהבים

ההתחלה היתה טובה. במקום יוגורט דנונה המוכר מישראל מצאנו פה יוגורט בשם Danon שאנחנו נוטים להאמין כי הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה. אך כמו במקרה של הסחבה, גם כאן נסחבנו לאופטימיות מוגזמת שכן פתיחה של המכסה גילתה מיד יוגורט במרקם שונה, סמיך יותר, קצת כמו ה-דני הישראלי של שנות השבעים והשמונים למי שהיה שם כדי לזכור. טעימה של היוגורט הזה וגם של יוגורטים טבעיים נוספים (מה שנקרא כאן, יוגורט פשוט) איששה את האבחנה הראשונית. אכן זה יוגורט אבל לא היוגורט שמחליק לו בהנאה דרך הפה למערכת העיכול ושוטף אותה עם מליארדי חיידקים שוחרי שלום. גם יוגורטים מקומיים אחרים נוטים לבחור בגירסה הסמיכה וכדי להחזיר עטרה ליושנה תצטרכו פשוט לחפש יוגורט "אירופאי" על המדף של הסופר האמריקאי שלכם.

טחינה בהמון סוגים

כן, אוקיי, בסדר, ברור, יש טחינה באמריקה, לא אמרנו שאין. אבל אם כבר אתם רוצים לדבר על זה, אז הסיכוי לא למצוא טחינה בסופר המקומי שלכם תמיד יעלה על הסיכוי לגלות את פלא השומשום הזה על המדף. בוולמרט מצאנו טחינה די בקלות וגם ב-Whole Foods היה מבחר (מצומצם יחסית). בקרוגר לעומת זאת כבר התקשינו ובסופרים נוספים לא מצאנו בכלל. גם כשיש טחינה היא לא תזכה לשלט הכוונה כמו ה-Cereals למשל או ה-Candy. לטחינה יש מקום של כבוד בעיקר בקרב מהגרים שבאו מהמזרח התיכון בעוד לאמריקאים יש את ההעדפות שלהם והטחינה נמצאת במקום נמוך מאוד ברשימה, הרבה מתחת למרשמלו ולפותחני קופסאות שימורים נגיד.

קופסאות שימורים שנפתחות לבד

אם כבר מדברים, נושא קופסאות השימורים הוא תעלומה שכן מצד אחד כולנו נוטים להאמין שהאמריקאים מחפשים כל הזמן איך לעשות את החיים קלים יותר ומצד שני רוב קופסאות השימורים לא מגיעות עם אלמנט פתיחה אינטגרלי, מין לולאת מתכת שאפשר למשוך כדי לפתוח את הקופסה. רוצים להוסיף לפסטה שלכם רוטב עגבניות מתובל בשום ובבזיליקום? הקופסה תגיע ככל הנראה כמו הקופסאות מהדור הישן ולכם לא יוותר אלא להוסיף לרשימת הקניות שלכם גם פותחן קופסאות מהודר. פותחן קופסאות פשוט (נקרא גם פותחן קופסאות צבאי) לא תמצאו פה בקלות, אם בכלל. 

טעמי ילדות

יש לאמריקאים כל כך הרבה צ'יטוס וקיט קט וסניקרס שקשה לנו כישראלים לעצור את הזעם אל מול המדפים הארוכים שאין עליהם ולו שקית קטנה אחת של במבה. אנחנו לא מדברים על מקומות שבהם יש ריכוזים של ישראלים או סופרים שחצי מהם זה מוצרים של אוסם ושטראוס, אלא על הסופר האמריקאי הממוצע בשכונה אמריקאית ממוצעת. בסופר כזה אין כניסה לטעמי ילדות ישראלים (או הולנדים או כל לאום אחר) ומי ששולט הוא הזיכרון הקולקטיבי המקומי. נכון שמדובר בממתקים טעימים שעובדים גם על החיך שלנו, שהרי רבים מהם עשו עליה לישראל במשך השנים, אבל איך שלא תלעסו את זה, סניקרס זה לא אגוזי וקיט קט זה לא פסק זמן.

גבינה צהובה, גבינה לבנה

עוד טעם ילדות שאי אפשר להתעלם ממנו. האמריקאים בדרך כלל לא מביטים בפליאה על מה שקורה בשאר העולם. הם עסוקים בישות התרבותית והפוליטית שלהם. בכל זאת פה ושם אפשר לראות שאפילו הם לא יכולים לעצור את העליונות הצרפתית-איטלקית בתחום הקולינריה. עולם הגבינות של כל סופר אמריקאי יכיל לא מעט מוצרים מאיטליה ומצרפת וגם אתם, כשתעברו ליד מדפי הגבינות, תקוו לראות אולי משהו מוכר, כמו חתיכות של גבינה צהובה, עמק או נועם, מה זה חשוב, 22 אחוזי שומן או אולי 28… גם הגבינה הלבנה שמגיעה בישראל בשלושה, חמישה או תשעה אחוזים לא זוכה לתחליף מדויק כאן באמריקה. יש אמנם משהו שקוראים לו Cream Cheese וכל מילון עברי-אנגלי יספר לכם שזאת גבינה לבנה אבל זה כמובן לא אותו הדבר. אתם יודעים, כבר ניסיתם.

אטבי כביסה פשוטים

אטבי מה? כביסה? מה זאת אומרת אטבים לכביסה? למה כביסה צריכה אטבים? כאן זה אמריקה, יש בכל בית מכונת כביסה ומעליה יושב מייבש כביסה. לא משנה אם אתם בצפון הקר או במדינות הדרום החמימות, תמיד זה מגיע בזוג. אמריקאי שתולה כביסה על חבל ומצמיד אותה באטבים היא תמונה שתתקשו למצוא אפילו בחיפוש גוגל. מה שנראה רומנטי בסימטאות איטליה הציורית נתפש בארצות הברית כמו עוד דבר מוזר שהעולם עושה ואנחנו האמריקאים פטורים ממנו. גם אם בא לכם לסגור באטב כביסה את שקית האורז שפתחתם, רוב הסיכויים שתצטרכו להתפשר על מוצר ייעודי במחלקת המטבח, משהו שיעלה לכם יותר ויגיע בכמות מצומצמת של חמישה או שישה "אטבים" גדולים.

פתיתים

המצאה מימי בן גוריון שעדיין רצה חזק בישראל ובעיקר אצל אמהות שמחפשות עוד משהו להאכיל בו את הילדים. כלומר, משהו שבטוח יעבוד. באמריקה פתיתים מתקשרים לעולם המפותח מדי של מוצרי הקורנפלקס ובכל מקרה לא להמצאה הישראלית ההיא. אנחנו מצאנו שקית של פתיתים דווקא תחת השם "קוסקוס ישראלי" וקוסקוס לא מצאנו בכלל בכמה סופרים גדולים כאן מה שמזכיר לנו שהרשימה שלנו היתה יכולה להימשך כנראה לנצח.

נייר אפיה שמחזיק מעמד וגם…

נועה שור חנון הגיבה בקבוצת הפייסבוק ישראלים בבוסטון וסביבתה שהדבר שהכי חסר לה בארצות הברית זה ניירות אפיה שמגיעים מקופלים ולא נהרסים בטמפרטורה של 350 פרנהייט. לא יכולנו להתעלם מהמידע יקר הערך הזה ומהתוספת החשובה  שנייר אפיה כזה ניתן להכניס בכמות לתוך המזוודה. עוד בקבוצת הישראלים בבוסטון שמענו מניר ברק שהוא לא מוצא באמריקה בצק עלים ונקניקים שאינם מתוצרת איטליה. ליעל ביכמן חסר קפה מגורען ולשלי גוטנר הוך חסרים מפות מפלסטיק לשולחן וגם סוכר וניל.

ריח של מרכך כביסה ישראלי

עוד מחסור חמור נרשם בגזרת מרככי הכביסה. עדינה אברהם הגיבה באותה קבוצת פייסבוק של ישראלים בבוסטון ובסביבתה (מה קורה, רק בבוסטון מתגעגעים למוצרים ישראלים?) שהדבר שהכי חסר לה זה ריח של מרכך כביסה  כמו בארץ. היא כותבת: "נראה לי שקניתי את כל סוגי מרככי הכביסה שאפשר למצוא על המדפים של כל החנויות. לשווא. אין ריח של כביסה כמו בארץ."

רוצים להוסיף לרשימה? כתבו לנו