‏'אולי זאת אנרגיה חדשה, אולי הקהילה האמנותית, יכול להיות גם האוכל הטורקי. יש הרבה סיבות טובות לבוא לברלין'

על הספה עם ליל ארד, מוסיקאית, בת להורים ישראלים, נולדה וגרה בלונדון

שלום, ליל. אני לא הולך לשאול שום דבר על אבא שלך, את חושבת שתעמדי בזה?

נשמע טוב.

כולם עוברים לברלין אבל נראה שנוח לך בלונדון. על מה את עובדת בימים אלה?

כן, כולם עוברים לברלין, אני נשארת בלונדון בינתיים. לאחרונה סיימתי אלבום חדש. בעצם הוא הופק על הציר בין ז'נבה לניו יורק, אבל הוא נכתב בלונדון. הסינגל הראשון מתוכו יצא עכשיו והאלבום כולו יופיע השנה. תקופה מרגשת בשבילי. הרבה הופעות, צלומי קליפים, תוכניות…

תוכניות גם לבוא לכאן מתישהו בקרוב?

האמת שכן. הזמינו אותי לנגן במין אולם נשפים משנת 1905 שנחשף מחדש. קוראים לזה Der Geheime Garten. אתה מכיר את זה?

ברור. האמת שלא.

אוקיי, כשיהיה תאריך למופע, אתה תהיה הראשון לשמוע מזה.

כבוד. את יודעת, הרבה צעירים מלונדון, כמו הרבה צעירים מתל אביב, מגיעים לברלין כדי ליצור ולחיות. את יכולה להבין מה מושך אותם לבוא לכאן?

זה משהו שאתה מבין בו יותר ממני, אני רק צופה באקסודוס. אולי זאת אנרגיה חדשה, או בגלל מחירי השכירות הנמוכים. או הקהילה האמנותית. יכול להיות גם האוכל הטורקי, לא? הרבה סיבות טובות.

ספרי לי קצת על השיר שלך כולם עוברים לברלין שכתבת לפני כמה שנים. מה עומד מאחורי הטקסט?

זה סינגל מהאלבום הראשון שלי Someone New שיצא ב-2011, אז הוא באמת כבר בן כמה שנים, אבל אתה יודע, הוא ממשיך לצוף איכשהו. זה השורד הגדול של האלבום ההוא. כשכתבתי את המילים זה היה בעיקר על חברים מבריטניה, אבל מאז זה נהיה רלוונטי גם בספרד, הולנד, וישראל כמו שאתה יודע. בעצם הקלטנו את זה כ-B-side וזה היה שיעור מצוין בשבילי. היה חסר לנו עוד שיר כדי שנוכל להגיש ללייבל. למילים היתה מנגינה אחרת אז ומשהו לא עבד. זה היה השבוע האחרון באולפן ולילה אחד החלטתי לשנות לגמרי את המוסיקה. בבוקר הראיתי את זה לרועי ארז, המוסיקאי הישראלי הנהדר שעבדתי איתו, והוא תוך עשר דקות הגיע עם הפיקינג של הגיטרה. היינו צריכים רק שעתיים כדי להקליט את זה.

יש לזה קצב כיפי.

כן, תופפנו עם מקלות תיפוף על כיסא. לא לקחנו את זה נורא ברצינות. אני חושבת שהקלילות הזאת, הגישה הזרוקה הזאת, זה מה שנתן את הקסם. ואז זה הפך לסינגל.

ובאופן טבעי נסעתם לצלם את הקליפ בברלין.

באופן טבעי נסענו לצלם בברצלונה.

אח, ברצלונה, ברצלונה. תגידי, לדעתך, השפה העברית והתרבות העברית יכולות לחיות מחוץ לישראל?

זה קורה? גדלתי בבית שמדברים בו עברית, בלונדון. הרבה מהחברים שלנו היו מישראל. ללא ספק היו אלמנטים של התרבות העברית בחיי היום יום שלנו. האוכל, שירי הילדים, הבדיחות… אבל כמובן שזה התערבב והתמזג עם כל התרבויות והלאומים האחרים שקיימים כאן בעיר, כולם יחד בתוך סיר ההיתוך. זה היופי.

למה את מתגעגעת בישראל?

טוב, גדלתי בלונדון ומעולם לא חייתי בישראל, אז אני לא מתגעגעת כמו מישהו שזה היה לו הבית. אבל אני מבקרת לעיתים קרובות ואני מאוד אוהבת את תל אביב! אני מתגעגעת לסבא וסבתא שלי ולחברים ולבתי הקפה שאהבתי, לבארים… גם לעצים הפורחים. אני חושבת על זה הרבה.

השיר העברי האחרון ששמעת?

אורי זוהר ושייקה אופיר, אבא ודני. 

תני לנו סיבה אחת למה כולנו צריכים לעזוב הכול בברלין ולבוא לגור בלונדון.

בגלל שיש לי הופעה כאן בכנסייה יפהפייה בקינגז קרוס ב-24 בחודש. תבואו לבקר לפחות.

נבוא. שנה טובה, ליל! 

שנה טובה. 

דף הפייסבוק של ליל

וידאו קליפ חדש, When We Grow Up