אם כבר הייתם בתאילנד, אתם יכולים לדלג על הפוסט הזה, ובעיקר על סעיף 5. עבורי זו היתה הפעם הראשונה. לכן התובנות שלי משלושת השבועות האחרונים מתאימות למתחילים – ועם בוגרים ותיקים של המזרח – הסליחה.

1. תדהמה: אני באמת מבין מה הישראלים מחפשים שם. ראשית, אתה מלך: ריצוי טוטאלי של התייר הוא תכונה בסיסית. התאילנדים יעשו בשבילך הכל. שנית: ארוחה דשנה ב-7 שקלים, מסאז' ב-20, איך אוכל להיגמל. שלישית, חופים קסומים. מדיטציה בלתי פוסקת.

2. מה קרה למוזיקה? למה מקומות הכי מרוחקים בתאילנד, למשל עיירה בגבול לאוס ובורמה, מרגישים צורך לשים לך ברקע שירים ישראליים, ואגב, שירים דווקא מהזן שנמוג מהר, פלסטיק לעוס. תמיד ביקשתי בנימוס אם אפשר להחליף למוזיקה תאילנדית מסורתית.

3. מה זה שירות. במלון המוקפד Melia בצ'אנג-מאי, אירעה תקלה בחדר. איש התחזוקה הגיע תוך 3 דקות, הסיר את נעליו בכניסה לחדר, סידר הכל בתוך דקה והתנצל מעומק הלב. פלא שישראלים רק רוצים לחזור לכאן?

4. איך אומרים 'שלום' בנורווגית. נשות דלפק הקבלה במלון על האי קופנגן כל כך מורגלות בישראלים, עד שגם כאשר מגיע זוג נורבגי לבקש עזרה, הן פונות אליו ב"שלום" בעברית.

5. אננס. הדבר היחיד בעולם שאני שונא. אני מאוד אוהב אוכל, זה אפילו מזוני העיקרי. מוכן לאכול הכל, כולל הכל, למעט הפרי האקזוטי הזה שכולם אוהבים, ורק אני מתעב מגיל 10. בכן, הבטיחו לי שבתאילנד אתחבר לאננס האמיתי, והכל יסתדר. זה לא קרה, אני ואננס לא ביחד, לתמיד. וזה סופי.

6. מיץ קוקוס. מישהו פה השתגע. בארץ אמרו לי לא להתקרב למיץ קוקוס, כי מדובר במיץ בטעם גרביים. אני מאשר: מיץ קוקוס הוא מיץ גרביים.

7. מה קרה בקוסמוי לסלט הערבי. השתבשה דעתם. כאן קוראים לו סלט ישראלי. איזה עולם.

8. מלכודת תיירים בארמון המלך. ארמון המלך בבנגקוק הוא אתר נפלא, מקדש מוזהב מרשים ויזואלית, מעורר השראה רוחנית וטאץ' היסטורי. אבל בחוץ אורבים הזאבים. תאילנדי חייכן וחביב עם אנגלית טובה, מספר שהיום הארמון ייפתח למבקרים רק בעוד שעתיים, כי יש עכשיו תפילה מיוחדת. הוא מציע לבינתיים סיבוב בטוק-טוק וסירה עם הדרכה, ומסביר שהוא מורה. הוא תופר לך חבילה יפה, ובינתיים תופר אותך. סירבתי בנימוס, הארמון פתוח ובפנים אין שום תפילה.

9. ההפתעה שמחכה לי ב'סים' המקומי. רכשתי חודש שלם של גלישה ללא הגבלה בטלפון. למרות אותם הרגלי גלישה ואותה מוזיקה ביוטיוב, הוצפתי בפרסומות לנערות. זה הטירגוט שלי בתאילנד. נערה תאילנדית.

10. איך יוצאים משוק צ'אטוצ'אק – שוק פשפשים ענק וזול בבנגקוק. הכירו את הנטפליקס של הקניות. סחורה מכל הסוגים, נחות ועד מעולה, כעבור שעות נדמה לך שהגעת עד הסוף וזה נגמר, ואז אתה מגלה עוד מחלקה ועוד אחת. איפה היציאה?

11. ומה אומר המשקל – בתום שלושה שבועות. לאחר חגיגת אוכל בלתי נגמרת, אמור להגיע החשבון האכזר בדמות הקילוגרמים העודפים, על המשקל. ובכן, לא נורא, עלייה של 400 גרם. נוריד את זה מחר.

12. וכמובן, בחזרה ליוקר המחיה. זהו, חזרתי לארץ אל סוף השבוע. טיסת לילה ונחיתה ב-7 בבוקר. קודם כל נסעתי לסופרמרקט התל אביבי, למלא את המקרר במוצרים בסיסיים. בשעה הראשונה בישראל הוצאתי יותר כסף על סופר, משבוע שלם בתאילנד.

**

ערן הדס מסייע למנהלים, אנשי ציבור ובעלי עסקים להגיע ליעדים שאפתניים, לבצע קפיצת מדרגה עסקית, לכבוש כל קהל ולשנות את העולם. eranhadass.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *