מאת טל זהר
בשקט בשקט, בעצם לא תמיד כל כך בשקט, מתנהל לו עולם שלם מתחת לאדמה במרכז לונדון. לונדון בנויה על אדמת חימר, ולזה (כמו בכל דבר בחיים) יש יתרונות וחסרונות. בעוד שיסודות המבנים בעיר זקוקים לתמיכה ושיפוץ מתמידים, שלא לדבר על הרטיבות והעובש, מאוד קל לחצוב בה תעלות ומנהרות. עובדה זו נוצלה עד תום כמובן, בכל זאת מדובר באומה של מהנדסים, וכך, במקביל לעולם של מעלה מתקיימים להם כמה וכמה יקומים מקבילים ממש מתחת לאף (או יותר נכון לרגליים).
את עולם הרכבת התחתית כולם מכירים- במרחק לא גדול מתחת לאדמה, עובדת מערכת שינוע והסעות מהגדולות והמפותחות בעולם.
במנהרות האנדר-גראונד, המכונה טיוב (צינור), בטח ביקרתם, אבל אם זה רק פתח לכם את התיאבון או שאתם רוצים משהו קצת אחר- מוזיאון התחבורה מוציא סיורים אל תחנות טיוב נשכחות במרכז העיר, וחושף מקומות נסתרים, מנהרות ישנות וסיפורים נחמדים.
מעל מתחת ובמקביל לטיוב מתנהלת מערכת מסובכת ומפותחת לא פחות- מערכת הביוב. עד המאה ה-19 שימש נהר התמזה כביוב פתוח של העיר. הקשר של מים מזוהמים למחלות ומגיפות שהתפרצו התגלה רק בשנת 1849, על ידי ד"ר ג'ון סנואו Dr John Snow. הוגשו הצעות לבניית מערכת ביוב, אבל הן נדחו ולא נראה שלמישהו ממש בער לטפל במפגע. הקש ששבר את גב הגמל היה אירוע מכונן, המכונה 'הסירחון הגדול' Great Stink The.
מדובר בשנת 1858 כשקיץ שחון גרם לירידת מפלס המים בתמזה, ולעליית מפלס הביוב. הסירחון היה נורא כל כך שחברי הפרלמנט נאלצו ללכת לעבודה עם מטפחות מבושמות על האף וכל מי שידו השיגה ברח מהעיר. אז הוחלט סופסוף לבנות מערכת ביוב מתחת לאדמה.
למשימה נבחר המהנדס ג'וזף באזלגייט Joseph Bazalgette, שבנה פלא ארכיטקטוני המשמש עד ימינו את פינוי הביוב בעיר. קומפלקס אדיר של 21,000 קילומטרים (!) של מנהרות נבנה מתחת לעיר בין 1859-1865, כשמעל 300 מליון לבנים שימשו לבנייה. בתעלות הביוב קשה לסייר בגלל חוקי הבריאות והבטיחות שהממלכה נצמדת אליהם באדיקות. אבל הנה בכל זאת אפשרות לבדוק את היצירה המופלאה של באזלגייט
ברוב הבתים העתיקים יש מרתפים, שבהם היו פעם המטבח ומגורי המשרתים בעלי המזל כמו הטבחית. שם היה תנור. אלו שפחות שפר מזלם נדדו לעליית הגג הקפואה.
מתחת לאדמה ניתן למצוא החל מהמאה ה-18 חדרים ששימשו לאיחסון קרח. הלהיטים הקולינריים של עשירי התקופה היו משקאות על הקרח, גלידות ושרבטים. היות ושלג וקרח לא ממש שכיחים בלונדון (בממוצע שבוע שבועיים בשנה, וגם זה לא תמיד), הקרח יובא לממלכה על גבי דוברות מקרחון שנחצב בנורבגיה, ואוכסן במרתפים מיוחדים עד השימוש. הנה מרתף קרח שהתגלה בשנה שעברה, בזמן שיפוץ מבנה לא רחוק מריג'נט פארק
הסוהו הוא מרכז חיי הלילה של התיירים, מרכז של מסעדות ומועדונים, בתי קפה ואולמות קונצרטים, אולמי קולנוע ופאבים. אבל אם אתם רוצים לראות מה קורה מתחת לאדמה, הנה כמה מקומות מקסימים במרכז העיר שאפשר לחקור אותם לבד:
כנסיית סנט מרטין אין דה פילדס, הצמודה לכיכר טרפלגר, מוכרת לתייירים דרך הקונצרטים שנערכים בה פעמיים ביום. מרטין הקדוש היה קצין בצבא הרומי, איש העולם שנולד בהונגריה במאה ה-4 לספירה וחי באיטליה וצרפת. בזמן שירותו בצרפת הוא פגש איש עני קופא מקור שנגע לליבו. הוא חתך את הגלימה הצבאית שלו ונתן לאיש חצי, שיתחמם.
בימינו הוא היה נענש על השחתת רכוש הצבא, אבל במאה ה-4 האמינו בניסים. מרטין טען שבחלום התברר לו שהעני הקופא מקור היה בעצם ישו, ולך תתווכח עם חולמים. היות ומדובר בנס לכל דבר- הוא זכה בתואר קדוש- ללמוד ולהפנים.
אבל אותנו מעניין כרגע העולם התחתון. מתחת לכנסייה נמצאת הקריפטה- מרתף שמשמש לקבורת וי.אי.פי.- החשובים נקברו בקריפטה, ופשוטי העם נקברו בחצר הכנסייה.
בקריפטה של כנסיית סנט מרטין הוקם מזנון בהגשה עצמית, עם אוכל לא רע בכלל. השולחנות, מצידם, עומדים היישר על הקברים שרובם בני מאות שנים, ואם תבחנו את המצבות תוכלו לגלות אפילו תבליטים של גולגלות..
https://www.stmartin-in-the-fields.org/visit/cafe-in-the-crypt/
בר היין של גורדון מתגאה בעובדה שהוא בר היין (להבדיל אלף אלפי הבדלות מבירה) העתיק ביותר בלונדון. כמובן שהוא לא היחיד (שמתגאה בעובדה), אבל זה לא מפריע לאווירה המיוחדת שיש בו. שולחנות בתוך מרתף (או יותר נכון מערה) מואר באור נרות, הרבה אווירה ופחות אוויר. אם אתם סובלים מחנק יש גם שולחנות בחוץ. האוכל לא רע בכלל. שוב בסגנון המזנון.
https://gordonswinebar.com/gallery/
ליד כיכר פיקדילי נמצא בית קפה נחמד בשם זדל Zedel. אם תכנסו ותרדו במדרגות תגיעו לפריז בתחילת המאה ה-20. חלל מהמם בעיצוב ארט דקו מוביל לברסרי, לבר אפלולי ולאולמות קטנים להופעות, שירותים מעניינים ועוד
אם אתם אוהבים מאכלי ים, זה המקום בשבילכם. לבר מסעדה בלגו Belgo יש כמה סניפים בסוהו ובשני אלה יש עולם תחתון ומרשים
www.belgo.com/locations/soho/
https://www.belgo.com/locations/centraal/
מי שרוצה לשבת באווירה של וילה באיטליה (אבל מתחת לאדמה כמובן) מוזמן לכאן- מסעדת רוסודיסרה rossodiseraמתמחה באוכל איטלקי לא רע
פאב אנגלי שמתהדר בתואר הפאב הכי עתיק בלונדון (ביחד עם עוד כמה כמובן), וההוכחה לכך שהוא כל כך עתיק היא שאין לו אפילו אתר אינטרנט. יה אולד (העתיק- באנגלית עתיקה) גבינת צ'שייר Ye Olde Cheshire Cheese.
אין ספק – לפאבים תמיד היו שמות מוזרים. אין סיבה להרים גבה כשנתקלים בפאב המלפפון והחתול, פאב דיק המלוכלך, או פאב הנוצה והדולפין. הפאב עמד במקום משנת 1538, נשרף כליל בשריפה הגדולה שהשמידה את רוב לונדון בשנת 1666 ונבנה מחדש אחריה. פאנלים אורגינליים מעץ וסידרה של מרתפים מהמאה ה-13 אז עמד במקום מנזר כרמליטי. אור ואוויר אינם בנמצא. הכניסה מהסימטה.
ולסיום, למי שממש בעניין של עתיק. בצד השני של הכביש נמצא פאב עוד יותר עתיק הטיפרארי The Tipperary. כאן אין מרתף, אבל יש קומה שניה, אליה מטפסים על שטיח משובץ בסגנון סקוטי. הרצפה פה מאוד עקומה, אבל הי, נראה אתכם ישרים בגיל חמש מאות…
צאו לסייר עם טל זהר בלונדון