מאת ליאת כהן רביב

נחתנו בלאס וגאס. זה הביקור השישי שלנו בעיר המטורפת הזו כי יש פה מדבר משגע ויציאה נוחה לפארקים לאומיים מרשימים ופוטוגנים (הפעם נוותר עליהם). אני כאן היום עם כמה המלצות פחות מוכרות שיגרמו לכם להתאהב בעיר ומחוצה לה:

מתחילים מהסטריפ; אי אפשר להגיע לווגאס ולא לעשות סיבוב בין מלונות ההצגה ברחוב הראשי. לרשותכם רכבת חינמית או אוטובוס ידידותי דו קומתי (כרטיס יעלה 4$ לנוער 8$ למבוגר ותקף ל24 שעות). חשוב לעצור ליד המזרקה של הבלאז'יו והגונדולות של הווניז'ן (לא חייב לעלות). למיטבי לכת מומלץ בהחלט להגיע לאקווריום הכרישים במלון מנדלה ביי.

ממשיכים בדאון-טאון לאס וגאס; Fremont street Experience. מסתבר שיש עיר אמיתית בלאס וגאס, יש שם שוק דוכנים מקורה ענקקק עם זיפ-ליין שעובר מצד לצד (25$ בישיבה 45$ סופר מן) ומלאאא הופעות רחוב, כולל 3 במות מוסיקה ללא תשלום וגברים עירומים בגיל העמידה שמציעים לך להצטלם איתם כאילו נגמרו הריגושים בעולם! אין מה לעשות ככה זה בווגאס, אבל אל דאגה בצד השני יש רחוב ידידותי רגוע יותר עם אחלה מסעדות. תעצרו בEavel Pie יש פיצה נהדרת, כל משולש מאכיל שני ילדים אם הן בנות זאת אומרת. אם אתם חובבי המבורגרים ורוצים לשעשע את הנוער שלכם קחו אותם ל- Heart Attack Grill, ישימו עליהם חלוק בית חולים בכניסה, המלצריות שם לבושות כמו אחיות בחדר מיון והכל יהיה הגיוני כשהשמן שיש במנות שלהם יכנס לכם למחזור הדם. יש גם מקסיקנית נהדרת וזולה להפליא: La Comida…

צילום: ליאת כהן רביב

מבקרים במוזיאון הניאון; לקטנה שלי יש תגובה אלרגית למילה מוזיאון אמרתי לה שזה התחיל כבית קברות – כי את זה היא דווקא אוהבת- לשלטי ענק שיצאו משימוש, חלקם בגודל עצוםםםם, כולל גולגלת של פיראט שרואים בצילום אווירי בגוגל מפות. המקום הפך עם השנים למוזיאון ייחודי ומקסיםםםם אז כדאי לבקר כי הסיפורים מאחורי השלטים מדליקים לגמרי, עבורנו זו הייתה הצלחה רב דורית *חייב להזמין כרטיסים מראש!

יוצאים לטיול בקניון האדום; נוסעים 25 דקות אל ההרים לתוך Red Rock canyon national park. אם יש לכם ילדודס קטנים אז תעצרו בחווה חביבה שבנויה בסגנון המערב הפרוע, יש שם אפילו גן חיות קטן; Bonnie Springs Ranch

אם אתם עם נוער אז דלגו והמשיכו ישר ל- Scenic Loop Drive. זה כביש מגניבבבבב חד סטרי מעגלי שמתחיל במרכז מבקרים, 15$ לרכב, עוברים את המחסום ונוסעים בתוך נוף ציורי מדהים שגורם לנוער להעביר את האייפון למצב מצלמה! אנחנו עצרנו בכל נקודות התצפית בדרך ורק פעם אחת זה היה ביוזמתי! באחת מהן אפילו טיפסנו על ההר פשוט כי הוא היה שם…

מזינים את האינסטגרם ב-Seven Magic Mountains: כ-20 דקות דרומית מלאס וגאס, באמצע שום מקום עם נוף מדברי אין סופי נמצא אתר מיוחד, שונה צבעוני ואינסטגרמי למדי שהוא פרי יצירתו של אמן שוויצרי ידוע. נפתח ב2016 ומציין את החיבור בין האדם למדבר, שווה לעצור בדרך ללוס אנג׳לס.

קפיצה קטנה לצ'יינה טאון; כמו בכל עיר שמכבדת את עצמה גם בווגאס יש צ׳ינה טאון והוא חמוד למדי, שווה לעשות סיבוב ואם לא בא לכם אוכל סיני אז תרשמו: Fuku Burger, לא תצטערו.

צילום: ליאת כהן רביב

אוכלים בבופה! רבים מהמלונות בסטריפ פורסים ארוחות בוהוריים למרחקים ארוכים. זה לא זול אבל יש שם הכללללל מה שכן אם יש לכם נוער שאוכל רק צנימים עדיף שתשאירו אותם לישון בחדר וזה win-win… המלצה של הבנות שלי שדווקא אוהבות בופאים (שזה בופה ברבים) זה ללכת ל-Wynn או לסיזר פאלאס.

רואים מופע! לאס וגאס היא אם כל המופעים ויש פה מכל וכול. חצי מהדברים הזויים או מביכים! לנו יצא לראות את O וגם את LOVE והפעם ראינו את WOW, כולם של סירק-דה- סולה וכולם נהדרים. היתרון של WOW זה המחיר (49$ לאדם) והאולם האינטימי שמושיב את כולם קרוב קרוב קרוב לבמה ככה שאפשר לראות שהם ממש לא קשורים וכל תרגיל אווירי שהם עושים אתם מתכווצים קצת בכסא מחרדה.

מלון בלאס וגאס?

אנחנו פחות אוהבות את המלונות הענקיים כי זה כמו לישון במבוך, וכאמא זה די מלחיץ כי את שנייה מורידה את העיניים מהבנות והופ הן נעלמות או ששלי עושות בכוונה לא ברור. חצי מהזמן אין קליטה כי המעליות והמסדרונות עטופים במיליון קירות ואם מדובר במלון עם קזינו פופולרי יוצא שמסתובבים בתוך מאפרה אחת גדולה שהיא גם מועדון חשפנות מאולתר.

ולכן, ההמלצה שלנו; הפלאצו Palazzo שהוא שלוחה אחורית קטנה יותר (הכל יחסי כמובן) של הווניז'ן. הכי נוח בעולם להחנות בו את הרכב (וזה חינם), היציאה/כניסה מהגראז' הכי ידידותית שחווינו ויש שם סניפון יעיל של הרץ. המחיר לא זול אבל הוא ממוקם נהדר, החדרים שלהם ענקיים ונוחים עם דלתות מקשרות ויש לו בריכה להיט.

כדאי לדעת שיש זולים יותר שנוער יאהב: טרז'ר איילנד שממוקם פיגוז על הסטריפ או ניו יורק- ניו יורק שהעיצוב שלו מהמם ויש לו רכבת הרים לבעלי לב חזק.

יאללה, אנחנו נוסעות ללוס אנג'לס

הדרך אורכת כ-4 שעות.

עצירת חובה: Peggy Sue's 50's Diner. מדובר בדיינר אמריקאי שנהנה ב1954 ועובד מאז ללא הפסקה וללא שינוי מאסיבי בעיצוב או בתפריט. שווה!!!

צילום: ליאת כהן רביב

מאחר וגם בלוס אנג׳לס ״היינו מיליון פעם וראינו הכל אוף למה באנו שוב" סוף ציטוט, אז הבנות שלי הן שקבעו את ההמלצות להלן שזה שם קוד ללוקיישנים שמצטלמים טוב לאינסטוש ו/או אוכל מוזר שחייב לטעום:

שלט הוליווד; כן כן, את השלט כולם מכירים! רק שהבנות מצאו שתי נקודות עצירה שאפשרו לכם להגיע הכי קרוב שאפשר. הראשונה, קצת בתוך שכונה מקומית של אנשים חפים מפשע: Mulholland Hwy משם כמעט ואפשר להעביר מגבון על האותיות. ובשנייה: Central communication Facility , עוצרים ממש מעל השלט, משם רואים את האותיות מאחורה אבל מבינים כמה הן ע נ ק י ו ת.

מוזיאון LACMA; מדובר במוזיאון אמנות מודרנית אז אני מודה שהמיצגים אקלקטיים ברמה מטרידה, אבל למי אכפת… הבנות נהנו מהתערוכה על אמנות יפנית, הסלע העצום התלוי מעל תעלה וכמובן גולת הכותרת: יער עמודי התאורה בכניסה.

סיור LA Art Tours; מדובר בסיורי גרפיטי בשכונות שונות בעיר … החבר'ה בלוס אנג'לס בהחלט מצטיינים בתחום, יש פה שיעור מעניין באמנות רחוב וחופש ביטוי.

ביקור באולפני וורנר: למי שמיצה את יוניברסל סטודיוס אנחנו ממליצות לשקול ביקור באולפנים. היינו שם בסיור של 5 שעות שעובר ביעף , נודד בין סדרות טלוויזיה פופולריות ומסתיים בבית הקפה של חברים. 67$ כרטיס ושווה כל אגורה.

והנה כמה נקודות מטריפות למיטיבי לסת:

רשת לקינוחים בלבד Snow Monster– שכמה סניפים שלה פזורים ברחבי העיר העצומה. הם מוכרים סוגי שתייה שיש רק אצלם או בקפיטריה באינטרפרייז. אה וגם קוקילידות צבעוניות וטעימות להחריד.

גלידריה Somi Somi – אם במקרה בא לכם גלידה עם טאצ' יפני, זה המקום. הגביע מעניין.

טוסט קשת בענן?! מה הבעיה… כנסו ל-Chop Eatery לא תצטערו. נסו גם צ'יפס בטטה ואת כל המשקאות המוזרים. תכלס, זו הייתה אחת הארוחות הטובות והזולות שלנו…

לנוחיותכם ממש דלת ליד, DK's Donuts מקום קטן וצנוע שמוכר סופגניות מטורפות וטעימותתתתת… ואז כדי להוסיף חטא על פשע אפשר להכניס לתוכן גלידה! פשוט חוצפה! (את שני האחרונים מומלץ לשלב עם נסיעה לרציף סנטה מוניקה, שגם אותו הבנות מחבבות במיוחד).

קדימה חברים, ממשיכים לסן פרנסיסקו.

כביש מס 1 קליפורניה

אז יש שמועה עיקשת שזה הכביש היפה ביותר באמריקה ויש מצב שזה נכון… רק שצריך להכיר את כל הטוב שיש לו להציע כי מדובר בכביש ארוך ומפותל שמונח באלגנטיות פוטוגנית מעל צוקים רמים הנושקים לחוף האוקיינוס השקט בין עיירות קטנות וחביבות (California State Route 1). הפסקול של הנסיעה בכביש הזה מורכב מרוח נושבת קלילה וקריאות צרודות של אלפי כלבי ים. שזה בכלל לא רע! אם יתמזל מזלכם ותבואו בעונה אז תוכלו לשחק במשחק החביב: "אמאאאאא נשבעת שראיתי לוויתן אני לא מאמינה".

הנה סדר העצירות שהן בגדר חובה כשנוסעים מלוס אנג׳לס לסן פרנסיסקו:

סנטה ברברה הצבעונית

פיזמו ביץ' הנועז

מורו ביי המפעים (מומלץ לעשות שם לילה)

כביש 17 המייל שגורם לכם להתפלל מה רבו מעשיך

מונטריי הקסומה (מומלץ לעשות שם לילה)

מיקומי מפה תמונות וסרטונים של כל המקומות שאני מזכירה נמצאים בהיילייטס אצלי באינסטגרם

השבוע אנחנו ממשיכות: סן פרנסיסקו – כביש 1 לצפון (ידעתם שהוא ממשיך?!)- הפארק הלאומי יוסמיטי

אם בא לכם לטייל איתנו בלייב ‼️ אתם מוזמנים ובעיקר מוזמנות:

https://instagram.com/liatcohenraviv

להמשך המסע, הקליקו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *