רילוקיישן לארה״ב ביום שאחרי הקורונה. סיכויים ואתגרים

אחת השאלות המעניינות ישראלים שמעוניינים לפתוח בהליך רילוקיישן לארצות הברית ולהעתיק את מגוריהם ומקום עבודתם לארץ האפשרויות הבלתי נגמרות היא מה יהיה הסטטוס של משרות רילוקיישן באמריקה ביום שאחרי הקורונה.

ויזה H1 למשל, ניתנת לזרים שהעתיקו את מגוריהם לארצות הברית לצורך עבודה ובתנאי שהם ממשיכים להיות חלק מהחברה ששלחה אותם לארצות הברית. תחת ההגבלות של ויזה זו לא ניתן להתפטר ממקום העבודה ולעבור לעבודה אחרת. אם עובד בעל ויזה H1 מפוטר ממשרתו בחברה ששלחה אותו לרילוקיישן, הוא בעצם ״מפוטר״ גם מארצות הברית וצריך לחזור לארץ ממנה יצא בתוך מספר חודשים.

יותר הסברים מצד העובד

בעוד השוק הטכנולוגי בארצות-הברית ספג פגיעה קלה יותר מאשר שווקים כמו תיירות, מסעדנות ובידור, עדיין המצב הכללי רגיש ולא ודאי. אחת הבעיות שעמדו עד כה, לפני עידן הקורונה, בפני מי שביקשו לצאת לרילוקיישן מטעם החברה בה הם עובדים, תחת תנאי ויזה מסוג H1 הוא שהממשל האמריקאי דרש הרבה הסברים מדוע יש להעביר עובד מישראל, למשל, לארצות הברית ולא לקחת עובד מקומי במקומו.

לאחר התפרצות הנגיף, מספר המובטלים והעובדים בחל״ת בארצות הברית זינק כמו בכל העולם לאחוזים שלא נראו כמותם מאז מלחמת העולם השניה או אפילו תקופת השפל הגדול. המשמעות המיידית היא שלא יינתנו הקלות כלשהן על צורך בהוכחת הנחיצות של העובד המגיע ממדינה זרה וקרוב לוודאי שיהיה קשה יותר לעבור משוכה זו.

כיום מתבקשים העובדים המיועדים למשרת רילוקיישן בארצות הברית, בסיוע עורכי הדין של החברה ששולחת אותם, לציין את כל הכישורים שלהם ובהרחבה רבה וזאת כדי שמעריך מטעם הממשל יוכל לקבוע את המשכורת שבעל התפקיד אמור לקבל בארצות-הברית.

בהמשך נהוג כי החברה המעסיקה מפרסמת מודעה בעיתונות המקומית עם ציון התפקיד והמשכורת המוערכת ורק לאחר שמסתבר כי אין בנמצא עובד מקומי אמריקאי שעשוי לענות על צרכי התפקיד, רק אז רשאית החברה לקדם את תהליך הרילוקיישן עבור אותו עובד נחוץ, שאין לו תחליף כביכול.

מי צריך רילוקיישן?

לקושי הזה תתוסף מעתה בעיה חדשה. פייסבוק למשל הודיעה שבתוך עשור תעביר חצי מעובדיה לתעסוקה מהבית. גם טוויטר וחברות נוספות פונות לכיוון של העסקת עובדים מהבית. עובדה זאת עתידה ליצור מציאות מקובלת לפיה נוכחות פיזית במקום העבודה או במשרד אינה נדרשת כבעבר. 

מיזמים המעודדים עבודה מהבית, למשל, על ידי תוכנות ניהול מרחוק זוכים להצלחה. כך למשל המיזם של חברת מאנדיי דוט קום הישראלית המשרת מאות אלפי עובדים ברחבי העולם ועוזר להם לנהל משימות (לאו דווקא מהבית).

העובדה שלפחות מבחינה טכנולוגית, מנהלים יכולים לשלוט בעובדים שלהם בקלות רבה יותר ובעיקר ביעילות רבה יותר (לפעמים אפילו ביעילות רבה יותר מאשר במשרד עצמו) מהווה פתרון טכנולוגי שיוצר בעיה הסברתית עבור מי שמנסה להוכיח את נחיצות המעבר הפיזי שלו למשרד במדינה אחרת. 

פתאום לא רק המעבר ממדינה למדינה נראה פחות הגיוני ופחות נחוץ, גם ההגעה עצמה למשרד מוטלת בספק. ניתן להניח שעתידם המקצועי של עובדי טכנולוגיה רבים נמצא בחדר המשרדי אצלם בבית ולא במשרד בחו״ל.

אם פייסבוק תממש בהצלחה את תוכניתה להעסקת מחצית מעובדיה מהבית בתוך עשור, סביר שנראה את המודל מועתק גם בחברות אחרות ואת סיכויי הרילוקיישן פוחתים עוד.

סיכוי איזור הזמן

נדמה שטענה טובה (אחת מהאחרונות, ככל הנראה) לרילוקיישן תיוותר למשרות שדורשות קשר ישיר בזמן אמת בין העובד והמנהל. משרות שדורשות קשר חי ולא כזה שיכול להתבצע בתכתובת מיילים מהיום למחר, יאפשרו להציג עמדה לפיה פערי זמן בין ישראל לאמריקה דורשים את הגעתו של העובד באופן פיזי לארצות הברית ואולי ישכנעו את הפקידים המקומיים.

משרות נינוחות יותר ללא דרישות של מעכשיו לעכשיו, יתקשו יותר להוכיח נחיצות ברילוקיישן אך סביר כי עורכי דין ומועמדים ינסו להשתמש בטיעון איזור הזמן גם עבור משרות אלה בניסיון להציל משהו מהסיכויים.

השמיים תמיד פתוחים לטאלנטים

מי שנמצאים מחוץ לאזור הסכנה הם כל אותם טאלנטים, כלומר כישרונות מיוחדים ויוצאי דופן בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והרפואה, אבל גם בתחומים אחרים ואפילו כאלה שבהם יש מצוקת עבודה בארצות הברית.

השנה הייתה אמורה סין לעבור את ארצות הברית בתור הכלכלה המובילה בעולם, דבר שלא קרה בגלל מגיפת הקורונה וצמצום הצמיחה בסין לראשונה מזה שנים.

ארצות הברית עדיין נמצאת בתחרות עזה עם סין שכוללת מלחמות סחר והרבה מאבקי יוקרה. במלחמה הזאת האמריקאים ימשיכו לקטוף כישרונות מכל העולם ובוודאי גם ממדינות בעלות מוניטין טכנולוגי כמו ישראל. האמריקאים לא עושים את זה מאהבת ציון אלא מהצורך שלהם להישאר המעצמה הכלכלית והצבאית החזקה בעולם.

עבור מי שיש באמתחתו פטנט טכנולוגי חדשני, רעיון מתקדם לתרופה או ציוד עזר רפואי או ידע ייחודי בתחום לוחמת הסייבר, למשל, גם הקורונה לא תעצור אותו בדרך לרילוקיישן בארצות הברית. ויזת היזמים תמשיך להוביל ישראלים לאמריקה, ללא ספק. עבור השכירים, התלויים בויזת H1, התמונה תהיה קצת פחות אופטימית. 

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם