page contents

הטיול שלי לסיציליה עם כל המשפחה: טיפים, חוויות, מסלולים

מאת רוסטי לובומסקי

יצאתי לטיול עם ההורים (בני 60 +-), אח וגיסה בשנות ה-30 לחייהם, ושתי אחייניות בנות שבע ושנה. היעד, סיציליה.

כדאי לדעת

1. דוברי האנגלית ברמה סבירה שפגשתי בכמעט שמונה ימים שביליתי בסיציליה שואפת לאפס וכללה בערך את נציגת השכרת הרכב. כל השאר ברמה בינונית ומטה. לרבות במקומות תיירותיים (כולל בתי מלון ומסעדות). תתכוננו להרבה הדגמות, דיבור עם הידיים או כל אלתור אחר.
2. האזרחים בסיציליה רואים בחוקי התנועה כהמלצה בלבד והם נוהגים ״כמו חיות״. כל אחד עושה מה שהוא רוצה – עוברים באור אדום, לא נותנים זכות קדימה בכיכר, חותכים אותך בכביש, נוסעים על 150 כשיש הגבלה של 110 ומה לא…
3. הדרכים העירוניות בסיציליה מאוד צרות. בחלקן לא ברור איך בכלל הפכו את הרחוב הזה לדו סטרי. בחלקים מסוימים הם גם מאוד תלולים. לכן מומלץ לשכור רכב אוטומטי.
4. בסיציליה יש שני כבישי אגרה בלבד. תלוי באיפה תתאכסנו, לרוב המקומות לא תצטרכו אותם. העלות בכבישי האגרה היא די נמוכה (הכי הרבה ששילמנו היה 3.7 יורו) וזה שווה את זה. אלא אם אתם נוסעים בלילה. כבישי האגרה לא מוארים בכלל. וזה מאוד מסוכן.
5. אנחנו ישנו בקרבת העיר קטניה ומכורח הנסיבות עיקר הטיול שלנו התרכז בחלקים היותר מזרחיים של האי. לכן לא תהיה כאן התייחסות לפלרמו ושאר מערב האי.
6. מזג האוויר משתנה ברמה היום-יומית. תחזיות השתנו ממש בבוקר שבו קמנו. מזג האוויר נע בין חום לא קל (לא כמו בארץ אומנם) לגשמים חזקים. עם זאת, למעט פעם אחת, אלה תמיד היו “הבזקים” של גשם ולא משהו מתמשך שהפריע לנו לטייל (מטריה בהישג יד תמיד עוזרת).
7. ניווטנו ברכב באמצעות google maps. הורדתי מבעוד מועד את מפת סיציליה לניווט אופליין. המפה עושה את העבודה, אבל בחלק מהמקומות ההוראה הקולית מה לעשות וההוראה על המסך לא תואמות בדיוק. כל עוד נצמדנו לניווט שבמסך, היה מושלם ומומלץ.
8. בהרבה מקומות אנשים חונים פשוט במקביל למדרכה בצד. גם מחוץ לעונת התיירות, יש קושי למצוא חניה. ברוב המקומות חיפשנו מראש חניונים באינטרנט ונסענו אליהם. אפשר לנסות גם למצוא מקומות עם מדחנים או אולי אפילו מקומות בחינם.

מסלול

הזמנו אני וההורים שלי טיסה ישירה לקטניה באמצעות האתר blik בחברת ישאייר. משום מה לא הצלחנו למצוא את הטיסה הזו ברוב החיפושים האחרים, לרבות בחברת ישראייר. שדה התעופה בקטניה – ריק. רק אנחנו שם. שתי עמדות ביקורת דרכונים פתוחות וכאמור רק הטיסה שלנו נוכחת. כנ”ל במסוע. בסה”כ הסתדרנו די מהר ויצאנו החוצה.

התכנון היה לשכור רכב אבל בשל שעת הנחיתה הזמנו לילה במלון catania international airport הסמוך. ההוראות שקיבלנו היו להתקשר כשאנו נוחתים והם שולחים הסעה לאסוף אותך בחינם. התקשרנו ואכן הגיע מישהו שאסף אותנו. המלון מ-א-ו-ד קרוב לשדה. לפי דעתי 1.5 ק”מ הליכה. *אבל* – לא ממליץ לעשות את ההליכה הזו. הכבישים בסיציליה רובם לא מוארים טוב ובכביש שמוביל מהשדה לבית המלון אין מדרכה.

החדר סביר (חוץ מזה שה”מרפסת” של החדר, שהיה בקומה הראשונה, נפתחת ישירות אל תוך כביש שירות. זה היה נראה לנו הזוי עד שראינו שלהמון בתים בסיציליה יש דלת שנפתחת ישירות לתוך הכביש- בלי מדרכה אפילו!). ארוחת הבוקר הייתה טובה, אם כי הבופה מורכב מהרבה יותר דברים מתוקים וקינוחים מאשר אחרים. עם זאת, יש מספיק מבחר והאוכל טעים. הזמנו מהמלון הסעה בחזרה לשדה בשביל לקחת את הרכב שהזמנו.

איכשהו הגאונים במלון, למרות שהם רשמו אותנו ברשימה כשהזמנו את זה, עשו אוברבוקינג לרכב ההסעות הקטן שלהם וזוג אחד נאלץ להישאר מאחור ולחכות ל”נגלה” הבאה (יש נגלה כל חצי שעה).

הגענו בחזרה לשדה. את הדלפק של חברת ההשכרה, noleggiare (השכרת רכב, באיטלקית), מצאנו בלי הרבה בעיות. לצערנו- היה תור גדול מאוד. הדלפק שלהם נמצא בגומחה סמוכה לאיפה שיוצאים מהטיסה והיה מצחיק לראות שבתור של שתי חברות נוספות שהיו באותה גומחה לא המתינו אנשים בכלל.

ראתי רבות על “טריקים” של חברות השכרה איטלקיות וסיציאליניות שמחפשים איך להשחיל אותך אז מראש הזמנו עם ביטוח ביטול השתתפות עצמית. חיכינו אולי 30-45 דק’ בתור. הזמנו טויוטה יאריס אבל כנראה שנגמר כי שודרגנו חינם לפורד פוקוס- ועוד דיזל (הדיזל יותר זול מהדלק בסיציליה).

משם נסענו ליעד הבא שלנו- b&b במרחק של כ-25 דק’ נסיעה בשם ottomood. פגש אותנו הבעלים, איש מאוד נחמד בשם אוטו (otto). הסביר לנו הכל נתן לנו את המפתח ושלח אותנו לדרכנו. בסמוך לb&b יש קניון קטן (בערך 150 מ’ הליכה) שיש בו סופרמרקט, באולינג, וכמה חנויות בגדים. מאוד נוח. עם זאת, ברוב החדרים במקום אין מטבח (אנחנו מראש הזמנו חדר גדול יותר שהוא מעין “דירה” בתוך מתחם שם היה מטבח).

במקום יש בריכה לשימוש חופשי ושטח קטן שילדים יכולים לשחק בו. יש גם מדשאה וערסל. לאחר שאחי ומשפחתו הצטרפו, רצינו לצאת לראות את העיר קטניה בערב אך מזג האוויר לא איפשר.

טאורמינה
טאורמינה

טאורמינה

למחרת בבוקר החלטנו לנסוע לעיר טאורמינה.

ארוחת הבוקר דלה- בלשון המעטה. לא יצאתי אי פעם רעב מארוחת הבוקר אבל המבחר דל ביותר. יצאנו לטאורמינה. כביש אגרה פעם ראשונה- ובכניסה לכביש אגרה עומדת אישה ודורשת 5 יורו כתנאי לקבלת כרטיס ומעבר. לא קראנו על דבר כזה באינטרנט מעולם. אבל מה, נתווכח?… שילמנו ועברנו. בסוף כביש האגרה שילמנו 1.7 יורו על השימוש בכביש עצמו.

טאורמינה היא עיר גבוהה והעלייה אליה היא בכבישים צרים ומפותלים ולכן מומלץ נהג מיומן. לא להיכנס לטאורמינה עם רכב!!

יש כמה חניונים אפשריים. לאנשים שמעוניינים לחקור את החלק העתיק (והמעניין) של טאורמינה – מומלץ לחנות בחניון porta catania. בחניון יש מעלית שמוציאה אתכם ישר לעיר העתיקה- מה יותר מזה צריך?

העיר עצמה נחמדה, כיף לשוטט בסמטאות שלה, התאטרון הרומי העתיק (שאינו בחינם) הוא מחזה מהמם וחובה וגם הפרק בוילה רומניה הוא נחמד. בשלב מסוים תגיעו להתפצלות דרכים, ממש לא רחוק מהכניסה לתיטארון. בהתפצלות הזו יגיע לאפיכם ריח חזק ממאפיה צמודה. הריח מהפנט והאמפיה מלאה בכל טוב. מומלץ בחום.

למחרת היום החלטנו לנסוע לסיריקוזה. ספציפית לאי טורטיגה שהוא חלק מסיריקוזה. האי עצמו יפה, סמטאות יפות, נוף לים, יש גם מבצר עתיק… לעיר סיריקוזה עצמה לא נכנסו.

בדרך חזרה, ממש ביציאה מהעיר, יש את מוזיאון ארכימדס. הוא קטן ואין אליו שילוט כמעט ולכן מומלץ לתכנן את המסלול אליו מראש. בסמוך יש כמה נצלנים שיספקו לכם חניה במחיר כמעט זהה למחיר הכניסה למוזיאון. לא יודע אם יש חניה אחרת באיזור אבל שווה לחפש.

המוזיאון עצמו מורכב מ-21 “תחנות” בהם רואים כלים והמצאות ישנות שמיוחסים לארכימדס בצורה כזו או אחרת, עם אודיוגייד שמסביר את ההיסטוריה, איך זה עובד וכו’. מומלץ מאוד, בעיקר עם ילדים.

בערב התהלכנו קצת בקטניה. מה שאומרים עליה נכון- יפה אבל שום דבר מיוחד. עם זאת, שם אכלתי את הקנולי הטוב ביותר שאכלתי במהלך הטיול (וקניתי קנולי לפי דעתי ביותר מ-8 מקומות). לא זוכר את השם של המקום לצערי, אבל זה היה טוב!

ביום הבא התפצלנו- אחי ומשפחתו נסעו לפארק חבלים לילדים ואחר כך לאאוטלט וילג’ (מתחם של חנויות) ואילו אני והוריי החלטנו לבקר את העיירות הבארוקיות שבדרום המדינה – נוטו ומודיקה.

נוטו ומודיקה

וואו- נוטו מדהימה. לא מבין איך לא נתקלתי ביותר המלצות על העיר הזו. נכון, היא רחוקה מרוב האתרים ה”מרכזיים” (היא דרומית יותר לסיריקוזה) אבל הסמטאות שלה, המבנים שלה, הנופים שרואים ממנה (במיוחד אם עולים למגדל הפעמון באחת הכנסיות) ממש מדהימים ומומלצים.

משם המשכנו כאמור למודיקה שאמורה להיות מוכרת בבארוק שלה ובשוקולד שלה. החלק העתיק והמעניין של העיר נמצא בגובה במקום שלא מומלץ להגיע אליו עם רכב. חנינו למטה ולקחנו מעין רכבת תיירותית כזו (5 יורו לאדם) שעושה סיבוב בכל האתרים המרכזיים של מודיקה ומספרת את ההיסטוריה שלהם (אנגלית כמובן). אחר כך ניסינו גם את השוקולד- שום דבר מיוחד בו. לא יודע מה ההייפ.

סיציליה למטייל
סיציליה עם כל המשפחה

הר אתנה

למחרת לקחנו טיול חצי-מאורגן להר אתנה. בגלל הילדים לא יכולנו לעלות לפסגת ההר אז במקום זה הזמנו טיול חצי מאורגן (אנחנו ועוד זוג, אוספים אותך מפתח המלון) בעלות של 55 יורו לאדם. אוספים אתכם ולוקחים אתכם למספר מקומות מרכזיים וחשובים הקשורים להר הזה וההיסטוריה שלו כשגם בדרך הוא מספר דברים מעניינים. מומלץ.

לבסוף מגיעים לחלק שממנו מתחילים את העלייה לפסגה. שם טיילנו בין שבילי לבה ישנים, ראינו מכתשים צבועים, אספנו אבנים… היה נחמד, במיוחד לילדים.

וולקנו

למחרת נפרדנו מאחי והחלטנו לנסוע לאי וולקנו שבצפון. המדובר בנסיעה של שעה וחצי (בלי פקקים) לעיר הנמל milazzo ומשם מעבורת.

שימו לב- גם מחוץ לעונת התיירות המעבורות עשויות להיות מלאות. הגענו לקראת 10:30 וכל המעבורות חזרה מוולקנו היו כבר מלאות. נאלצנו לקחת לו”ז צפוף- מעבורת אל וולקנו בשעה 12:15 ומעבור מוולקנו בשעה 16:20 (המעבורת לוקחת שעה בערך).

הגענו לאי, והלכנו את ה-2 ק”מ ~ עד לתחילת העלייה למכתש הגדול. העלייה קשה- תלולה מאוד, חלקים מסויימים עם חול וחלקים מסויימים עם אבנים. אני חסר כושר גופני לחלוטין ועוד בחום… בכלל לא כיף. אבל התאמצנו והגענו למעלה ב-45 דק’ בערך ו…. וואו!!

אנחנו נמצאים ממש מעל הר געש פעיל!! מריחים את הגופרית שיוצאת מהאדמה, רואים את האדים שיוצאים מהר הגעש ורואים מכתש ע-נ-ק-י, כשמהצד השני נוף מדהים של האי והאיים הסמוכים אליו. ללא ספק נקודת השיא של הטיול.

אתמול, ביום האחרון, החלטנו לבקר 2אתרים “נקודתיים” שהיו יחסית קרובים למלון שלנו. לדעתי אפשר להספיק אותם כולם בתוך יום אחד (או חצי יום אם אתם זריזים): aci trezza ו- aci castello

המרחק בין השניים הראשונים הוא ממש מצחיק, כמה דקות נסיעה (או הליכה אם יש לכם כוח, בערך 2 ק”מ~). הראשון הוא פשוט נוף של סלעי ענק באמצע הים (על שניים מהם אשכרה בנו משהו אבל לא לקחנו סירה לשם כדי להבין מה זה). יש טיילת קצרה וכיפית שבה רואים את הים, יש מסעדות כמובן, ואנשים משתזפים שם על אבנים.

השני הוא מבצר עתיק בן כמעט 1,000 שנים. יש לו שעות פתיחה מסתבר (אנחנו לא ידענו) אז לשים לב. גם מאוד יפה ומאוד מרשים.

יש גם את aciraele שאמור להיות קרוב. לא היינו אבל הבנו שמדובר בעיירת בארוק נוספת.

סיום הטיול. החזרנו את הרכב ללא בעיות או עיכובים (עם כי הדרכים לשדה התעופה *מאוד* פקוקות אז לשקלל את זה בחישוב זמן החזרה) וגם בטיסה והבידוק היה סבבה (הדיוטי שם דל מאוד, למי שבנה על זה).

ו…זהו.