המסע של ליאור גונן לאנטרקטיקה (והתמונות שאתם מוכרחים לראות…)

כתב וצילם: ליאור גונן

עבר רק שבוע מאז שחזרתי מהיבשת הקפואה וזה מרגיש לי שעבר כבר עשור, וזה אולי או בגלל שהמסע נראה כמו חלום, בעיקר בזכות הפער הכל-כך גדול בין העולם האנטרקטי לבין שאר העולם. אז אחרי שהחלטתי לצאת למסע המופלא הזה, לפני ארבע שנים, התחלתי לבדוק ונדהמתי לראות שהעלויות הזויות ובינתיים תאריך היעד לנסיעה חלף. כבר ראיתי איך החלום נמס, ומפלס הדמעות בעיניי רק הולך ועולה.

ואז… בהחלטה חכמה שאני לא מצטער עליה לרגע, עשיתי שינוי בסדרי העדיפויות והנה – מצאתי את הסעיף התקציבי למסע. שנה שלמה חיכיתי שהזמן יעבור עד שעליתי למטוס בדרך לצד השני של העולם, לקצה יבשת אמריקה הדרומית. שם התחילו להם 18 ימי מסע באנטרקטיקה.

יש הרבה מאוד מסלולים, אבל רק אחד ארוך מאוד ויקר מאוד (ושווה כל אגורה…) אני בדרך! ליבשת השביעית, עצרנו באיי פוקלנד ובאיי ג'ורג'יה הדרומיים. אמנם הם שייכים לממלכה המאוחדת ואין להם שום קשר לאנטרקטיקה, אבל מושבות הפינגווינים, כלבי הים, פילי הים, דובי הים ועוד מושבות של מיני חיות ים אחרות הגדולות והמרשימות בעולם נמצאות שם. אליהן מתווספות התהיות והקנאה של מה לאנשים יש לחפש במקומות האלה.

מהממלכה הבריטית שנמצאת בים סקוטיה, התחלנו את מסענו ליבשת הקפואה, שהתחילה להמס לקראת בואו של הקיץ. ככל שהתקרבנו אליה להפתעתנו מזג האוויר התחמם, השמים התבהרו והשמש זרחה לה (הרי גם אצלנו בארצנו הקטנה, ככל שמדרימים נהיה חם, לא?)

נופים מרהיבים ובתוליים, בעלי חיים ייחודיים כאילו שנלקחו במיוחד בשבילנו מערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק, כשהפעם אנחנו נמצאים בתוך אחת מתכניות הטבע של הערוץ, כניצבים בלבד! לא אגזים שזהו המקום היחיד בעולם שהאדם לא ממש התיישב והרס את הטבע, והוא נשאר כמעט כמו שנוצר מבריאת העולם, או מימי המפץ הגדול – כל אחד ואמונתו….

השמירה על אנטרקטיקה היא גם בזכות אמנת אנטרקטיקה שנחתמה בשנות החמישים של המאה הקודמת ומונעת בעלות של מדינות בעולם על היבשת, פרט להקמת "בסיסים לשם מחקר", לפחות עפ"י ההצהרה של חלק מהמדינות ששם (אפילו לנו הישראלים הייתה נציגות באחד המחקרים שביצעו שם).

אחרי 18 ימים של טיול-חלום – אי אפשר להשוות את אנטרקטיקה לשום מקום אחר בעולם. לא לקוטב הצפוני, לא לפיורדים של נורבגיה, לא לאיסלנד, לא לגרינלנד, לא לשפיצברגן וגם לא לסבאלברד. אז איך ממשיכים לטייל אחרי מסע כזה? פשוט מדחיקים ומתכננים כבר את הבא! אין ספק כי בלי דנדן בלוטין האגדי – המסע אחר לגמרי! אשמח לסייע ולייעץ למי שעשיתי לו חשק. אני פשוט חי את החלום…

הנה כמה תמונות שצילמתי במסע:

1 תגובה
  1. אילנה גולן אומר

    תמונות מושלמות….כותב מקסים

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם