פיג׳י עם ילדים. החוויה המשפחתית של יפעת

פיג׳י עם ילדים. צילום: יפעת שטרן סבח
מאת יפעת שטרן סבח

פיג'י היא לא יעד שמגיעים לדבר עליו בארץ אם לא עושים טיול בניו זילנד או אוסטרליה וזה נובע מהסיבה שאי אפשר להגיע אליה מעוד הרבה מקומות בעולם. פיג'י ממוקמת צפונית לניו זילנד ומורכבת בדומה למלדיביים מאיים גדולים והרבה איים קטנים שחלקם משמשים כריזורטים, אך בניגוד למלדיביים, בפיג'י לא רק נדהמים מהיופי של החופים, גווני המים ומה שקורה בתוך המים,

בפיג'י נחשפים לתרבות שונה ומעניינת, מה שלא חוויתי במלדיביים. הריזורטים מפנקים ויפים בתוך מדינת עולם שלישית שמכניסה כסף מחקלאות ומתיירות.

טיסה

הטיסה מניו זילנד (כרייסטצ'רץ) נמשכת 4 שעות, מאוקלנד היא אפילו קצרה יותר בשעה וחצי בערך.

הרכב הטיול: שני הורים ושני בנים בני 4.10 ותינוק בן 11 חודשים.

משך הטיול: אחרי חודש וחצי בניו זילנד סיימנו את המסע של הטיול בצורה מושלמת באקלים טרופי בפיג'י. בניגוד לטיול בניו זילנד שבו טיילנו בחלק גדול של המדינה, בפיג'י היינו שבוע, חמישה לילות מתוכם באחד מאיי וואסווה – באוקטופוס ריזורט ושניים בנאדי כתחנת מעבר בין הטיסות לאוקטופוס ריזורט, משום שהסירה לאי יוצאת בשעות שלא מסתדרות עם הטיסות הנכנסות למדינה.

פיג׳י עם ילדים. צילום: יפעת שטרן סבח
פיג׳י עם ילדים. צילום: יפעת שטרן סבח

לפי כמות התיירים שהכרתי בריזורט ממדינות שונות, נראה שלא משנה מאיפה אתה מגיע, אתה נאלץ לישון לילה בנאדי לפני ואחרי ההגעה לאי, בעקבות שעות הנחיתה וההמראה והסירה שלוקחת ומחזירה חזרה מהאי.

הגעה לאי

ההגעה היא באמצעות מעבורת קטנה שמפזרת באיים או סירה מטעם הריזורט שמביאה אותך ישירות מנאדי, כולל איסוף מהמלון המקומי או מהשדה וגם הורדה בחזרה מהאי. ההגעה בסירה שלהם, בה אנחנו בחרנו, לקחה בערך שעה ועשרים של הפלגה באמצע הים ועוד סירה קטנה שלוקחת אותך מהאזור שבו הסירה כבר לא יכולה לשוט בגלל עומק המים לריזורט עצמו. חוויה מעניינת למי שיש לו קצת רגישות לכל ההפלגות והים הפתוח.

כסף

מודעה

מודעה

התשלום לריזורט הספציפי שאנחנו היינו בו היה בתשלום מראש בדולר אמריקאי, כל דבר שתרצו לקנות בריזורט עצמו משולם בדולר פיג'י שערכו 1.6 ש״ח. גם בריזורט וגם בחנות שיצא לנו לקנות בה בנאדי, כמו הרבה מלונות בניו זילנד לוקחים עמלה של 2 אחוזים על השימוש באשראי או שתשלמו במזומן ללא ריבית.

שתיה קלה, אלכוהול ואפילו עיסוי ממש לא יקרים באי. לקחו מאתנו 6 דולר פיג'י לפחות ו-80 לעיסוי של שעה…

הריזורט

האוקטופוס נחשב לריזורט מאוד מפנק, יש כאלה שביקרו בכמה ריזורטים וביחס לאחרים החשיבו אותו כהכי מפנק. אני יכולה להבין למה, הריזורט מציע הרבה מאוד פעילויות יפות ברובן הגדול- חינמיות כדי לחבר אותך לתרבות המקומית כמו קליעת סל מעלי קוקוס, הכנת צמידים מקש, הכנת צמידים מצדפים, קליעת סל קש, הדרכה על לבישת הבגד המסורתי, הדרכה על פתיחת קוקוס וסגולותיו ושימושיו בכפר, ביקור בכפר הסמוך שעליו ארחיב בהמשך וסדנת בישול פיג'אנית ובנוסף מאפשר השאלת סירות קייאקים, סאפ ושנורקל בחינם.

פיג׳י עם ילדים. צילום: יפעת שטרן סבח
פיג׳י עם ילדים. צילום: יפעת שטרן סבח

כמו כן, הריזורט מפעיל גם מועדון ילדים בו יש מפעילות ומשחקים וגם תכנית מוגדרת לכל יום כמו בניית ארמונות בחול, איסוף פרחים יבשים וקליעת זר ועוד. מי שגם רוצה זמן לעצמו בלי הילדים הקטנים שזקוקים להשכלה צמודה, הריזורט מספק בייביסיטר ב-6 דולר לשעה. בנוסף לכל זה, הריזורט מכניס בידור מקומי כמו ערב מופע טקסי של השבט עם ארוחת ערב מסורתית, ערב ברביקיו וקרב סרטנים בו אתה משלם על סרטן קטן, הם מסמנים אותו בטיפקס ויוצרים תחרות בין הסרטנים – הזוכים בשלושת המקומות הראשונים מקבלים סוגי משקאות שונים.

אוכל

אז מה אוכלים כשמגיעים לאי בודד? באוקטופוס, משום מה, במקום לגלם את האוכל במחיר הכולל של החדר, הם מפרידים אותו ומחייבים אותך לשלם עליו. כלומר, אתה חייב לשלם על תכנית ארוחות משהו כמו 50 דולר אמריקאי ביום.

הארוחות כוללות ארוחת בופה בבוקר, ארוחת צהריים לבחירה די מגוונת מתפריט וארוחת ערב במרבית הערבים לבחירה מתפריט ובחלק ארוחות מיוחדות. ארוחות הערב תמיד כוללות גם מנה ראשונה לקינוח ומתאבנים קלים לפתיחה. כמובן שיש גם תפריט מותאם לילדים. הם תמיד נשאלים כמה שעות קודם מה יבחרו לאכול באותו יום לארוחת הצהריים והערב והם תמיד מקדימים את שעות ארוחת הילדים בצהריים ובערב כדי שלא יאכלו מאוחר וגם לא יפריעו למבוגרים בשעת הארוחה.

האוכל , בעיני, היה אחלה. טעים ומגוון. אהבתי מאוד את המטבח הפיג'יאני שמתבסס הרבה על חלב קוקוס.

מתקנים

בניגוד לאי שאני לפחות הייתי בו במלדיביים, באוקטופוס יש גם בריכה וגם את חוף הים נגיש, כך שאתה מזגזג בין שניהם. לילדים הבריכה מהנה יותר, אך הם גם זוכים לבנות בחול בחוף הים. לאורך החוף פזורות מיטות שיזוף, שמשיות ועל הדק מול הבריכה משטחים עם מזרנים וקונכיות.

החדרים

כל החדרים בנויים על היבשה בלי גישה ישירה למים, חלק מהבקתות ממש על חוף הים, חלק בחלק האחורי, אבל גם שם שומעים את גלי הים בלילה חזק חזק ויש אפילו חדרי הוסטל משותפים למי שרוצה להגיע בתקציב נמוך.

החדרים בנויים מקש ועץ, כאשר המקלחת ללא גג.

הכפר עצמו: Nalauwaki village – כל יום תושבי הכפר עושים עליה לא קלה שנמשכת כעשרים דקות כדי להגיע מהריזורט שבו הם עובדים חזרה לכפר- בחושך מלווים בפנס, בגשם, בחום ובלחות… כפר שהחשמל שלו מסופק באמצעות פאנלים סולאריים והדרך היחידה שלהם להגיע לאי הגדול, ללימודים, קניות ועוד היא באמצעות סירות…

פיג׳י עם ילדים. צילום: יפעת שטרן סבח
פיג׳י עם ילדים. צילום: יפעת שטרן סבח

הכביסה נעשית ביד ונתלית באמצע הדרך לעיני כולם, הרבה בתים בנויים מקש או עץ ולא אבן והילדים מהלכים יחפים ונכנסים לים ככה באמצע היום לדוג…

מודעה

מודעה

בככפר כ-100 אנשים שרובם עובד בריזורט. קצת קשה לראות את החיים הפשוטים שלהם לעומת אווירת הריזורט שבו הם עובדים. אנשי הכפר מאוד נחמדים, חיים באווירת שנטי בנטי, עם תודעת שירות לא גבוהה שנובעת מחיי האין לאן למהר שלהם. האנגלית שלהם מצויינת, היא נלמדת כבר בגן והם מאוד מאוד אוהבים ילדים קטנים.

אם אתם כבר מגיעים לסוף העולם (ניו זילנד או אוסטרליה), תקנחו באחד האיים באזור.

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם