בלוג אמריקה: גטלינבורג, טנסי. מעושנת, מאווררת, צבעונית ומכריסה בהנאה

0

מצד אחד יפה, גם מהצד השני. גטלינבורג היא עיירת תיירות במדינת טנסי ששוכנת בינות להרי הסמוקי, או בשבילכם הסמוקי מאונטינס. כמו בהרבה עיירות מהסוג הזה, רחוב אחד ארוך מרכז את עיקר הפעילות ופה ושם אפשר למצוא גם דברים מחוץ לאותו קו ישר. הרי הסמוקי הם תפאורה מחמיאה ומשתנה בכל שעה של היממה, במיוחד למי שגר באחת מבקתות הנופש שעל הפסגות. הנוף מחלון החדר שלכם עשוי לצפות לאחד ממסלולי הגלישה ולרכבל שאוסף את הגולשים ישר מהרחוב. אם תחברו את התיירים של החורף לתיירים של הסתיו ושל האביב והקיץ תגיעו למספר יפה של תשעה מיליון מבקרים בשנה.

זהו אתר תיירות שאולי אפשר לקרוא לו סטרילי. לא תמצאו ברחוב קבצנים או הומלסים. השוטרים, אם יצא לכם לראות מי מהם לבושים יפה, במדים שתמיד נראים כאילו לובשים אותם בפעם הראשונה. אלה בעיקר עסוקים בנהגי מכוניות צעירים ופחות בעוברי האורח שכן לגטלינבורג יצא שם, או שאולי הוא עדיין יוצא בימים אלה, של מקום שבו צעירים וגם פחות צעירים חולפים ברחוב המרכזי עם מכוניות ספורט יוצאות דופן, רועשות יותר, צבעוניות יותר, איזטוריות. גם הכבישים שמקיפים את העיר יחשפו בפניכם את גודל התופעה.

מטיילים בגטלינבורג, טנסי
מטיילים בגטלינבורג, טנסי

בשעות הערב המכוניות תופשות נתח מהאטרקציה התיירותית המקומית. מתבגרים שעומדים על שפת המדרכה מכוונים מצלמות טלפונים ומעודדים את הנהגים בעלי אותם רכבים בולטים בשטח להרביץ איזו נהמת מנוע. כשזה קורה כולם יחד מריעים. זהו הפסקול של שעות החשיכה אבל גם בשעות היום נשמעים רעמי מנועים ופיצוצי בוכנות חריגים. אלה שבחרו ללון במלונות הקרובים לרחוב הארוך ידעו ודאי לקראת מה הם הולכים. 

מי שכנראה מחליף את הקבצנים בעיר התיירות המובילה הזאת הם אנשים בעלי עודף משקל משמעותי. ככל שאתה הולך, כך אתה מצליח פחות ופחות להתעלם מזה. זה לא עובד כמו פרסומת שלילית לחנויות המתיקה שפזורות לכל אורך הרחוב. להיפך, הרזים בולטים כאן יותר, נראים כמו תמהוניים שלא מבינים את חוקי המשחק עד תומם. הכול מעוצב, נקי, מתוכנן, מסודר. אין אפילו פח אחד שעולה על גדותיו או קליפה של משהו על הריצפה. סטרילי, כבר אמרתי, והאנשים הגדולים לבושים יפה כמו כולם, כי הבעיה היא לא המחסור אלא השפע.

דובים בגטלינבורג
דובים בגטלינבורג

גטלינבורג היא שילוב מוצלח של דובים ויער. טראמפ הוא המלך על החולצות בחנויות המזכרות ויישאר כזה גם אם אוקראינה גייט תעשה לו צרות. גם הדגלים של הקונפדרציה נראים כאן בצורות שונות. וגם מילים בפונט גרמני כי לראשונים היתה זיקה לגרמניה ולמרות שהשפה חלפה מכאן, כמה מהסמלים נשארו, בעיקר לצורך תיירות.

בשנת 1900 חיו כאן רק מעט משפחות, חקלאים כולם למעט כומר ופקיד דואר. זה שעל שמו נקראה העיירה, גטלין, הצליח לשכנע את אותו פקיד דואר לקרוא לעיירה על שמו תמורת מקום בחנות שלו. אחר כך הסתכסך עם התושבים המקומיים ונאלץ לעזוב את העיר, משאיר אחריו רק את השם שלו.

בחוברת רשמית של העיירה נכתב שהעיר הפכה מאז למכה של התיירות האיזורית. כולם באים לגטלינבורג. אבל נראה שאנשי אובמה למשל באים פחות. האמריקאים בטח יודעים להבחין בין יעדי תיירות שמתאימים יותר לרפובליקנים, לשמרנים. לשמרנות יש הרבה פנים. באחת מחנויות המזכרות מוצעת למכירה חולצה שעליה כתוב: יש לי בת יפה אבל יש לי גם מעדר, רובה ואליבי. גם כתובות שמגנות על התיקון השני לחוקה, זה שמאשר להחזיק נשק, זוכות לפופולריות ושוב, כל מה שקשור לטראמפ, לצבא וגם לג'יזוס. 

זה לא שיש אווירה מלחמתית ברחוב. או ריח של אבק שריפה. אולי רק של מכונית ספורט שזה עתה חלפה. גם שמרנים צריכים להירגע לפעמים מכל הבלאגן בעזרת שיטוט בין חנויות ואטרקציות בידוריות.

אתר משלים שנמצא מעל העיר, על אחד ההרים נקרא Ober Gatlinburg. אפשר להגיע לשם עם הרכבל. כשאין פעילות החלקה עולים לשם כדי לגלות אטרקציות נוספות, באווירה משפחתית בעיקר, כמו מסלול רכבת הרים, מגלשות ושכאלה. לילדים יש גם מיני גולף, פארק חבלים קטן, רכבל מיני ומין מוזיאון שיאי גינס, כולם ברחוב עצמו. לילדים הגדולים יותר ששותים ויסקי, אפשר להתעכב במזקקה מקומית ולהציץ על תהליך הייצור אבל יותר מכל להצטרף לחוגגים.

בין צפון קרוליינה לטנסי. רכס הרי הסמוקי

גטלינבורג יודעת שסטריליות הולכת יפה גם עם נהנתנות והיא מקפידה כל השנה על הלוק ועל הכרס. זאת עיירה שלמיטב ידיעתה מעבר לקליפורניה במערב והקרוליינות במזרח יש קודם כל אוקייאנוס ורק אחר כך עוד כמה מדינות עם שמות מוזרים ותרבויות מפתיעות. מקומות שבחלק מהם ממש לא אוהבים את הנשיא שלהם. זה לא מפריע להם.

כך או כך, עם הצלחה ימנית לא מתווכחים ואם רק תנסו ללכת כאן ברחוב עם חולצה שתומכת במועמד דמוקרטי לנשיאות, מועמד כלשהו, תזכו ודאי למבטים בוחנים. אולי גם להערות. אבל אולי אני טועה. לא ניסיתי. אולי הילרי קלינטון קונה כאן קפה קבוע בסטארבאקס בכל פעם שהיא באה לנפוש בדרום.

גטלינבורגאם אתם עושים טאי צ'י, כל מה שדרוש לכם זה צימר על ההר ועננים שרובצים באופק. ההרים כאן מצדיקים את המוניטין ואת השם של המקום ויוצרים תפאורה קבועה של הרים מעושנים. האוויר הולך ונעשה צלול ככל שמתרחקים מההמולה לכיוון הפסגות עצמן. זה אוויר ליגה. בריזה נצחית. נשאר לכם רק לוודא שאף אחד לא עושה מנגל בבקתה ליד, לנשום עמוק, לחבק את כל הנוף הזה בין הידיים ולהגיד, תודה, אמריקה, את איומה ונפלאה, מקסימה ומזעזעת, מעוררת פליאה והשתהות ושיהיה לכולם כאן רק בהצלחה, במירוץ לנשיאות או בדיאטה, מה שרק ירצו.

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם