על חגיגות הפונגל בטאמיל נאדו

מופע ריקודים במקדש לכבוד החג
0
כתבה וצילמה: רוני גורופי

על פי תפיסת הזמן ההודית, נהוג לחלק את השנה השמשית ליממה בת 24 שעות: 12 שעות של יום והתחממות ו-12 שעות של לילה והתקררות. כאשר ה-15.1, יום הפונגל, מייצג את הזריחה ואת השעה 6 בבוקר, ב-15.4 מציינים את שיא חום הצהרים והשעה 12:00, באמצע יולי, עונת המונסונים מציינים את ה'שקיעה' והשעה 18:00 ובאמצע אוקטובר, את חצות הליל (פחות או יותר באותו הזמן בו חוגגים ברחבי הודו את הדיוואלי – חג האורות).

הפונגל הוא אחד החגים החשובים ביותר עבור העם הטאמילי. חגיגות הקציר מוקדשות לאל השמש ונמשכות כ-3 ימים באמצע ינואר. ביום שלפני תחילת החגיגות נהוג לנקות היטב את הבתים, לשחרר דברים ישנים שכבר אין בהם צורך, לקנות בגדים וכלי בית חדשים ולהכין את הבית לקראת החג.

ביום החגיגות הראשון והעיקרי אשר נקרא Thai Pongal, כל בני המשפחה ישכימו קום ולפני עלות החמה יתקלחו במים קרים. כל פתח בית יקושט בצורה מרהיבה עם ציורי הרצפה המרהיבים אשר עשויים מאבקות צבעוניות ונקראים 'קולאם' Kolam או 'רנגולי' Rangoli. 

הנושאים לציורי הרצפה רבים ומגוונים ויכולים לנוע מצורות גיאומטריות ומנדלות מרהיבות, מוטיבים טבעיים מביאי מזל של טווסים, קני סוכר, פרחי לוטוס או דמויות מהמיתולוגיה ההודית ואפילו אפיזודות מחיי היום יום. בכל כפר נערכת תחרות רשמית ונושאת פרסים בין כל בתי האב – למי היה הקולאם הכי מושקע ומוצלח השנה. ניצחון בתחרות זו מביא כבוד רב לבני הבית ובדרך כלל היצירה מתוכננת מראש ובקפידה, ומשנה לשנה ההשקעה בעניין הולכת וגדלה והתוצאות מדהימות.

ציור הרנגולי בפתח הבית
ציור הרנגולי בפתח הבית

פרט לציורי הקולאם, הכניסה לבית תקושט גם עם קני סוכר משתי צידי השער, עם קובץ של צמחי מרפא שייתלו למזל מעל הכניסה ויישארו שם במשך כל השנה, עד שיוחלפו לקראת הפונגל הבא. לאחר שהמרחב מקושט, יערכו לבני חומר לכדי כירת בישול, ובסיר חרס חדש שנקנה במיוחד לכבוד המאורע יבשלו את תבשיל ה'פונגל' המתקתק, אשר עשוי מהאורז הטרי שנקצר זה עתה, ביחד עם סוכר, צימוקים, אגוזי קשיו ותבלינים. 

בזמן שה'פונגל' מתבשל לו זה הזמן להודות על השפע הקיים ולזרוע כוונות ולהתפלל לעונה מוצלחת נוספת. בסיום הבישול, אשר מבוצע תחת כיפת השמים, מניחים לתבשיל לעלות על גדותיו ולגלוש אל האדמה ורק לאחר שהאדמה ואור השמש 'קיבלו את חלקם' – המאכל הטעים יחולק בין כל בני הבית והאורחים, על פיסת עלה בננה. רגע הגלישה של הפונגל נחשב מקודש ומלווה בקולות תרועה של קולולולו של נשות המשפחה או תקיעה בקונכייה. המשך היום יוקדש לחגיגות ריקודים , מופעים ואירועים קהילתיים כמו תחרויות משעשעות ומשחקי חברה.

היום השני של החג הוא היום בו סוגדים לחיות משק הבית. הפרות והעיזים יירחצו, יקושטו, יאכילו אותם אוכל מובחר ואפילו כזה שבושל במיוחד עבורם (מה שביתר השנה לעולם כמעט לא יקרה), יערכו להם טקסים ואף יסגדו להן בהכרת תודה על חלקן ותרומתן בשגשוג והשפע של המשפחה. 

קישוט הפרות ביום השני של החג
קישוט הפרות ביום השני של החג

מנהג נוסף ביום זה המעורר מחלוקת רבה ואפילו ניסיונות של הממשלה להוציאו מחוץ לחוק שהובילו להתנגדות רבה בקרב העם, הם מרוצי השוורים המסוכנים והפופולריים למדי שנקראים ג'ליקטו Jellikatu. הגברים הצעירים, אשר מחפשים להוכיח את גבריותם קופצים על השוורים המשתוללים ואמורים להישאר עליהם. מיותר לציין שלא תמיד זה נגמר טוב… ואכן מספר אירועים אלו צומצמו במידה ניכרת  בשנים האחרונות.

ביום השלישי נהוג לערוך ביקורים ולהחליף מתנות. אנשים יסעו לבקר את אחיותיהן ובנות המשפחה שהתחתנו ועברו לכפר אחר, משפחות מהכפר שהיגרו לעיר לצרכי פרנסה יגיעו לבקר בכפר ממנו הגיע משפחתם. זהו גם היום בו המון 'עסקאות' שידוכים נסגרות ונחשב מבורך לכך.

ונסיים בברכת PONGAL VALTHUKKAL שמשמעותה, פונגל שמח. 

**

בטיול 'לגעת בהודו' לדרום הודו בינואר נשתתף בחגיגות הפונגל המסורתיות באזור כפרי, אותנטי ולא מתויר של טאמיל נאדו. הטיול מתוכנן בהדרכתי ובהדרכת אסף גדרון. להרשמה ופרטים

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם