המדריך לצפון רומניה: מה לראות, מה לעשות, על מה לא לוותר

Some rights reserved by matthias.buchmeier
1
מאת נמרוד אלמגור

מולדובה

גבולות מולדובה ההיסטוריים חורגים הרבה מגבולות האזור שבתחום רומניה כיום, והם כוללים גם את הרפובליקה של מולדובה שהיא מדינה עצמאית שנפרדה מברית המועצות.

בכתבה זאת נדון במולדובה שבתחום רומניה, שגבולותיה: נהר הפרוט במזרח, בוקובינה בצפון וטרנסילבניה במערב, וולאכיה בדרום. כ-400,000 יהודים חיו באזור לפני מלחמת העולם השנייה, ספורים חיים באזור כיום, על יהדות רומניה נדון בהרחבה בפרק נפרד. תיירים רבים פוקדים את האזור בטיולי שורשים. במקומות רבים בעיקר במרכזי הערים מוצב פסלו של הנסיך המולדבי שטפן צל מארה: שטפן הגדול ביותר. ששלט במולדובה במאה ה-16.

איזור זה שטוח ומישורי בדרום והופך לגבוה יותר בצפון במערב הרי הקרפטים. במדרונות המזרחיים בולטים איזורי הגפנים הנרחבים, דרך היין הרומנית עוברת כאן.

לתייר המבקר כדאי לדעת שהרומנית מדוברת כאן במבטא שונה מאשר בוולאכיה, שפות נוספות מקובלות באזור הן רוסית וגרמנית (בצפון מולדובה). במראששט ובאויטוז ניצבים אתרי הנצחה מרכזיים לנופלים במלחמות העולם הראשונה והשנייה. האתרים מרשימים וראויים לביקור. יאש העיר החשובה שימשה בעבר גם כבירת רומניה. אזור מוכה שיטפונות שנגרמים בעיקר מהצפות הנהרות הפרוט והסירט, היו שנים של שיטפונות קשים מאד בהן נהרסו וניזוקו כפרים רבים.

הגבול המזרחי של המחוז הוא גבול האיחוד האירופי.

יאשי Iasi

העיר יאשי Iasi, היא העיר השנייה או השלישית בגודלה ברומניה, מתחרה באופן קבוע על המקום השני עם העיר קלוז'-נאפוקה שבחבל טרנסילבניה, אוכלוסייתה מונה למעלה מ-330,000 תושבים. העיר היא בירת מולדובה, חבל הארץ המזרחי של רומניה.

יאשי היא עיר אוניברסיטאית. עיר סואנת זאת שימשה בירת רומניה בעת מלחמת העולם הראשונה. היא שימשה כבירת רומניה גם בעבר כאשר הוקמה רומניה באיחוד עם וולאכיה. אוכלוסיה יהודית רבה חיה בעיר לפני מלחמת העולם השנייה ונכון להיום קיימת קהילה של כמה מאות. בעיר יש בית כנסת פעיל אחד והקהילה מקיימת אורח חיים יהודי. סטודנטים מישראל לומדים ביאש. כאן גם נוסד התאטרון היהודי הראשון, מיסדו אברהם גולדפאדן זכה מטעם העיר לפסל בדמותו שמוצב בגן העיר לזכרו.

יאשי היא המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז, וגם מרכזו הכלכלי. בעיר בתי מלון מכל הרמות. יש גם בית תרבות מרשים, תזמורת פילהרמונית, בית אופרה וכמה תיאטראות שיעניינו את דוברי הרומנית. מסעדות וברים יש בעיר בשפע. אלפי הסטודנטים מקנים לעיר אווירה מיוחדת וצעירה.

אחד המוזיאונים הבולטים הוא המוזיאון להיסטוריה, לטבע ולאתנוגרפיה שהוא עשיר במיוחד ומדגים את החיים בחבל מולדובה. בכלל יש בעיר פסלים רבים שהבולט בהם הוא של מיכאי אמינסקו המשורר הלאומי הרומני שפעל כאן. יאש היא מרכז דתי של הכנסיה האורתודוכסית ובעיר יש כנסיות רבות, המרשימה ביותר היא כנסיית שלושת ההרכים bisrica sfintlor trei ierahi שקירותיה החיצוניים מגולפות בצורה מפליאה. בתוך הכנסייה קבריהם, של מקימי רומניה ביניהם הנסיך יאן קוזה.

האוניברסיטה שוכנת במבנים מרשימים, זוהי האוניברסיטה הראשונה ברומניה, ופעילותה רבה גם כיום. המגיע לכאן ורוצה לחוש את העיר זקוק לכמה ימים, תארנו כאן רק מקצת האתרים, כדאי ללמוד על העיר בטרם ביקור. יאש היא נקודת מוצא לבוקובינה ולעיירות וערים רבות בהם חיו יהודים, כגון ווסלואי פיאטרה ניימץ רומן ואחרות.

באקאו

לגדות נהר ביסטריצה Bistrita שבמורדות הרי הקרפטים, בדרומו של חבל מולדובה שוכנת העיר בקאו Bacau. אוכלוסיית העיר מונה כ-210,000 תושבים. העיר התפתחה סביב ישוב עתיק מאד עוד מהמאה ה-6 ובמרכז בקאו ישנן עדויות ארכיאולוגיות לקיום ישוב קדום זה ואף קדומים ממנו.

בבקאו פועלת אוניברסיטה וגם מספר מכללות, מוזיאונים ותיאטראות וגם תזמורת פילהרמונית. אם הגעתם אל העיר אל תפספסו ביקור באתר העתיק Biserica Precista שם שרידים של מגדל וכנסיות מימי הביניים וכל זה טובל בפארק ירוק ומיסטי ממש במרכז הסואן של העיר. עוד במרכז יש פארק נפלא Inima Bacaului שנעים לשוטט בו ולקחת אתנחתא.

בבקאו כמו במולדובה כולה, חיה בעבר קהילה יהודית גדולה מאד, העיר שפעה בתי כנסת, אך כל זה חרב במלחמת העולם השנייה וכיום חיים בעיר עשרות יהודים בלבד והקהילה הקטנה סובבת סביב שני בתי כנסת שעדיין פעילים בעיר.

בעיר יש גם מרכז קניות ובילוי גדול Gepex Parc בנוסף לחנויות, יש במרכז בריכה גדולה שפועלת בימי הקיץ ומשטח החלקה על קרח בחורף וכן מסעדות וברים. בעיר פועל גם מצפה כוכבים.

מכאן ועל כביש 2 E85 אפשר לנסוע דרומה 100 ק"מ לעיר פוקשאן וצפונה כמאה ק"מ לעיר סוצאוה suceva . לכיוון מערב בכביש 15 כ- 60 ק"מ מגיעים לעיר פיאטרה ניימץ piatra neamt . נסיעה מזרחה כמאה ק"מ ומגיעים לבירת מולדובה יאש- iasi.

כ 8 ק"מ מערבה לעיר נמצאת שמורה ובה מצודה הנקראת castelul rosu בנויה באבנים אדומות, משלבת סגנון ווניציאני עם אלמנטים מקומיים עתיקים. בלב השמורה חיות וצמחים אנדמים וציפורים.
בעיר בתי מלון בכל הרמות עם נקודת ציון נוחה לטיולים במחוז, למעיינות מרפא, אגמים וכפרים אופייניים למחוז בקאו.

פיאטרה ניאמץ

העיר פיאטרה ניאמץ שוכנת בחבל מולדובה המכונה גם פנינת מולדובה בפי הרומנים זאת בזכות המבנה הארכיטקטוני המיוחד של העיר שהיא עיר הררית בעמק ביסטריצה Bistrita שבו עדויות להתיישבות המוקדמת ביותר ברומניה כולה.

בעיר העתיקה ניתן לבקר במבצר ובו כנסייה ומגדל פעמונים 'המגדל של שטפאן' אותם בנה שטפאן הגדול במאה ה-15, שטפאן היה שליט נסיכות מולדובה והפך אותה למדינה עצמאית.

העיר מארחת מדי שנה פסטיבלים רבים והחשוב ביניהם הוא פסטיבל התיאטרון הבינלאומי שמתקיים בעיר מדי אביב וכן פסטיבלים פחות מוכרים כמו פסטיבל מוסיקה, פסטיבל פולקלור ופסטיבל הסרטים הקצרים.

העיר יושבת בעמק יפה וירוק מוקף הרים ואגמים ולכן כובשת את מעמדה כעיר תיירות אטרקטיבית. מטיילים רבים המבקרים בשמורת זימברה Zimbra Reserve Dragos Voda, בפסגת Toaca, באגם קוידל Cuejdel ואגם ביקאז Bicaz Izvorul Muntelui, מגיעים אל פיאטרה לאתנחתא עירונית.

גם פה כבשאר ערי החבל חיה בעבר קהילה יהודית גדולה, האגדה מספרת שהבעל שם טוב היה בא עם תלמידיו להתפלל ולהתבודד בהרים באזור ואף התפלל בבית הכנסת שבעיר, אגדה אורבנית נוספת מספרת שבבית הכנסת העתיק בעיר, נסיך מולדובה פטרו רארש ששלט במאה ה-16, הסתתר מפני הטורקים כשהוא מסתווה ליהודי בטלית. גם פה, לאחר מלחמת העולם השנייה נותרו עשרות יהודים בודדים בלבד.

פוקשן

על גבול חבל מולדובה וחבל מונטניה יושבת העיר פוקשאן וכמו בהרבה מערי מולדובה גם העיר הזאת היתה בית לקהילה יהודית מפוארת שנעלמה לאחר מלחמת העולם השנייה וכיום מונה בודדים בלבד.

פוקשאן, עיר בינונית בגודלה, היא בירת מחוז ורנסאה Vrancea שנחשב למוביל בייצור היין ברומניה. העיר עצמה אינה יצרנית יין גדולה אך מסביבה, מחוצה לה יש כרמים ויקבים רבים ומובילים בתעשיית היין של רומניה.

זוהי עיר חשובה מאוד בהיסטוריה של מדינת ישראל ובעיקר של הציונות. בשנת 1881 כאן בעיר הקטנה הזאת נערך הקונגרס הציוני הראשון. ממחוז זה עלו הציונים הראשונים מרומניה לארץ ישראל. אלה שעלו מעיירה קטנה לא רחוק מכאן הנקראת מוינשט moinesti הקימו את ראש פינה,

אך לא רק הקונגרס הראשוני (שנים לפני קונגרס באזל), גם היהדות הקונסרבטיבית האמריקאית ראשיתה כאן. כך שלפנינו עיר חשובה גם ליהדות העולמית. היו כאן רבנים חשובים , שישה בתי כנסת, והיהודים היוו רבע מתושבי העיר, בראשית המאה ה- 20.

כאן גם עובר הגבול בין חבל אולטניה וחבל מולדובה. פוקשאן נמצאת על כביש מס 2 בלב אזור היין והיא בירת המחוז vrancea, אזור געשי שבו מתרחשות רוב רעידות האדמה ברומניה, גם רעידות קלות שאינן מורגשות בדרך כלל.

להגיע מכאן ומכאן: כביש 2 אדום שהוא גם כביש E85 בוקרשט צרנוביץ עובר כאן. צומת דרכים בכביש D2 הפונה מערבה דרך וידרא vidra ולפשה lepsa יוצא בפוקשאן , מתחיל במישור אך עד מהרה עולה להרי ורנצה הוא פוגש בדרכו אתרי נוף רבים . החל ממפל פוטנה putna בשולי שמורת הטבע טישיצה cheile tisitei שבה חיות בר רבות (זאבים, דובים, לינקסים, חזירי בר ועוד…) .

ישראלים מעטים בלבד מגיעים לכאן והיופי שמור למטיילים סקרנים. כביש זה ממשיך בדרך משופצת לטרנסילבניה transilvania ומסתיים בכביש 574 בקרבת העיירה ההונגרית tirgu secuiesc. לאורך הכביש הזה אפשר לבנות מסלול טיול לכמה ימים במחוז וורנצה,

באיזור הרבה פנסיונים ובתי מלון חדישים בעיקר ביישוב לפשה. כביש E 85 צפונה מפוקשאן לוקח אותנו לכיוון מארששט marasesti מרחק כ 20 ק'מ. כאן נמצא אתר הזיכרון והמוזיאון להנצחת הקרבות הקשים ביותר במלחמת העולם. מאות אלפי אזרחים וחיילים נפלו כאן בעיקר רומנים, גרמנים וחיילים מברית המועצות. שווה לבקר באתר הנמצא על הכביש הראשי. האתר מוקף בכרמים של ענביי יין למלוא כל האופק. בהמשך הכביש נמצאת העיר אג'וד adjud ולאחריה העיר הגדולה בקאו bacau .

דרומה בכביש 2 העיר רמיקו סאראט ramnicu sarat במרחק של 35 ק"מ ואחריה העיר הגדולה בוזאו buzau במרחק 75 ק"מ. הדרכים מזרחה מפוקשאן ברובן דרכי עפר המוליכות אל נהר הסירט siret. בעיר פוקשאן 80,000 תושבים האתרים המרכזיים: כיכר האיחוד- piata unirii, כנסיות ומוזיאון כפר מיוחד.

עיר תאומה לפוקשאן בישראל היא רמת גן (לצד הערים התאומות tivoli באיטליה ו patras ביוון). רוב המטיילים יעצרו כאן בשל ההיסטוריה היהודית ויקבי היין, כאמור אפשר לצאת מכאן לטיולים במחוז ורנצה.

חוש

חוש או חושי היא עיר קטנה בחבל מולדובה של כ-30,000 תושבים. חוש שוכנת בלב איזור הכרמים ודרך היין של רומניה ובעיר מיוצר יין משובח וידוע בקרב מביני עניין.

בעבר חיה בעיר קהילה גדולה של יהודים שהשפיעו רבות על כלכלת העיר והאיזור כולו. בתי כנסת רבים היו בעיר וכיום נותר בית כנסת פעיל אחד. בעיר ישנם גם שני בתי קברות יהודיים שאחד מהם עדיין פעיל. בעיר נותרה קהילה יהודית קטנה אך פעילה.

כמו ערי פריפריה אחרות גם חוש הממוקמת מעל 400 ק"מ מבוקרשט הולכת וקטנה במספר התושבים. העובדה שאין בניה חדשה משמרת את צורתה הקודמת של העיר העתיקה.

יהודים התיישבו כאן מהמאה ה -15, לפני מלחמת העולם השנייה חיו כאן 2,500 יהודים שהיוו חלק נכבד מתושבי העיר. חוש נמצאת 10 ק"מ מנהר הפרוט . יש לדעת שהנהר לכל אורכו מהווה את הגבול בין רומניה לרפובליקה של מולדובה. הנהר הוא רחב ואפשר להתרשם מרוחבו כאשר עוברים על הגשר בין הארצות.

הכביש העובר E581 לרפובליקה של מולדובה מוביל לעיר קישינב chisinau בירת הרפובליקה של מולדובה, במרחק של פחות ממאה ק"מ בכיוון צפון מזרח. מחוש לכיוון מערב ממשיכים בכביש זה המסומן גם כ 248 אדום לכיוון וואסלוי vaslui המרחקים החשובים : לוואסלוי 40 ק"'מ לעיר יאש כ- 80 ק"מ, העיר חוש נמצאת במחוז וואסלוי נותנת תמונה טובה של אזור חקלאי מסורתי ברומניה, עגלות עם סוסים הם חלק בלתי נפרד מהתנועה על הכבישים.

בוקובינה

אזור זה מחולק בין אוקראינה, סביב העיר הגדולה צרנוביץ (צרנאוץ ברומנית) לבין דרום בוקובינה בשטח רומניה. גבולות האזור הם נהר הפרוט ומולדובה במזרח אוקראינה בצפון, מאראמורש במערב, וטרנסילבניה בדרום. פירסומו העיקרי של חבל ארץ זה בעולם, הם המנזרים המצויירים מימי הביניים שהם בחסות אונסקו, הם נחשבים לאתרים החשובים ביותר ברומניה. האזור היה בחסות האוסטרים. השפה השניה המדוברת באזור היא גרמנית.

בבוקובינה מראות נוף מהמרשימים ביותר ברומניה, המנזרים החשובים: סוצביצה, וורונץ, פוטנה, מולדוביצה, ועוד..

סוצ'יאבה

Suceava, בסמוך לה יש שדה תעופה בינלאומי. בעבר העיר היתה בשליטה אוסטרית ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה חבל בוקובינה התאחד עם רומניה.

העיר שופעת מוזיאונים וכנסיות. אתר חשוב בעיר הוא שרידי ארמונו של שטפאן הגדול והמצודה שחזיתה מרהיבה יותר בתאורת הלילה. אתר חשוב נוסף בעיר היא כנסיית הקדוש גיאורגיוס שנמנית על 7 הכנסיות המצוירות המוכרות כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

קהילה יהודית חשובה התקיימה בעיר סוצ'אבה עוד מהמאה ה-15, במאה ה-18 חלו על היהודים גזירות קשות, רבים גורשו, עסקיהם נסגרו ורק באמצע המאה ה-19 קיבלו היהודים שוויון זכויות והקהילה שיגשגה וגדלה והיוותה כ-40 אחוז מתושבי סוצ'אבה והיו בעלי שליטה על מרבית העסקים בעיר.

במלחמת העולם השנייה החלה עזיבה גדולה של יהודי העיר, מי שלא עזב הוכנס לגטאות ומשם למחנות ההשמדה. לאחר המלחמה שוקם בית הכנסת ובית הקברות היהודי בעיר אך עם הקמת מדינת ישראל רבים מתושבי העיר עלו ארצה. בעיר ניתן לראות את שרידי בתי הקברות היהודים ואת בית הכנסת ששרד.

בירת מחוז ועיר מעניינת על כביש מספר 2 שהוא גם אי 85 . עיר עתיקה ראשיתה במאה ה13 שיועדה על ידי גדול הכובשים הרומנים stefan cen mare להיות בירתם של הרומנים כלומר בירת רומניה. בפועל הדבר לא קרה אך עיר מעניינת מאוד כן צמחה פה.

העיר נמצאת בגבול האזור ההררי של בוקובינה על צומת דרכים והיא מקום מעולה ובסיס ליציאה מבוקובינה וממולדובה ואף לצפון רומניה במרמורש. העיר יכולה להוות מקום יציאה לטיולי שורשים בבוקובינה האוקראינית ובעיר צ'רנוביץ.

בשונה מאזורים אחרים ברומניה החליטו גורמי התיירות כאן לשמור ולשחזר את העבר "האותנטי" כעניין מרכזי. כדאי לבוא ולהיות בין הראשונים המכירים את האזור – אחד היפים והאותנטיים ביותר באירופה. גם unescu מכירה בייחודו של האזור, בעיקר בשל המנזרים המצוירים וכנסיות העץ המרשימות שנמצאות במחוז הגובל – בוקובינה.

סוצאבה היא עיר עם מלונות, כיכרות, הרבה מבנים היסטוריים ומי שירצה ומוכן ללמוד קצת בטרם בואו יקבל תמורה מלאה להשקעתו.

רדאוץ

העיר רדאוץ RADAUTI שוכנת בצפון מזרח רומניה בחבל בוקובינה העשיר בכנסיות ומנזרים, עשיר בהיסטוריה ובנופים. העיר מונה כ-30,000 תושבים בקירוב.

כמו בהרבה מערי רומניה גם פה היתה התיישבות יהודית משמעותית שנעלמה כליל לאחר מלחמת העולם הראשונה. ברדאוץ לעומת זאת פועל בית כנסת גדול וחשוב ומרשים ארכיטקטונית.

העיר נמצאת במחוז סוצאבה ההררי ברוב, אולם העיר עצמה ממוקמת במישורים בלב אזור חקלאי בין הנהר סוצאבה לבין הנהר סוציויצה, קרוב למנזר החשוב באותו שם Manastirea sucevita .

במפגש דרכים חשוב זה בדרך לצרנוביץ שבאוקראינה היתה קהילה יהודית שהיתה שליש מהאוכלוסייה לפני מלחמת העולם השנייה . העיר תוססת ופעילה ומה שהוסיף לעניין היה פסטיבל הכרוב בחבל בוקובינה ואכן כל החנויות לירקות והשוק העירוני היו מלאים "בהרים של כרוב". גם כשיצאנו מהעיר לכיוון סוצאבה העיר הגדולה במחוז הייתה הדרך כולה מלאה בעגלות עם סוסים במשאיות ובטנדרים ואף במכוניות פרטיות מלאות בראשי כרוב,

לא צריך הסבר מדוע מתקיים פסטיבל הכרוב דווקא באיזור זה של רומניה.

רדאוץ היא עיר עם טמפרטורות נמוכות מהממוצע ברומניה, מאד נעימה בקיץ למרות שהיא מצויה באיזור מישורי, בית הכנסת היהודי עומד על תילו אף שהקהילה היהודית ברדאוץ כמעט ונעלמה. זו עיר עתיקה שנוסדה במאה ה 15 ואוכלוסייתה הנוכחית רובה רומנית אולם זהו דבר יחסית חדש שכן לפני מלחמת העולם השנייה היו יהודים וגרמנים רוב תושבי עיר זו. נקודת מוצא זו טובה מאד לטיולים בבוקובינה. מעבר הגבול מאפשר טיול למערב אוקראינה, לצ'רנוביץ ולהרי הקרפטיים האוקראינים וכמובן לאיזור המנזרים המצוירים שהם נכסי תרבות של אונסק"ו.

התושבים המקומיים מפתחים מאד את התיירות באיזור בוקובינה עם מגמה מאד ברורה להשקיע בעיקר בשחזור התרבות האותנתית של המקום ופחות בפיתוח תיירות מודרנית, כלומר הדגש בעיקר על אותנטיות אינו אופייני בהכרח לשאר איזורי רומניה ומוסיף לייחוד של המקום.

גורה הומורולוי

גורה הומורלוי היא עיר קטנה בצפון רומניה בפתח חבל בוקובינה, מונה כ-16,000 תושבים בקירוב. בוקובינה ידועה בנופיה ובמנזרים המצוירים שהם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ובגורה הומורולוי נמצא מנזר גיאורגוס הקדוש בוורונץ שהיא הכנסייה הידועה ביותר מבין שבעת המנזרים המצויירים ובה ציור מפורסם של יום הדין.

העיר היא עיר תיירותית וזאת היא עיקר פרנסתה, בעיר מלונות בכל הרמות.

בעבר מרבית תושביה היו יהודים אך זה כאמור השתנה לאחר מלחמת העולם השנייה וכיום לא חיים בה יהודים כלל. בארץ מתקיימת עמותת יוצאי גורה הומורולוי שעיקר עיסוקה היא עזרה לנזקקים, העמותה אף הוציאה ספר המתעד את חיי הקהילה היהודית בעיר. העמותה אף שיקמה את בית הקברות היהודי שבעיר.

העיר היא עיר תיירות במחוז סוצאבה ונמצאת בין המנזר המפורסם וורונץ manastirea voronet הנמצא מדרום לעיירה לבין המנזר המפורסם לא פחות manastirea gura humorului מצפון לעיירה על כביש אי 576 שהוא גם כביש 12 כיוון מערב. אפשר להגיע מכאן לקמפולונג cimpulung moldovenesc במרחק 40 ק"מ בהמשך לכביש המוליך ל vatra dornei. לכיוון מזרח אותו כביש מוליך גם באותו סימון מזרחה לסוצבה בירת המחוז.

עיירה זו שומרת על אופי ייחודי ובמרכזה כנסיות קתוליות וגם אורתודוקסיות . האוכלוסייה החיה פה די מגוונת יש בה הרבה שרידים של הקהילה היהודית שחייה כאן בעבר. יש כאן בית קברות יהודי וקיים מבנה ששימש את בית הכנסת במקום .

היום גרים כאן עדיין אוקראינים אוסטרים ופולנים המדברים עדיין בשפת האם שלהם. המנזרים סביב העיירה הופכים אותה לאתר תיירות מבוקש אך גם הנופים הנגלים מכאן בעיקר בכיוון מערב הם מהיפים ביותר ברומניה.

בביקורנו בבית הקברות היהודי, שכנה שגם שומרת על בית הקברות סיפרה לנו שאין יותר יהודים בעיירה אבל מידי פעם באים קרובים לשפץ קבר פה ושם. היא סיפרה לנו בהתרגשות גם על החיים המופתיים שהיו בין בני המקום ממוצאים שונים ועל תרומתם הגדולה של היהודים כאן וכל זאת עד מלחמת העולם השנייה שפיזרה את כולם ושלחה את היהודים לטראנסניסטריה. הסיפור שלה שסופר בהתרגשות רבה מאוד ריגש אותנו, הקשבנו בקשב לסיפורה למרות הקור והגשם שירד עלינו.

ואטרה דורניי

ואטרה דורניי היא עיר קטנטונת בצפון מזרח רומניה, במחוז בוקובינה. העיר מונה כ-13,000 תושבים בקירוב. שוכנת במזרח הרי הקרפטים בגובה של 800 מטר ומשמשת כאתר נופש וסקי ותיק והיא יעד מבוקש לתיירות סקי על ידי רומנים ומזרח אירופאים. בקיץ היא בסיס לטיולים בסביבה, בהרים, ביערות ובמעיינות הרבים שסובבים אותה.

תיירים ישראלים מגיעים לכאן בעיקר לאתרי הספא, גם בעבר הייתה העיר מקום משיכה לישראלים בעיקר ילידי רומניה. בית הכנסת היהודי עדיין עומד על תלו אך קשה להשיג את המפתח. יש כאן מבנים מפוארים שעדיין לא שופצו .

בעיר מספר בתי מלון ופנסיונים ובמרכזה מדרחוב נעים. היא צומת דרכים חשוב מטרנסילבניה למנזרים של בוקובינה . יש כאן כביש היורד לאורך נהר הביסטירצה לכיוון אגן ביקז  וכביש העולה צפונה שמספרו 17 . כביש אי 576 לכיוון קמפולונג וסוצאבה. ממרכז העיר עולה רחוב לכיוון היער שאפשר לפגוש בו הרבה סנאים וגם דובים. גן העיר לא מספיק מטופח אך המקומיים מרבים לבלות בו.

ווטרא דורניי היא ללא ספק מקום נוח ליציאה לטיולים לכל הכיוונים. בדרך כלל מגיעים לכאן מכיוון טרנסילבניה ובדרך נמצא מעבר הרים מרשים במיוחד הנקרא מעבר טיחוצה pasul tihuta קרוב למעבר זה נמצא מלון דרקולה שמתקיימים בו טקסים מימי הביניים .

המקום הוא מקום מועדף על תיירים אנגלים ולא תוכלו להיכנס למלון בתקופה שהם שוכרים אותו אם אינכם יודעים את הסיסמא…

הנוף מכאן מרשים והוא ממשיך להרשים בעמק נהר הביסטריצה , רכסי הרים גבוהים מאוד עוטרים את העיר.

חבל מאראמורש

אזור מאראמרוש שבחבל טרנסילבניה, נחשב למאוד מיוחד באופיו, גם בו אתרים של מורשת העולם המוכרים על ידי אונסק"ו בעיקר כנסיות עתיקות מיוחדות הבנויות עץ.

האיזור גובל בצפון ובצפון מזרח עם אוקראינה והונגריה ובדרום עם קרישאנה. השפה השנייה המדוברת בו היא הונגרית, אך מדברים בו גם הונגרית אוקראינית, רוטנית, וגרמנית. אזור זה של עמקים עמוקים ורכסי הרים נישאים תקופות ארוכות היה מבודד ומנותק ועל כן נשמרו בו מסורות עתיקות יותר מבמקומות עתיקים אחרים. המוסיקה שלו משמרת יסודות של תושבי אירופה הקדומים הגתים והקלטים (מזכירה במידה רבה מוסיקה אירית ובסקית).

מארשורש הוא אזור מתפתח במהירות וכמות התיירות הזורמת אליו (גם מהונגריה השכנה) הולכת וגדלה משנה לשנה. כדאי למהר בטרם תאבד האותנטיות שלו. שני האזורים הנוספים קרישאנה ובה הערים החשובות אורדיה וארד, ואזור באנט ובו העיר טימישוארה הם פחות מתויירים עדין.

במחוז מרמוריש יש הכל חוץ מהים, היית ברומניה? כמובן יענה לך הישראלי הממוצע, אבל בחבל מרמורש עדיין לא – חבל ארץ שלא התגלה במלואו. לפני מלחמת העולם השנייה היה האזור מאוכלס בעיקרו יהודים, מי בערים המרכזיות ומי בכפרים הפזורים . מחוז מרמוריש הוא "רומניה של אתמול- האותנטית". חבל מרמורש נמצא בצפון מדינת רומניה, גובל במערב עם הונגריה, בצפון עם אוקרינה ובמזרח עם חבל בוקובינה שהנו לכשעצמו אתר תיירות מעניין.

ראוי לציין שחבל מרמורש התפרסם לראשונה כאשר הנסיך צ'רלס האנגלי הגיע לצייד לפני כעשור והתאהב במחוז; קנה מספר בקתות קטנות והפך אותן לטירות שאליהן הוא בא לבקר פעם בשנה בעונת הקיץ.

מדוע מתאהבים במחוז זה? נוף, אויר, אוכל, פולקלור, אומנות עץ, שתייה והרבה חיוכים ורקודים- הדומים להורה הישראלית- כי הלא את ההורה הביאו הרומנים הראשונים שעלו לארץ בעליה השנייה.

מיד עם תחילת הנסיעה מקלוג' למרמורש הנמצאת בין הרים עמקים וגבעות הנעות בין 500 מטר ועד לגובה של 2,300 מטר, מתגלים הנופים מרהיבי העיניים, והאיכרים החרוצים העובדים מהזריחה ועד השקיעה בין אפריל לספטמבר. הכבישים אמנם צרים ויש תחושה שאנחנו כמעט בתוך הסלון של התושבים הגרים לצידי הדרך, זו הזדמנות לראות את הבתים הישנים מול הבתים המודרניים הבנויים ברמה בינלאומית כמו הוילות שבישראל – רק שהבתים צבועים בצבעים שהיינו אומרים "קיצ'א" – כמובן על טעם וריח אין מה להתווכח.

במרמוריש לכל בית יש שער מעץ, עבודת יד, הנמשכת קרוב לשנתיים, הסמלים החרוטים משקפיים את חיי המשפחה, סיפורים היסטוריים ובקשה לשפע, בריאות ופריון. עוד מראה מעניין הוא עץ שעליו תולים סירים צבעוניים, בית שבו בגינה רואים מראה הינו סימן שיש בו נערות בגיל נישואין, ככל שיש יותר סירים המשפחה במצב כלכלי טוב מאד. ואם העין נחשפה למספר רב של שטיחים התלויים על מרפסות הבית הענק, זה סימן שהנערה התארסה, ככל שיש יותר שטיחים ארוגים בעבודות יד ובצבעים מרהיבי עין, סימן לשפע במשפחה.

מראות אלו מופיעים לאורך כל הדרך, וכמובן יש הפתעות של עדר כבשים החוצה את היער או פרות עם פעמונים לצווארן המודיעות לרועה היכן הן רועות. כמובן אנו לא בהודו אבל בכל זאת יש לתת לעדרים לעבור ; במקרה אחר נפגשים באיכר עם עגלת הסוס המעכבת את מהירות הנסיעה של אוטובוס התיירים.

במשך הנסיעה אי אפשר שלא להרגיש ולנשום את האויר הצח והנקי, כתוצאה מעודף החמצן ביערות הרבים שבאזור. רב הנסיעה לעיר סיגט שהיתה פעם בירת המחוז היא דרך ההרים. יש מקומות במשך הנסיעה שהעצים הנראים כגורדי שחקים מתחבקים ונפגשים משני צידי הדרכים בה בשעה שהם מצילים ומקררים את התייר בחדשי הקיץ החמים, כי אין נהוג במרמורש להשתמש במזגן חוץ מבאוטובוסים.

האוכל 

שפע מהכובשים והעמים שרומניה היתה תחת שלטונם במשך 200 השנים האחרונות כמו הטורקים, האימפריה האוסטרי-הונגרית וממדינות הבלקן הטביעו את חותמם בתחום הקולינרי אך בעיקרו האוכל מבוסס על בשרים למיניהם, כבש, חזיר ובקר וכמובן שלא נשכח את הקבב המפורסם "מיטיטאי" ומעדנים מקמח תירס. ה"ממליגה" המפורסמת שגם ידועה באיטליה בשם "פולנטה" היא חלק בלתי נפרד כמעט מכל ארוחה- ותמיד בתוספת שמנת, גבינה וחמאה – חוקי הכשרות אינן בעלי תוקף באוכל הרומני!

ואם יש לכם מה שנקרא "שן מתוקה" המבחר מעל ומעבר לצפיות ….עוגות, עוגיות מבצק שמרים שהוא תחום המומחיות של הקונדיטורים הרומניים, "קוזונאק" שזה מה שנקרא " באבקה- עוגת שמרים", בתוספת שקדים, שוקולד או קנמון. לביבות תפוחי – אדמה " חרמזלי" מיידיש מעדן בכל מסעדה מקומית – ירושת המטבח היהודי שהשאירו למקומיים בכדי שלא ישכחו אותם עפ"י שנשלחו למשרפות באושויץ, ועוד מטעמים למיניהם כמו "הפפנש" שזו מן סופגניה עם הרבה ריבת פרות יער וקצפת.

לסיכום, עלי לייעץ למבקרים שהכי טוב שלא ינהגו בעצמם, למען יוכלו להנות מהנוף ולא להלחץ מהנהיגה האיטית והקשה. הפעילויות באזור רבות ומתאימות לכל המבקרים, האזור גדול ומלא באירועים אומנותיים ובקונצרטים בחדשי הקיץ, המתאימים לכל גילאי המשפחה.

באיה מארה

באיה מארה היא העיר הגדולה במחוז מראמורש שבצפון מערב רומניה, מניין תושביה כ-136,000. היא עיר הכורים של רומניה, היא סובבת מכרות זהב, כסף ושאר מתכות.

במרכז ההיסטורי שלה ניתן למצוא שרידים מימי הביניים. היא עיר תעשייתית שמתהדרת במבנה הגבוה ביותר ברומניה – ארובת מפעל הנחושת.

היא מהווה נקודת מוצא טובה לאטרקציות של מחוז מארמורש הסובבות אותה, הגבעות הירוקות והרי הקרפטים המזרחיים, שמורת הטבע Gutai-Ignis וכנסיות העץ הידועות של המחוז שבעיירות סורדסטי Surdesti ופלופיס Plopis, שמורת הטבע Rodenei Mountains, ועוד.

סאטו מארה

סאטו מארה היא עיר בצפון מערב רומניה, במחוז מארמורש, השוכנת רק 20 ק"מ מהגבול עם הונגריה. כ-40 אחוז מתושביה הם הונגרים ואוכלוסייתה מונה כ-115,000 תושבים.

חסידות סאטמר הידועה יצאה מעיר זאת. בעיר חיה בעבר קהילה גדולה מאד של יהודים והקהילה היתה פעילה ומשפיעה.באזור פעלו מספר ישיבות וכאמור חסידות סאטמר הידועה. לאחר מלחמת העולם השניה הצטמצמה הקהילה לכדי כמה עשרות יהודים. בעיר עדיין פועל בית כנסת ותיק אחד וניתן לבקר בבית הקברות היהודי הישן. העיר מתגאה בספורטאים האולימפיים מתחום הסייף.

העיר היא נקודת מוצא טובה לאיזורים היותר מבודדים של רומניה. המרכז התיירותי של העיר סובב סביב העיר העתיקה שלה.

סיגט

העיר סיגט שוכנת בצפון רומניה על גבול אוקראינה במחוז מארמורש שבחבל טרנסילבניה. העיר שוכנת בעמק יפיפה בין גבעות מוריקות לצד נהר טיסה Tisa. עצם ריחוקה ובידודה העיר שמרה על מסורות עתיקות יומין וביקור בה הוא נסיעה בזמן אל העבר. בעיר ניתן לבקר במוזיאון הכפר המדמה כפר ימי ביניימי אמיתי.

נקודת ההשקפה הרוחנית של תושבי סיגט רואה במוות התחלה חדשה, לכן תמצאו בעיר את בית הקברות השמח והצבעוני הייחודי לו. גם בסיגט חיה בעבר קהילה יהודית ענפה ושם נולדה חסידות סיגט. בעיר ישנו בית כנסת עתיק ובית קברות יהודי עתיק. סיגט גם היא יכולה לשמש נקודת מוצא טובה לטיולים באיזור, לשמורות הטבע הגדולות ולכפרים הסמוכים בהם ניצבים כנסיות העץ הידועות של המחוז ולכיוון המוקניזה של בורשה ווישאו דה סוס ומפל הסוסים באזור.

1 תגובה
  1. לאה פייג אומר

    שלום נמרוד מבקשת טייפים נוסעת עם בעלי לשבוע טישימאורה מה אפשר לראות לאכול ולהתרשם תודה
    אפשרי גם מחוץ לעיר אולי להוגיע לאורדיה עיר הולדתו של בעלי ברכבת או עם נהג או באוטובוס אשמח לשמוע ממך תודה לאה פייג 0547496249

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם