הדברים הכי מוזרים (שקרו גם לכם) בחו"ל…

0

בקבוצת הפייסבוק הפופולרית חו"ל זה כאן שאלה משתתפת בשם Gal Zuta את השאלה הבאה: "מה הדבר הכי מפתיע/מוזר/מיוחד/מצחיק/מבאס שקרה לכם בחו"ל?" היא אולי לא ציפתה למבול של תשובות משעשעות וכנות, אבל אלה לא איחרו לבוא. הנה מבחר משובח. לא נגענו…

בניו יורק, טיול אחרי צבא, אני וחברה מטיילות באזור הוול סטרייט ופתאום מגיע בחור צעיר בחליפה ומבקש שניתן לו חזייה. אמר שהבוס שלו אמר שהוא לא מספיק אסרטיבי ושאם הוא יצליח להביא חזייה מתיירת הוא לא ייפטר אותו.  הלך איתנו לחנות ליד של ויקטוריה ושילם עבור חזיה חדשה לחברה שלי שהסכימה לתת את שלה.

מעיין א.

"חופשה בפריז עם חברות, לפני שנים, נכנסות למונית, אני משחקת עם כדור ביד להנאתי (כזה שילדים קונים ויש בתוכו קמח) , פתאום הכדור מתפוצץ בתוך המונית. ענן של קמח כיסה את כל המונית ואנחנו בתוך הענן. הנהג היה בהלם וחשב שזה סמים. נכנס להיסטריה ונעל אותנו מבפנים, לא איפשר לנו לצאת והתקשר למשטרה. .נכנסנו להיסטריה וברמזור הראשון הצלחנו להימלט ולרוץ על נפשנו. שנים שנזכרות בסיפור ההזוי ומיד עולה חיוך על שפתינו."

מור ז.

 

נפלתי לביוב בתחנה המרכזית בעיר גונדר באתיופיה. מה שהשארתי במקלחת של ההוסטל אחרי זה הם בטח עד היום מנקים.

אביה ס.

"זה שברומא (לפני שנים) בשיטפון הכי גדול – למונית שנסענו בה אירע פנצ'ר בגלגל והנהג עוצר את המונית ובלי לדבר ולהסביר לנו מה עומד לקרות מתחיל להעלות את הרכב עם הג'ק ואנחנו מטלטלות הצידה, לא עוצר את המונה מחליף את הגלגל ולא מוכן להזמין לנו מונית אחרת…"

צפירה ד.

שנות התשעים. אני מטיילת לבד בספרד ומגיעה לטולדו. ערב פסח. מתבאסת על עצמי ומתחילה לחפש בית חב"ד כדי לעשות את הסדר. מסתבר שאין. מטיילת בעיר ונכנסת לחנות יודאיקה, מתחילה לדבר עם בעלת החנות ומפה לשם היא מספרת לי שהיא ובעלה מצאצאי אנוסי ספרד ומזמינה אותי לחגוג איתם את הסדר. בערב אני מגיעה לביתם וחוגגת את הסדר הכי מיוחד שיש ובו הם שרים שירי הלל לג'יזס ואני מלמדת אותם חד גדיא וכמובן קוראים בהגדה.

שירי ב. מ.

באוקטובר האחרון אחרי פק"ל קפה בתצפית על אגם בורזה באלפים הצרפתים אני יורד לאגם -נסיעה של חצי שעה בכביש צר ומפותל שמספיק בקושי לרכב אחד- אני מגיע לעיירה, חונה על שפת האגם ומחפש לרכוש כרטיס חניה.
פותח את התיק ומגלה שאין פאוצ'.בפאוצ' היו כל המזומן, כרטיסי אשראי, דרכון רשיון ובקיצור ה כ ל. אני ג'ון דו בלעדיו. הופך את התיק. מנער את האוטו עם הגלגלים למעלה כלום. נכנס, מניע, נוסע חזרה לתצפית כמו מטורף (עדיין מחכה לדוחות חחח)… בשביל הגישה לחניון העפר עומדים תיירים מבוגרים שמנופפים לי ואני לא רואה בעיניים צופר שיזוזו, מת לחנות כבר ולרדת לחפש. פתאום קולט שאחד מהם מחזיק ביד את הפאוצ'…

שאול נ. 

בטוקיו תחנת רכבת גינזה ניגש אלינו יפני ושאל אם זקוקים לעזרה. כשענינו בשלילה הוא המשיך אתנו בשיחה ושאל מהיכן אנחנו. ענינו, מישראל. הוא הוריד את תיקו והתחיל לשיר את התקווה בעברית, בהחלט מרגש. מאז אנחנו בקשר.

אלי ש. 

פראג, אני עולה לחשמלית, בעלי עם הכרטיסים, הדלת נסגרת והחשמלית נוסעת. אני לבד, בלי כרטיס ולא יודעת מה לעשות…

מירי פ. 

כשהייתי בדרום אמריקה גנבו לי את התיק שהיתה בו מצלמה וכסף, אחרי שבוע בערך מישהו שהיכרתי שולח לי הודעה שהוא מצא את המצלמה שלי בשוק הגנבים והוא הוציא ממנה את הכרטיס זיכרון, נפגשנו והוא הביא לי את הכרטיס עם כל התמונות שצילמתי במשך 3 חודשים עד שהמצלמה נגנבה.

דניאל ר.

"תופסת טרמפ בארגנטינה. אחרי שעולה שני הבחורים התמימים למראית עין חובשים כובעים ענקיים של ליצנים, מעשנים ג'וינט, שואלים אם בא לי בירה ואז מעבירים לי קרטון של שוקו."

ליאור ק. 

הגענו לונציה עם תינוקת בת שנה בזמן שהיה פסטיבל בעיר. לא היה חדר פנוי בכל העיר בגלל הפסטיבל.. חיפשנו עד הלילה ולא מצאנו מקום לישון. בסוף העברנו את הלילה באוטו.

סיגל ר. 

אמסטרדם, הרבה לפני עידן האינטרנט, לוקחים משגרירות הולנד בארץ חוברות עם רשימת בתי מלון ומצלצלים לברר מחירים ותאריכים. מזמינים שבוע במלון במרכז העיר כשמגיעים מגלים שזה מלון להומואים. הייתי בחורה יחידה במלון וכך בילינו את ירח הדבש שלנו.

מאיה ה. 

מוסקבה, הגעתי למסעדה אסיאתית באמצע הלילה, בכיס רק כרטיס אשראי, מסיים את הארוחה, משלם ויוצא לכיון המארחת כדי לשאול איפה יש כספומט כדי שאוכל להוציא כסף למונית. היא לא מבינה מילה באנגלית ורבע שעה אני מנסה להסביר. בסוף מגיעה מונית והיא מכריחה אותי להיכנס ורק ממלמלת אוקיי, אוקיי. הסתבר שהיא מהיאוש הזמינה מונית על חשבון המסעדה.

דודי ט. 

"לפני כמה שנים בעת חזרתי ממינכן לארץ בעודי נוסע ברכבת לשדה התעופה אמרו לי הנוסעים שהקרון שלי לא מגיע לשדה אבל קרונות אחרים כן. מסתבר שבתחנה מסוימת הרכבת מתפצלת לשניים ואני הייתי בקרון הלא נכון, אז באחת התחנות רצתי מקרון לקרון כמו ג'יימס בונד עם שקיות של קניות ומזוודה."

גיל ג. ח. 

שהמלך מת כשהייתי בתאילנד והכל היה סגור ועצוב.

חן. ע. מ. 

הבן שלי בן ה -20 ואני קיבלנו חדר שבו המקלחת שקופה בלי חוצץ לחדר, כך הסתבר כל החדרים באותו מלון – אין פרטיות. והכי מוזר, שזה היה אחד המלונות הכי מבוקשים על-ידי ישראלים.

אורנה א. 

אני טסתי לרודוס והמזוודה לכרתים.

גל מ. 

"פעם היינו במסעדה בכפר בבולגריה, כפר קטן לא מתויר, ירד גשם והמקום הראשון שראינו נכנסנו … היו רק גברים, אמרתי מילא, שיתמודדו עם אישה… ואז בפנטומימה והשמעת קולות הזמנו אוכל… שולחן לידינו היו כמה מבוגרים והייתה להם סלסלת לחם.. ביקשתי כמו שלהם.. אז המלצר, לקח להם את הסלסלה והעביר אלינו… בחיים הם לא ראו תיירים."

נועה ר.

לקבוצת הפייסבוק חו"ל זה כאן

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם