'כמעט שום מדינה אחרת באירופה לא משתווה לאנגליה בשימור מוסדות ומסורות…'

0

מאת אבירם פלדמן

הרבה פנים לה לאנגליה זאת שמחוץ ללונדון הבירה. ישנה אנגליה הכפרית עם אלפי כבשים הרועות בכרי דשא ירוקים ושדות לפתית הנמשכים עד לאופק וישנה אנגליה של הפאבים עם הבירה הזורמת כמים. ישנה אנגליה שהביאה לעולם את גדולי הספרות כמו ויליאם שייקספיר, ג'יין אוסטן, לואיס קרול ויצירות מופת שלא מתיישנות לעולם, לעומת אנגליה שתרמה יותר מכל אומה אחרת לתרבות הפופ ובמיוחד בשנות השישים עם הפלישה הבריטית לארה"ב, וכמובן עם הלהקה החשובה בעולם הפופ, הביטלס.

כידוע, ביתו של האנגלי הוא מבצרו, ועל כן אפשר להוסיף את הגיוון העצום של המבנים הפזורים בכל רחבי האי : אלפי המבצרים והטירות מכל התקופות, מאז הכיבוש הרומי ועד לפני כמאתיים שנה; הבתים הכפריים שגגותיהם עשויים קש או רעפים; מבנים עתיקים וחדשים של כנסיות ומנזרים ובתים מכל הסגנונות, החל בימי הביניים, דרך התקופה האליזבתנית, ג'ורג'יאנית, ויקטוריאנית והאדוארדית ועד ימינו אלה, לעומת שיכוני הפועלים המשמימים והצפופים בליברפול.

ואפשר היה להוסיף ולמנות את הבדלי המעמדות, הניכרים לא רק במגורים, בלבוש, בהתנהגות ובדיבור, אלא גם (ואולי קודם כל) במערכת החינוך – בתי הספר ה"ציבוריים" כמו איטון והארו שהם למעשה בתי ספר פרטיים המיועדים בעיקר לאצולה ולבעלי הממון, ובתי הספר האחרים לכל השאר.

טיול באנגליה
צילום: אבירם פלדמן

אבל המכנה המשותף בתוך רבגוניותה של אנגליה כיום, הוא הקשר העמוק של רוב תושביה עם עברם הקרוב והרחוק. כמעט שום מדינה אחרת באירופה לא תשווה לאנגליה (ובריטניה) במידת הדבקות וההתלהבות בשימור מוסדות ומסורות עבר – החל בבית המלוכה, הנראה בעיני זרים רבים כמוסד אנאכרוניסטי, עבור בבית הלורדים וכלה ב"מושבות" מעבר לים ששרדו מן האימפריה האדירה שבה השמש לא שקעה לעולם. בכל חלקיו של האי, במאות כנסיות ובתי אצולה הפתוחים לקהל הרחב, תמצאו פריטים שונים מעברם המפואר. עד היום השיר המעביר רעד בבריטים רבים, יותר מכל שיר אחר, הוא מעין המנון שכתב ג'יימס תומסון בשנת 1740 ובו נאמר בין השאר:

"שלטי, בריטניה, שלטי בגלים,
הבריטים לעולם לא יהיו עבדים"

אמנם התקופה שבה האימפריה הבריטית חלשה על הימים עברה זה מכבר מן העולם, וספק אם תשוב, ובכל זאת עדיין יש ביניהם כאלה המוחים דמעה בחשאי, המפורסם שבהם היה וינסטון צ'רצ'יל שנחשב כיום לבריטי הגדול בתולדות האומה.
בסוף מאמרו "אנגליה, אנגליה שלך", כתב הסופר ג'ורג' אורוול (מחבר "חוות החיות"):

"להרס תרבות לאומית נדרשת שואה גדולה, כגון שעבוד ממושך לאויב. הבורסה סופה שתיעקר, המחרשה תיסוג מפני הטרקטור, בתי האחוזות יהיו למחנות נופש לילדים, תחרויות "איטון" ו"הארו" יישכחו מלב, אך אנגליה לעולם תהיה אנגליה, יצור חי הקיים לעד, הנמשך אל העתיד ואל העבר, ושיש לו, כמו לכל יצור חי, הכוח להשתנות לבלי הכר ובכל זאת להישאר כשהיה"

ג'ורג' אורוול, "מדוע אני כותב ועוד מסות", מאנגלית : אפרים ברוידא. 

מתוך "המיתולוגיה הבריטית", לבנה ויהודה ליטני עם שינויים קלים מצידי.

הירשמו לניוזלטר של זמן מקומי
הירשמו לניוזלטר של זמן מקומי
קבלו כתבות מובילות ישירות למייל
ניתן להפסיק את המנוי בכל זמן

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם

מקומות אחרונים ליפן בעונת הדובדבן

מאורגן ליפן בפריחת הדובדבן
הצטרפו לטיול מאורגן עם איילה גיאוגרפית וגלו את הקסם הנהדר של ארץ השמש העולה 
ספרו לי עוד
טיסות אייר פראנס או קתאי פסיפיק
close-link
Click Me

מקומות אחרונים ליפן בעונת הדובדבן

מאורגן ליפן בפריחת הדובדבן
הצטרפו לטיול מאורגן עם איילה גיאוגרפית וגלו את הקסם הנהדר של ארץ השמש העולה
ספרו לי עוד
טיסות עם אייר פראנס או קתאי פסיפיק
close-link