אסף וצוף עינצ'י חזרו מיפן ויש להם (הרבה) טיפים מצוינים בשבילכם

0

אז חזרנו והג'ט לג עובד יופי יופי. בנקודה מסוימת בטיול שלנו החלטתי לכתוב בפתקים כל דבר שנראה לי חשוב להעביר הלאה אז אני מקווה שהסיכום וההמלצות יעזרו.

הצילום למעלה וגם אלה בהמשך שייכים לצלמת המוכשרת באדם וזו שבלעדיה המסע הזה היה שעמום אחד גדול Tzuf Basino Inchy.

חברת תעופה:

אז אחרי שביטלו לנו כרטיסי טיסה ברגע האחרון (באתר Gotogate), טסנו במקום עם האוזבקים, עם הסינים של קטאי פסיפיק ואני מציין את זה כי זו חתיכת המלצה. שירות ונוחות מדהימים. חברה מעולה. שלא לדבר על ה vod המגוון שהעביר לנו את הטיסות הכיף!

זמן הטיול: 

19 ימים (05/10 – 23/10)

מסלול:

טוקיו (5 ימים) – הירושימה (יום אחד) – קיוטו (חמישה ימים – 3 בקיוטו ו 2 באוסקה) – האקונה (יום אחד) – טוקיו (6 ימים)

סים:

קנינו כשנחתנו בהאנדה סים אינטרנט 5 ג'יגה ל 21 ימים של חברת בי מובייל. הספיק לנו ונותרו עוד 2 גיגה בכיף. (לא השארנו פתוח 24 שעות ביממה אבל המון גוגל מפס כל היום)

אוכל:

מלבד פירוט ההמלצות שמופיע בבלוג שלנו בטן מלאה – המלצות טעימות וביקורת מסעדות BetenMelea הנה דבר חשוב נוסף לגבי האוכל. אתם רעבים?? כל מה שאתם צריכים לעשות זה להיכנס לרב-קומות הסמוך אליכם ולרדת לקומה מינוס 1. ככל הנראה תפגעו בקומת אוכל היסטרית עם דוכנים מבריקים מגלידות עד קינוחים ומאכלים אותנטיים מכל העולם. הם פשוט מתים על זה. ובחלקם יש גם סופר משולב אז בכלל חוויה.

אם במקרה אין כזה, אז אין שום דבר שחנות קונביני לא יכולה לפתור.

צילום: צוף עינצ'י

דברים שממש אהבנו לראות ביפן:

*תחושת כבוד עילאית.

תחושה שאפפה את הטיול שלנו מתחילתו ועד סופו. יש כבוד באוויר. היפנים רוחשים כבוד זה לזה וכמובן לתיירים. אפילו נדמה שגם הממשלה ורשויות החוק פשוט עושות הכל כדי לבוא לטובת האנשים. קשה לי לשלוף הרבה דוגמאות אבל כעקרון, יש הרבה נוחות והמון מחשבה על האדם. למשל, בשירותים, אז חוץ ממיליון כפתורים יש אחד שממש הלהיב אותי. נגיד, שאתם רוצים בשירותים ולא רוצים שישמעו את קולות הסימפוניה שלכם שם, אז יש כפתור שנקרא "פרטיות" שפשוט מפעיל נגן מוזיקה – או סאונד חזק של מים זורמים או צלילים אחרים, רק כדי שלא ישמעו אתכם ואת מעלליכם…

(אגב, סיכוי סביר שתרצו ללחוץ על הורדת המים באסלה אבל מרוב כפתורים ביפנית תלחצו על ניקוי הישבן/בידה ותקבלו זרם קורע מצחוק על כל הבגדים. בהצלחה עם זה)

*טיפ/תשר

ביפן לא נותנים טיפ. לעולם אל תציעו גם כי זה מעליב אותם. מצד שני, ככל הנראה שיוסיפו למחיר שתראו 8 אחוז מס ואם זה במסעדות אז לפעמים גם עוד 10% תשר שיהיה כבר כלול במחיר.

*לא מעשנים.

לא ברחובות ולא בשום מקום. בדומה לקוריאה בה ביקרנו אשתקד, אם מישהו רוצה לעשן הוא הולך רגע לסמטה או לפינת הרחוב ומעשן שם. או אם במקרה יש "תחנת עישון" ייעודית לזה. אף אחד לא עושה כאילו הוא לא יודע או לא ראה. חווינו בודדים שעישנו בהליכה.

*אפרופו הליכה – אף אחד (כמעט) לא אוכל או שותה בהליכה. דיברנו על כבוד? אז חוץ מכבוד כלפי הזולת, יש גם כבוד לאוכל. אוכלים על מעקה ברחוב, בתוך הקונביני או המסעדה או בבית. אף אחד לא שותה או אוכל בתחבורה הציבורית.

*נימוסים והליכות

אלוהים ישמור. שוב עולה עניין הכבוד ההדדי. היפנים מברכים כל אדם שנכנס תחת העסק שלהם בברכת "ברוכים הבאים". אם אתה נותן למישהו לעבור אותך כי השביל/המעבר צר, הוא קד לך לאות תודה. בכלל, היפנים קדים וזה מדהים כל פעם מחדש. ביטוי מושלם לכבוד. שלא לדבר על כמות הפעמים שעזרו לנו בלי שביקשנו (על אחת כמה וכמה כשכן ביקשנו). אם זה מישהי מאד מבוגרת שראתה שאנחנו עומדים לעלות במדרגות של המטרו עם מזוודות כבדות אבל התעקשה לקחת אותנו (תוך שהיא סוטה מהנתיב המקורי שלה) אל המעליות. מישהי אחרת ראתה שאני ואשתי לא יושבים יחד ברכבת אבל כן משוחחים (בתנועות ידיים כן? הרי לא מדברים ברכבת), אז היא קמה והחליפה מקום כדי שנשב יחד. היו עוד המון דוגמאות. מחמם את הלב.

*ניקיון

אפשר לאכול מהרצפה. לא ניסיתי, אבל אפשר. אין פחים ואתה מסתובב יום שלם עם זבל בתיק גב (אתם לא רוצים לדעת עם איזה זבל הסתובבנו עד שראינו פח) אבל רבאק – הכול נקי ומצוחצח! אף אחד לא זורק על הרצפה שום לכלוך. עונג צרוף. הפעם הכבוד הולך לטבע.

טבע ביפן
צילום: צוף עינצ'י

*שופינג וקניונים

לא עשינו כמעט שופינג ביפן מכל מיני סיבות. גם כי לא מצאנו מציאות ששווה לבזבז עליהן, גם כי האופנה שם שונה משלנו וזה פחות התאים לנו וגם, לפחות במקרה שלי, המידות לא קיימות. עכשיו לא תגידו אני איזה 200 קילו, 2.40 מטר. כולה ביקשתי מידה XL בחולצה ו 45 בנעליים. צחקו עליי.

עוד על הקניונים 

כל קניון שתהיו בו נראה כמו מיליון דולר. הכל חדש ויפה עם מראה יוקרתי (גם אם לא בהכרח יקר) והיפנים אוהבים מותגים. שמנו לב שהם דיי שלמנים. קונים מותגי יוקרה כאילו אין מחר. אולי זה הסטנדרטים הגבוהים שהם רגילים אליהם בכל תחום ואולי כי הם יכולים להרשות לעצמם במובנים כלכלים אחרים משלנו.

*תחבורה ציבורית

הירשמו לניוזלטר של זמן מקומי

באוטובוסים כמעט לא נסענו. המטרו כמו כל מטרו אחר בעולם הוא חוויה מבחינתנו. להגיע בדקות ספורות מקצה אחד של טוקיו לקצה השני שלה ולשלם על זה כמה שקלים בודדים זה… חוויה. אגב, התדירות בתחבורה הציבורית – לא יצא לנו לחכות יותר מחמש דקות וגם זה היה בשעה האחרונה של המטרו בלילה. שלא לדבר על השינקנסן – איזו נוחות, איזו מהירות, איזה נוף מהדרך. איזה קלאס. מושלם.

*דיוק

בעיקר בתחבורה הציבורית אבל לא רק. לא להאמין איך הכל מסונכרן על הדקה. כבוד לאנשים – אפס איחורים!

*י JR-PASS

למי שמתכנן לצאת מטוקיו. חובה.

*תורים

היפנים אוהבים לעמוד בתור. שזו דרך אחרת לומר שהם פשוט רגילים לעמוד בתור. אם אתם ישראלים, כלומר, חסרי סבלנות, אל תגיעו ליפן. היפנים עומדים ועומדים ועומדים. יש תור בכניסה למסעדה, ברכישת כרטיסים לרכבת (אם במקרה אין מלא מכונות), בעלייה לרכבת או אפילו במעברי החצייה. סדר וארגון מופתיים.

*מכונות

מדינת הטכנולוגיה והרובוטים. אין מצב שתיתקעו בלי…כל דבר שתחפצו בו ברגע נתון. רוצים מים? מיץ? קפה? ארטיק? סיגריות חלילה? הכל יש במכונות ויש שם כל 20 מטר מכונה אחרת. וכן, הכל זול.

אסף עינצ'י
אסף עינצ'י. צילום: צוף עינצ'י

*הימורים ומשחקים

היפנים אוהבים להמר. יש מכורים אמיתיים בבניינים גבוהים שבכולם משחקי "פאצ'ינקה" – סוג של קזינו. מעשנים שם, סירחון אלוהי אפילו לעבור ברחוב ליד אז שום סיכוי שנכנסו לחוויה הזו (כנ"ל לאיזאקאיות אגב – פאבים יפניים שמעשנים בפנים). עוד דבר שהם אוהבים אלה המתקנים השודדים האלה שאתה מנסה לשלוף בובה בתוך מכונה. הם משוגעים על זה ודיי מצליחים ממה שראינו. סיפור מצחיק שקרה לנו. בזבזנו כמה עשרות שקלים יפים מאוד על מתקן אחד כי הבובה הייתה ממש על הקצה ומאד רצינו אותה. כשנגמר כבר התקציב (או כשהחלטנו שחלאס…) הסתובבנו באכזבה. אבל אז, איכשהו, מישהו או משהו, הפיל את הבובה. ישר רצו שלושה אנשים שבהו בנו משחקים שם, כדי לתת לנו את הבובה תוך שמחה אדירה. (לא נשווה לישראל ונשאל מה כנראה היה קורה אצלנו, בסדר? לא נעשה את זה…)

*מחירים

אומרים שיפן מאוד יקרה אבל צריך לעשות סדר. הטיסות ליפן יקרות. בתי המלון ברמת 5 כוכבים, אולי. אולי מגורים, אולי רכבים, אני באמת לא יודע. מה שאני כן יודע זה שלתיירים היא לא מאוד יקרה. אם ניקח את האוכל אז נדיר מאוד ששילמנו יותר מ 1,500 יין לאדם (50 ש"ח בערך).

*בתי מלון

כולם סביב 350-400 ש"ח לזוג ללילה (למעט האקונה שבחרנו בריוקאן וזה עלה 900 ש"ח – חדר בסגנון יפני) ואחלה בתי מלון, הן מבחינת השירות והניקיון והן מבחינת האוכל. גודל החדרים כמעט זהה כי ביפן צפוף אז הרוב היה סביב ה 15 מ"ר. לא כזה קריטי כי בטיול כזה באים לחדר רק להתקלח ולישון… (לדעתי כולם 3 כוכבים, הפירוט בהמשך)

פירוט בתי מלון

טוקיו – Asia Center Of Japan Hotel – נהדר. אחלה מלון. ארוחת בוקר מספקת, מיקום 5 דקות מתחנת מטרו שזה מאד חשוב בעינינו. מקבלים מים מינרליים חופשי כל היום – כמה בקבוקים שתרצו.
הירושימה – Washington hotel – מיקום פגז מעל מיקום מרכזי. חדר גדול יחסית, ארוחת בוקר טעימה. התבאסנו שהיה לנו רק לילה אחד בו.
קיוטו – hotel sunroute anteroom kyoto – גם כאן מקבלים בקבוקי מים בחינם, כביסה עצמית ב 100 יין שזה בדיחה, אפשר לשכור אופניים בחינם אבל החיסרון הוא שזה רק לשעתיים, ארוחת בוקר שממש אהבנו, מיוחדת ומגוונת – כמעט כולה אגב מערבית (כולל פיתה). ריחות השמפו והסבון בחדר כל כך מיוחדים (שמפו לבנדר, סבון רחצה שקדים) שהם מוכרים אותם בקבלה. תשתדלו להתאפק ולא להיות ישראלים שממלאים בקבוקים הביתה. Just Saying. המיקום של המלון קצת בעייתי אם מגיעים עם מזוודות. 1.5 ק"מ מתחנת הרכבת של קיוטו (המרכזית). לנו זה לא הפריע כי אנחנו הולכים בטיול בין 15 ל-25 ק"מ ליום.

הערה לגבי קיוטו. בחרנו לישון כאן חמישה לילות כי המרחק לאוסקה נורא קצר (15 דקות בערך ברכבת) אז יצאנו לשני ימי ביקור באוסקה פשוט מקיוטו)

האקונה – PRINCE YUNOHANA Hotel – הזמנו מלונות שלושה חודשים לפני הטיול אבל אוקטובר היא עונה דיי עמוסה אז זה בין הבודדים שנותר לנו. הנוף שנשקף ממנו מטורף. מרהיב. ארוחת הבוקר היא מסורתית (קאייסקי) ומיוחדת וחדר האוכל לצד נחל והעיצוב, מטורף. החיסרון הבולט הוא המיקום. נורא קשה להגיע למלון. יש שאטל חינמי מתחנת הרכבת אבל רק בשעה/בשעות מסוימות. אנחנו הגענו עם אוטובוס לנקודה הכי קרובה שאפשר כי באנו מאוחר ואז נאלצנו לטפס יותר מקילומטר על ההר עד המלון. לא נעים.
טוקיו – בפעם השנייה בחרנו במלון ginza sunroute hotel. המלון כמו השכונה שבה הוא ממוקם – יוקרתי. עוד מלון נהדר. מיקום מעולה, קרוב לשלוש תחנות רכבת בקווים שונים – מאוד נוח. כאן לא לקחנו ארוחת בוקר מלכתחילה.

צילום: צוף עינצ'י

*שכונות בטוקיו 

שיבויה. צעירה ומגניבה. המוני אנשים. לא מבין את ההתלהבות ממעבר החצייה. זה גימיק נחמד, זה עמוס, זה מרשים אבל זה חולף תוך 10 שניות והאטרקציה נגמרת. בלי שום קשר, המון מקומות אוכל והרבה אפשריות לחוות את הוייב של הרחוב בטוקיו.
גינזה – שכונה עם רחוב אחד מרכזי של כל מותגי היוקרה העילאיים בעולם (דולצ'ה וכל אלה). נחמד להסתובב שם פעם פעמיים, לראות מכוניות פאר, המון אנשים בחליפות יוקרה וכמובן, לדגום קינוח או שניים אצל הטופ שבטופ. למשל, פייר הרמה שלצערנו לא הצלחנו לטעום.
שינג'וקו – עוד מרכז הומה אדם, בליינים, קריוקי, בניינים גבוהים עם שלטי ניאון מוארים, מסעדות מכל הסוגים ומוזיקה מכל מקום. שם אכלנו במסעדת OSAKA OHSHO – סינית. דמפלינגס משגעים ועוד.
אומוטסאנדו – רחוב שהוא שדרה ארוכה של עצים גבוהים וחנויות יוקרה ומעט בתי קפה ומסעדות שמזכירה את השאנז אליזה בפריז. מהמם.
הרג'וקו – בעיקר רחוב TAKESHITA המפורסם. האמת שאני לא כל כך מבין מה מושך אליו כל כך הרבה תיירים. רחוב די קצר ומאד צר וצפוף עם כל מיני שטויות למאכל (אוכל רחוב) כמו סוכר על מקל בצבעי הקשת, הלו קיטי וכו'. מאד צעיר ורועש ואווירה דיי מגניבה ושמחה. הולך בשילוב עם אומוטסנדו כי זה קרוב אליו.
אקיהאבארה – האזור הטכנולוגי של העיר. כל גאדג'ט, מוצר חשמלי, מוט סלפי, טלפונים… כאלה. נחמד לחפש ברחובות הקטנים את החנויות הקטנות עם הגימיקים ומנגד אל החנויות הגדולות של כמה קומות כמו ביק קאמרה ועוד.
אודאיבה – אי מלאכותי שבנו עם שלושה קניונים מרכזיים (ותרו על DIVER CITY ועל VENUS FORT. לדעתנו הם משעממים מאד). קניון AQUA הוא הנחמד מביניהם שממנו משקיפים גם על פסל החירות, הים/נהר וגשר הקשת בענן שבשעות הערב הופך לצבעוני. ויש גם המבורגר מהוואי מטמטם! יש שם גם את מוזיאון ה TEAMLAB

אטרקציות בטוקיו:

MARI CAR – אטרקציה מספר 1. אין שום סיבה לוותר על זה.
הגן הלאומי בשינג'וקו גיון – עולה 200 יין (מביך) וזה אחד המקומות הכי יפם שראינו בחיים. גן מושקע ומוקפד כל כך, עם אגמים ונחלים ופינת וורדים מיוחדת עם פרחים מזנים נדירים, ושדרה של עצי שקמה מטריפה ומקדש טאייוואני… פשוט תביאו אתכם קצת אוכל ושתייה לפיקניק ושבו פה בכיף כמה שעות טובות. באמצע טוקיו הסואנת, פינת חמד כזו – מטריף.
רחוב KAPPAASHI – רחוב שבו אפשר לקנות כל מיני ציוד מטבח, גאדג'טים למטבח, סכיני שף מכל מיני מותגים כולל יפניים איכותיים וגם חנות מיוחדת ויקרה להחריד של מוצרי הפלסטיק מעוררי התיאבון שתראו בכל חלון ראווה של מסעדה ביפן. מחזיק מפתחות קטן (נניח של סושי) עולה 50 ש"ח.
TEAMLAB BOARDLESS – ODAIBA – מוזיאון האורות שבטח כבר נתקלתם בו (יש גם בתמונות שלנו) – פשוט חובה. אשליות ותעתועים במלא חדרים בכל מיני אורות. נהדר לכל גיל.
סושי על מסוע – אמנם זה שייך לחלק של האוכל ויש כאלה שיגידו שזה לא סושי הכי איכותי ביפן אבל אם סושי בחנויות הנוחות עולה בעשרות מונים של זה של המסעדות בארץ, הסושי על מסוע בטח ובטח שאיכותי. שלא לדבר על החוויה האדירה בלקחת לך ממסוע צלוחיות של סושי מלפחות 50 סוגים שונים…כאילו אלוהים שולח לך סושי ואתה רק צריך לבחור איזה אתה הכי אוהב. לקחנו 20 צלחות וזה הגיע ל 80 ש"ח (בקיוטו).
ראמן – אולי המנה הלאומית של יפן. חובה להתנסות. דגמנו שלושה. איצ'יראן היה נהדר – אפשר לבחור בו את רמת החריפות/רמת רכות האטריות/כמה דברים להוסיף למנה הקלאסית/מידת עוצמת הטעמים וכו'. דווקא TSUTA המישלן הייתה טעימה אבל מסורבלת מאד ולא שווה את תהליך הזמנת המקומות.
קארי יפני וספציפית ברשת COCO CURRY. זה אורז, שניצל ורוטב חום. בגדול, זה טעים הרבה יותר ממה שזה נשמע. אפשר לבחור את רמת החריפות ותוספות כמו פירות ים, ירקות אנטיפסטי, חזיר, עוף, בשר ועוד. עצת זהב, אל תקחו יותר מרמת החריפות הבסיסית. אני עיראקי טוניסאי נשוי לטורקיה תימניה. אנחנו מאד אוהבים חריף. לקחתי פעם אחת רמה 2 ופעם אחרת רמה 1 ופשוט אי אפשר לאכול. למות. (וזה מגיע עד רמה 10 שם…בהצלחה)
דומיניק אנסל תגיעו ב 10 על הפתיחה או קצת לפני כדי להיות בתור. בימים לחוצים יש מצב שתוך כמה שעות הקינוחים השווים יותר ייגמרו. יש שם קוקי שוט שזה חלב וניל בתוך עוגיה ששותים ואז אוכלים את העוגייה, יש שיפוד מרשמלו שרוף עם ברנר, יש CRONUT שזה הלהיט של המקום, בקיצור גן עדן.
קוריאה טאון. כמי שמאד נהנו בקוריאה בשנה שעברה אנחנו מאד אוהבים את התרבות הקוריאנית ובכלל, מדובר ברובע קוריאני ביפן עם מאכלים, סופרמרקט ומוצרים שיש רק בקוריאה כולל כל עניין הקוסמטיקה/איפור הייחודית לקוריאה (בנות – מסכות פנים…רוצו לשם)
דון קיחוטה או מגה דון קיחוטה בשיבויה. יש שם הכול מהכול ואת כל סוגי הקיטקים שתוכלו למצוא ביפן (כמעט את כולם)
דאיסו – לא צריך להכביר במילים נכון?
דיסניסי – התלבטנו קשות ובסוף בחרנו בדיסני סי על דיסנילנד. קצת התאכזבנו. המקום מדהים אבל פחות ענק מיוניברסל סטודיו באוסקה למשל, אין אווירת דיסני מורגשת כמו שבטח יש בדיסנילנד והמתקנים לא מטריפים (חוץ מהמפחידים עליהם לא עלינו). מה שכן – יש מופע ב 20:00 משוגע, עם זיקוקים ואש על המים, ודמויות של סידני באוויר, וצבעים ואורות ומוזיקה.. נדיר!
עוד מתקן שאהבנו שם מאד היה BROADWAY שזה פשוט מופע של חצי שעה עם דמויות (בובות) של דיסני ולהקת נגנים – חובה!
SKYTREE – הבניין השני בגובהו בעולם. מה צריך יותר מזה? התצפית הנמוכה יותר שווה את המחיר. וואו איזה מבנה מדהים ומרשים. יש גם קניון בתחתית שלו כמו כל שאר הקניונים אבל מגניב.
TOKYO TOWER – מגדל אייפל שאפילו עולה בגובהו על האייפל המקורי. מואר בכתום ולבן מטעמי בטיחות ונצפה למרחקים. מדהים.

גינה יפנית
צילום: צוף עינצ'י

הירושימה

כמובן שמגיעים לכאן בשביל האי מיאג'ימה לראות שם את השער הכתום בתוך המים. מקום מהמם ביופיו. חובה. היינו לילה אחד כי זה מספק. הגענו מאוחר אז הספקנו רק למיאג'ימה ולמחרת בבוקר הלכו למוזיאון השלום למקום שבו נפלה פצצת האטום. אני מניח שגם אם זה לא מרהיב או מיוחד במינו, להיות בן אנוש זה לכבד את ההיסטוריה וזה מקום ששינה את העולם. שווה שעתיים של ביקור בפארק, הוא גם מקום יפה ומעוצב כמו פארק יפני אמיתי.

אטרקציות בקיוטו:

מקדש פושימי אינארי – העמודים הכתומים. מדהים. מקום מדהים. טיפוס קל בהתחלה ואחר כך קשה. לבחירתכם עד לאן להגיע אבל לכל אורכו בנויים השערים הכתומים האלה. פנו מקום בגלריה של הטלפון לתמונות…
המקדש המוזהב. נכון שבאים רק בשביל התמונה אבל וואו. חתיכת תמונה. יש מוקמות כל כך יפים שאתה פשוט חייב לבקר בהם. זה אחד מהם.
ארוחת SHOJIN RYORI – ארוחה צמחונית מסורתית במקדש בודהיסטי. ארוחה מיוחדת ולא מאד יקרה (סט של קאייסקי ב 3000 יין לאדם) על טאטאמיבחדר אוכל בעיצוב מסורתי. שווה.נמצא ביער הבמבוקים.
יער הבמבוקים – חובה. יער שכולו…במבוקים גבוהים במיוחד. מקום מרהיב ויפה כמו כל הגן שסביבו. יש שם אטרקציה של הקופים במקום סמוך – ראינו שעולה כסף והטיפוס קשה מדי, לא התחשק לנו אבל כנראה שהתצפית מלמעלה יפה מאד.
דיס המלצה כאן – לא שווה לשכור אופניים כמו שעשינו. כי ביער הבמבוקים אי אפשר לרכב עליהם ואז מה הטעם…יש גם רכבת רומנטית כזו ישנה שעושה סיבוב במקום. שווה בדיקה
חנות בשם JUPITER בקניון פורטה. יש בה מוצרים מכל העולם. גן עדן לחובבי תיונים (קנינו שם דברים הזויים כמו תה בטעם קרמל, בטעם אסאי -מנגו, בטעם אבטיח-ליים ועוד מלא), כמובן מלא שוקולדים וחטיפים ורטבים ושתייה, מכל העולם.
נישיקי מרקט – שוק נחמד וצר של מאכלים מיוחדים ומוזרים. יפניים מסורתיים. ראינו שם אפילו דוכן מזעזע של ציפורי דרור למאכל. מצד שני, גלידה בטעם שומשום שחור – אחת הטובות שאכלתי! יש גם חלק גדול בשוק של חנויות בגדים ומסעדות ככה ששווה שם איזה חצי יום.

אטרקציות באוסקה:

UNIVERSAL STUDIO – OSAKA – מקום ענק ומרשים עם חלק של הארי פוטר ענק, עם הטירה והתלבושות והכל הכל. שלא לדבר על מיץ הדלעת המיוחד ששתינו שם ושימו לב לזה – "בירה" חמאה. אחד הדברים הטעימים שטעמנו, עד כדי כך (גם את זה רואים בתמונות כאן), שחזרנו בערב ללגום ממנה שוב. חוץ מזה, יש כמובן רכבות הרים ומתקים יפנים ומשוגעים. התורים בהתאם אז קחו בחשבון. עמדנו בתור בטירה של הארי פוטר למעלה משעתיים. תור שלא ראיתי בחיים שלי. המתקן היה מעין תלת מימד בתוך כסאות שזזים אחורה, קדימה, למעלה, למטה. מרגיש כל כך אמיתי, כאילו אתה עף עם הארי פוטר באמת. אדיר. לא לקיבות רגישות ובחילנים באשר הם אבל אקסטרים אדיר. בקיצור אפשר להעביר שם יום שלם. מומלץ.
הרחוב הראשי – דוטונבורי. שווה יום אחד לטעמי, יש כאלה שיחלקו עליי. הגענו בסופ"ש והיה עמוס במובן הטוב של המילה. מוזיקה, אוכל מיוחד, (בעיקר אוקונומיאקי בגרסת אוסקה וכמובן טאקויאקי). קנינו שם גם נעליים בזול. כמובן שמה שמיוחד שם היא האוירה הקלילה והשמחה והלא רשמית.

האקונה

מי שרוצה כמובן מגיע לאונסן . גם על זה יש מספיק מידע. את ה-FREE PASS HAKONE תקנו בתחנת ODAWARA שאליה תגיעו כדי ליהנות מהאקונה. יש שם עזרה באנגלית והסברים לתיירים – חובה להיעזר בזה ולשאול הכל. יש מחירים ומסלולים שונים שתוכלו לבחור ואפילו מראים לכם כמה תחסכו אם תקנו את הFREE PASS הספציפי שבו תבחרו. ואפרופו ODAWARA יש ממנה רכבת לשיבויה שהיא לא השינקנסן אז אם נגמר לכם ה JR PASS אתם יכולים להגיע כמונו בשעה ורבע בערך של נסיעה למרכז טוקיו. עלה משהו כמו 1,500 יין לאדם. זול מאוד.
!!! כתבתי דיס המלצה על המוזיאון הפתוח של הפסלים. אצל כולם כנראה היה קונצנזוס שזה מקום מגניב לאללה, אולי זה קשור לילדים או למבוגרים אבל בכל מקרה, אני מניח שרוב הצעירים לא ייהנו כאן וישתעממו כמונו. זה לא שיש כאן איזה משהו אינטראקטיבי או מדהים לראות. בקיצור, פסלים !!!

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם