7 סיבות לעלות לכיתה א' בארצות הברית (ושבע סיבות לא…)

בית ספר מקומי
0
Booking.com

יש מקום לשולחנות

ביום שישי האחרון היה יום פתוח בבית הספר היסודי הקרוב שאליו אנחנו משוייכים. על החלונות הודבקו רשימות התלמידים בכל אחת מהכיתות. עברתי בין הרשימות כדי לספור כמה תלמידים יש בממוצע בכיתה והתשובה המדעית שאליה הגעתי בכוחות עצמי היא 22. אף אחד לא צריך להיכנס לשיעור שבו מלמדים מה טוב בכיתה עם מספר מצומצם של תלמידים (כאן, זה בעצם לא מצומצם אלא פשוט המספר ההגיוני) שכן המסקנות הן בחזקת ברורות מאליהן. לגמרי חומר של כיתה א'.

הפרדה בין דת וכיתה

הרבה מדברים בארץ על הדתה והאמת היא שבגלל שאנחנו נמצאים בדרום ארצות הברית ובאיזור שנחשב דתי או לפחות עם הרבה תשתית דתית הנחתי שגם כאן בכיתה א' ייכלל איזה מבוא להכרת המשיח, אבל במערכת השיעורים הצפויה, כל מה שמצאתי זה שיעורי מתמטיקה, קריאה, מדעים ואומנות. אף שיעור Bible. ההפרדה בין דת ומדינה כוללת גם את האפיק שבין דת ובית ספר ממלכתי ואף אחד לא חושב שזה צריך להיות אחרת. אם מאן דהוא מקומי בכל זאת רוצה לחזק את הערכים של ילדיו, יש לו או לה תמיד את האפשרות לעשות את זה בבית על חשבון התקציב המשפחתי, לקפוץ לכנסייה בימי ראשון או להצטרף לתנועת נוער שמתמחה בחיבור הטבעי שבין אהבת ישו לקאמפינג בהרים.

אפשר לרוץ לטאצ' דאון

גם אם אין לכם היכרות אישית עם החצר האחורית – הבאק יארד של בית הספר הספציפי שעליו אני כותב אי שם בג'ורג'יה, אתם יכולים לדמיין את זה. משהו ענקי בגודל של מגרש פוטבול תקני שבעיניים של ילדים בטח נראה גדול כמו יבשת. בחצר עצמה הילדים יכולים ללכת לאיבוד בכיף בלי לחשוש שמשחק תופסת יסתיים בהתנגשות בקיר בטון נוסף שנבנה במסגרת שיפוצי העירייה הכוללים את הרחבת המרחב המוגן או שווה ערך.

Here We Are

כל מורה בבית ספר מקומי (גם אם כתוב על דלת הכיתה, המורה למוזיקה או המורה למדעים) הוא מורה לאנגלית וכל שיעור הוא שיעור לאנגלית. למעשה המקצוע היחיד שלומדים פה כל הזמן, בלי להרגיש ובלי להסתבך עם חוקים דקדוקיים וטבלאות מיותרות זה אנגלית. בוקר, צהריים, ערב ומכוח האינרציה אז גם בחלומות הלילה. באופן מופלא, ילדים שאין להם מושג מה ההבדל בין פרזנט פרוגרסיב ופרזנט סימפל עדיין נהנים משליטה מלאה בשפה.

מ' זה מקצוע

ואם כבר מדברים על המורה, בתור ישראלי שהזדמן ליום הפתוח של בית הספר השכונתי מיד עלה בי החשד שמדובר באנשים שאשכרה בחרו במקצוע הזה מתוך אהבה, שליחות, אמונה, יום ניים איט. כן, גם בגלל משכורת טובה. אה, וכיתות קטנות. כמה מהמורים החייכנים והחביבים האלה היו שורדים בכיתה של 40 ילדים?

ההורים בפנים

בארץ מנסים לדחוק את ההורים והדרישות שלהם להיות חלק משפיע במנגנון החוצה מתחומי בית הספר ואילו כאן הקהילה היא חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה. התנדבויות הורים הם משהו ש(יש כאלה) שרבים עליו כאן. זאת דרך דו צדדית שכן גם בית הספר מעדכן את ההורים בניוזלטר שבועי מפורט, פעילויות משותפות, הודעות SMS ועוד.

הנהג שלנו חברה'מן

האוטובוסים הצהובים לוקחים ומחזירים את הילדים מהבית. לא צריך לשלוח אותם לדרך, לתת להם לעבור לבד מעברי חצייה או לדאוג לסידור יומי כדי להוציא אותם בסוף יום הלימודים.

הירשמו לניוזלטר של זמן מקומי

הפסקת פרסומות

פרסומות הן חלק מבית הספר והילד מביא אותן איתו הביתה. לפעמים הן מסתתרות בתוך דפי העבודה, או שיעורי הבית, לפעמים בהודעות שמגיעות במייל.

שיעורתרום

וגם אם הצלחתם להתעלם מכל הפרסומות סביר להניח שמתישהו תיתקלו בהפצרה של האישה החביבה מועד הורים שתבקש מכם לתרום לבית הספר לטובת אלה שאין להם או יש להם או יש להם אבל לא מספיק או אין להם בכלל וכמובן להזכיר לכם שכל תרומה שווה עיטור כלשהו ושלשכנים שלכם כבר יש עיטור גבוה כלשהו בתור תורמים אז למה לכם להרגיש קמצנים?

נקניקיות בקטשופ ושות'

אפשר להגיד הרבה מילים טובות על האמריקאים אבל לא מוכרחים לעשות את זה כשזה מגיע לאוכל. בקפיטריה של הילדים יש מאמצים מסויימים לשמור על תפריט מאוזן אבל עדיין אמריקה מרשה לעצמה קצת יותר ממה שהיא צריכה. כל בית ספר ישראלי יכול היה לנצח במגרש הזה לו רק היה תקציב להגיש אוכל לילדים בזמן הלימודים.

בית ספר למשכימים

נכון שהאוטובוס לוקח את הלקוחות מהבית וגם מחזיר אבל שעת היציאה קצת מוקדמת. הלימודים כאן מתחיל 07:40 וזה אומר שהילד צריך להשכים אי שם בתוך החשיכה הגדולה של שש בבוקר, לגשש אחרי תיק האוכל ולצאת החוצה כדי לתפוס את האוטובוס בזמן. לא משימה קלה אף פעם.

אמור לי מי החברים שלך השנה ואומר לך מי לא יהיו החברים שלך בשנה הבאה

הכותרת הארוכה הזאת היא תזכורת שמדי שנה בית הספר עושה רה-מיקס להרכבי הכיתות וזה שרכשתם חבר נהדר לספסל הלימודים כבר בכיתה א' לא אומר שגם בכיתה ב' תוכלו לשבת לצדו.

הכול זה חלק מהתחרות

בשנה שעברה זכתה אחת המורות מבית הספר שעליו אני כותב בתואר המורה של המדינה. את זה יש גם בארץ אבל שם היא לא הופכת לכוכבת מקומית.

גם ההמנון בפנים

גם אם אין הדתה במערכת החינוך המקומית, האמריקאים אוהבים את הדגל שלהם ואת הסימפטומים המתלווים לדגל מתנפנף. אם אתם תלמידי בית הספר כאן, אתם יודעים שכל בוקר נפתח בשירת ההמנון שבו פוצחת המזכירה בעזרת המיקרופון שנמצא בעמדה שלה. היא נעמדת בשעה המדויקת לצד שורת התלמידים שפיספסו את השעה המדויקת להיכנס לכיתה, עוצרת הכול ושרה. כל הילדים בכל הכיתות עומדים ושרים איתה. הדתה זה לא משהו שבא בחשבון, אבל עם הלאום האמריקאים לגמרי בסדר.

Booking.com

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם