6 דברים שלמדתי על רודוס בסוף שבוע אחד

כשזה נוגע לאוכל, להקשיב למדריך הלונלי-פלנט

בכל טיול מגיע השלב שבו אדם אומר לעצמו, וואלה, לא הייתי צריך להקשיב להמלצה על המסעדה של יוסי מהמילואים. מכיוון שמעולם לא עשיתי מילואים, ומעולם לא הכרתי מישהו בשם יוסי, הרי שאני תמיד מקשיבה להמלצות הלונלי פלנט. המדריך מסודר לפי המלצות לטיול, למלון ולמסעדות בעלות דירוג. ברודוס יש המון טברנות – חלקן מוצלחות וחלקן פחות. גם הפעם למדתי שתמיד כדאי להקשיב ללונלי ולמצוא את עצמך מול התמנון הכי טוב שיש לאי להציע. ועל הסלט היווני שלידו נדבר בהמשך.

סופשבוע ברודוס
צילום: עינת רייטן

היוונים יודעים עברית ו(יותר חשוב?) יודעים מי זה אלי ומריאנו

כשבכיכר העיר פונים אליך בעברית ועוד המלצר מסביר לך שהוא דומה לאלי מאלי ומריאנו (או למריאנו מאלי ומריאנו…) אתה מבין שאתה במקום הכי תיירותי בעיר. כשמתוספות לזה “תודה רבה” אתה שואל את עצמך בשביל מה בכלל שברתי תכנית חיסכון כדי לעבור בדיוטי פרי כשכבר יכולתי לסוע לשוק הכרמל. אבל אז מגיע שלב האדריכלות… שבשוק הכרמל אין…

האימפריה האדריכלית הוחלפה בסלט יווני

סיור באדריכלות של יוון העתיקה ואחריו סיור במסעדה שמגישה סלט יוונית גורמת לאדם לחשוב על כברת הדרך שעשתה הארץ הזו מאדריכלות מוקפדת ופורצת דרך, לסלט שעניינו חיתוך עצלני של הירקות הכי פשוטים שיש. בעיר לינדוס שמרוחקת מעט מהעיר רודוס יש אקרופוליס שבהחלט מזכיר שהיוונים ידעו מה הם עושים, עוד לפני שהומצאו התוכנות האדריכליות, והם שרטטו ביד עטויי תוגה. למדתי שגם באי לא גדול העמודים החזיקו מעמד שנים רבות, ועמדו על תילם כאילו חיכו כל השנים לתייר הישראלי.

סופשבוע ברודוס
צילום: עינת רייטן

יש כיכרות עיר שכיכר לחם גדולה מהן

כל עיר שמכבדת את עצמה שמה במרכזה כיכר, ובדרך כלל גם מזרקה. אפשר ללמוד על אופיה התיירותי של העיר לפי כמות המסעדות שבכיכר המציעות תפריטים ביותר משתי שפות. הכלל הלא כתוב שגיליתי הוא שככל שיהיו יותר תפריטים כך הסיכוי הוא שהמקום תיירותי יותר. וזה מביא לגילוי הבא.

בקלוואה

כנצר למשפחה שמתגאה בשורשיה הבלקניים בקלוואה לא הייתה זרה לי, והייתה כחלק משולחן השבת/החג.האבלות או כל אירוע בו חשבו שפחמימות הבורקס מיצו את עצמן ואפשר להחליפן בפחמימות מגוונות אחרות. קיים אצלינו בבית ויכוח האם הבקלוואה היוונית נותנת “פייט” רציני לזו הערבית והתשובה היא שכנראה בהחלט. מה שהם לא שמו בסלט, הם שמו בשילוב הדבש והבצק ולא שכחו להגיש עם קפה. לא קפה “טורקי-חלילה-וחלילה” אלא “גריק קופי” שבו הם מתהדרים.

סופשבוע ברודוס
צילום: עינת רייטן

תמיד לזכור שלפתוח בקבוק זה חשוב

גם אם מה שרומז על זה מגיע בצורת רמיזה לא עדינה בכלל בצורת פותחני הבקבוקים בכל רחבי העיר.

4 תגובות
  1. הדס דביר אומר

    כל כך צחקתי ונהנתי שחבל על הזמן–תודהעל האורים והתומים מותק

  2. עינת אומר

    תודה :))

  3. יבין אומר

    איזה מוכשרת שאת. הולכת ומשתבחת.

  4. עינת אומר

    תודה!!

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם