בלוג אטלנטה: דוקטור סוס מנצח לא מחליפים

0

יש דברים שלא מספרים לך בסופר. כשבאנו לפה לפני חודשיים וחצי הופתעתי לגלות שהספרים של דוקטור סוס מככבים על המדפים בקרוגר. פה ושם מצאתי דוכן שהיה מוקדש כולו לספרי דוקטור סוס. כמוכם גם אני מכיר מישראל את האיש ופועלו, כלומר יותר את פועלו המתורגם מאשר את האיש, ועדיין הכמות והתדירות של המפגש עם הספרים הצליחה לבלבל אותי.

הבעיה היא שסופר זה לא מקום לשאול שאלות כמו, סליחה, קופאית, איך את מסבירה את הפופולריות של הספרים האלה שנכתבו לפני שישים ושבעים שנה? את חושבת שמדובר באופנה או במסורת שנכנסה לתרבות האמריקאית ועתידה להישאר? סופר זה מקום לשאול, סליחה, יש לך מושג איפה הקמח סמולינה? חיפשתי כבר שמאלה, חיפשתי ימינה…

וכך נותרתי ללא תשובות.

הדמויות שיצר דוקטור סוס המשיכו להופיע בהזדמנויות שונות, למשל על חולצות של ילדים בג'ימבורי, בצורה של הכובע מחתול תעלול שמישהו החליט ללבוש סתם ככה ברחוב, בחיפוש מקרי בין הסרטים שמוצעים באמזון, וכמובן בחנויות ספרים גדולות שבהן ספרים חדשים שיצאו זה עתה צריכים להתחרות עם ספרים חדשים אחרים וכל אלה ביחד מתחרים בספרים הטובים של פעם וכולם כולם מתחרים בדוקטור סוס.

אבל דוקטור סוס מנצח.

בכל שנה נמכרים יותר ספרי דוקטור סוס מכל ספר ילדים אחר שיוצא ובפער די גדול לטובת הסוס שלא מפסיק לדהור. ביצים ירוקות וחזיר ("לא אוהב ולא רעב"), חתול תעלול, אם היה לי קרקס ועוד חמישים ומשהו כותרים מקוריים שעושים את העבודה. לדוקטור סוס ואשתו הלן לא היו ילדים אבל אם היו להם, אין ספק שהם היו יושבים היום על הסוס היחיד בעולם שמטיל ביצי זהב. מעניין מי היורש של הממלכה המצוירת העצומה הזאת.

דוקטור סוס בארה"ב
דוקטור סוס בסופר

אחד הספרים שהכי אהבתי מהיצירה של הדוקטור, לאו דווקא בגלל התוכן אלא יותר בגלל השם זה 'אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים'. תמיד האמנתי שזאת אמת קוסמית וגם תיאודור גייזל, האיש שאחז במושכות האמין בזה ודיבר בשבח הרילוקיישן (אז עוד לא קראו לזה ככה) כפקטור המעודד יצירתיות. הוא בעצמו עזב את ארצות הברית כדי ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד. הוא חשב להיות מורה לאנגלית אבל למזלה של אמריקה וילדי העולם בכלל, אחת הסטודנטיות שם – אשתו לימים – שיכנעה אותו שעדיף לו להיצמד לכישרון האיור שלו.

וככה מערכת החינוך הפסידה מורה לאנגלית מצוין אבל לא נותרה בלי פיצוי. לפני שבוע וחצי קיבלנו מייל מהמורה של הילד שמבקשת להזכיר לנו כי השבוע העוקב יהיה שבוע הקריאה של ארה"ב ולכבודו, כן, כן, במשך כל אחד מימי השבוע יעשו הילדים משהו שקשור ב… ניחשתם נכון. ביום שני שהוא היום הראשון של שבוע הלימודים שלחנו את הילד עם פיג'מה לכבוד ספר השינה של הדוקטור, ביום שלישי עם בגדים ירוקים לכבוד הספר ההוא עם הביצים הירוקות, ברביעי הבגדים היו הפוכים או בחוסר התאמה בעקבות הספר יום רביעי המשוגע, חמישי היה היום של הכובע ושישי Fox in Socks היה היום של הגרביים המצחיקות.

באחד הימים הילד חזר וכולו תדהמה מזה שהמורה שלו יודעת עברית. "מאיפה היא מכירה את המילה סוס?" הוא שאל. "היא כל היום אמרה דוקטור סוס, דוקטור סוס." בהתכתבות שלי עם המורה ציינתי את הפליאה של הקורא הצעיר והמורה כתבה לי חזרה: עכשיו אני מבינה למה הוא הביט בי ככה כשפתחתי את הספר… כולו היה מוקסם עוד לפני שהתחלתי לקרוא.

זהו, עכשיו אני לגמרי במסלול. אחד מכולם. הפנמתי את המסר ואותי אף אחד לא יתפוס עם הכובע למטה. אני יודע ששבוע הקריאה של אמריקה מתחיל כל שנה ב-2 במרץ כי זה יום ההולדת של הדוקטור, שהדוקטור חתם לראשונה בשם זה אחרי שהעיפו אותו מתפקיד עורך מגזין סטודנטים (כי עבר על איסור שתיית אלכוהול בתחומי המוסד) והיה צריך שם עט חדש. שסוס זה בעצם שם המשפחה של אמא שלו, ושהדוקטור זה בגלל אבא שלו שרצה שישלים דוקטורט באוקספורד, דבר שלא קרה, אבל כן קרה אחרי הרבה שנים כשקיבל תואר דוקטור של כבוד, ממש אירוניה ספרותית. ומה עוד? אה, שהוא התנגד לביטויי שנאה נגד שחורים ויהודים בארה"ב, שהוא תמך במדיניות של הנשיא להצטרף לרוסים כדי לרסק את הנאצים בגרמניה (לא כולם חשבו אז באמריקה שזה רעיון טוב…) ושבשנות המלחמה עזב הכול כדי להצטרף ליחידת הסרטים של חיל האויר האמריקאי ולעשות פרופופגנדה נגד היפנים והגרמנים.

ואז חזר לכתוב לילדים.

יש דברים שלא מספרים לך כשאתה מגיע לאמריקה, אז אתה צריך ללמוד לבד. חשבתי שדוקטור סוס הוא מוצר אבל אם תשאלו אותי שוב, אני אשלוף מיד. לא מוצר אלא גיבור לאומי. ביאליק של מסצ'וסטס. כישרון על חלל שקיבל משימות מוזרות כמו למשל לכתוב ספר שיופיעו בו 250 מילים שילדי ארה"ב מתקשים בהן ועמד בכך בכבוד (חתול תעלול). איש שכל ילד אמריקאי שהפך לנער אמריקאי ואז למבוגר אמריקאי מוקיר ואפילו מסוגל לצטט איזו שורה או חרוז, זכר מהבית הספר, מהגן, או קודם, מלידת העכוז.

בפעם הבאה כשאיכנס לקרוגר ואעמוד ליד הדוכן של המוצרים לתינוקות, בין הבטריות לנורות הארוכות, אדע, אבין, אולי אוכל גם להסביר, בהתחלה היה פה הסוס, אחר כך בנו את העיר.

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם