מחשבות על אביב, גרין קארד וניו יורק

0

העצים הראשונים שמתלבשים אצלנו בשכונה לקראת העונה החדשה הם אלה שאתם יכולים לראות בתמונה מעל. לפחות חלק מכם יודע באיזה עץ מדובר. אני לא, אבל כמו לאלה מכם שאין להם מושג מה שמו של העץ, גם לי זה לא מפריע ליהנות מהפרחים הלבנים ומהתעוזה שיש לו להיות בן הראשונים שמכריזים על מותו של החורף.

מכיוון שזה האביב הראשון שלי בארצות הברית, Ever, לא אכחיש שמדובר בשינוי מרגש. הבלתי צפוי עשוי להופיע בכל יום בצורה של פרחים חדשים, ניצנים, אפילו פטריות שיוצאות אחרי הגשם שלא מפסיק לרדת פה, גם לא בסוף החורף. או בכלל.

איך ייראה הנוף מהמרפסת של הבית שלנו בעוד חודש? באיזה צבע יופיעו עשרות העצים העירומים שמקיפים את הבית? מלבד האורנים שלבושים כל השנה במחטים הירוקות רוב העצים הם פוטנציאל בלתי נדלה. שחקנים שיכולים ביחד להעלות הצגה מהממת של צבעים וריחות. זה מופע בכורה שאני מחכה לו.

שמעתי שגם בארץ אבי גבאי, יו"ר תנועת העבודה החדש הכריז על מותו של עידן נתניהו שהוא בבחינת אביב פוליטי לאלה שמתנגדים לו (וסתיו לתומכים שלו?). האביב בארץ הוא עונה קצרה וחמקנית שחולפת לה במהירות ויהיה מעניין לעקוב אחרי הנעשה בישראל מרחוק.

או שאולי אני לא אמור לעשות את זה?

שמתי לב שישראלים שגרים פה לא מדברים כמעט על פוליטיקה ביניהם. זה לא שיח שחי פה ובועט. בטוח שיש דיבורים על הנעשה בארץ גם בזירה הפוליטית אבל בסופו של יום אנשים עסוקים באיך לשרוד פה, או אולי מדויק יותר, איך לפרוח פה. כי מי לא רוצה את האביב שלו ארוך יותר?

מאז שבאתי לפה למדתי שצריך לעשות כל מיני התאמות. אחת מהן למשל היא להחליף את המילה ליכוד או המחנה הציוני או יש עתיד במילה גרין קארד. על כל פעם ששמעתי בישראל את שמה של אחת מהמפלגות האלה בישראל, אני שומע פה את המילה גרין קארד.

אם בארץ המילים ביבי נתניהו, יאיר לפיד או נפתלי בנט משמשות כנושא שמשפיע מיד על מצב הרוח של המאזין, לטובה או לרעה, כאן זה פשוט גרין קארד. לא צריך להבדיל בין ליכוד למערך, בין דתיים לחילוניים, כולם מאוחדים מאחורי מפלס מצב רוח יחיד ובלתי ניתן לשליטה שצבעו ירוק, לפחות בשם.

הגיע לאוזני השבוע סיפור על ישראלית שחיה פה כבר עשר שנים. היא הגיעה על ויזה של בעלה ולאורך השנים לא חשבה לשנות את הססטוס של הויזה שהיה לה. לאחרונה החליטה לעשות מעשה ופנתה למעסיק שלה כדי שיזום תהליך של גרין קארד. המעסיק סירב והיא כתוצאה עזבה את העבודה וחיפשה מקום חדש שבו המעסיק יסכים להתחיל תהליך כזה. לשמחתה הרבה היא מצאה מקום עבודה ומעסיק שניאות להיענות לבקשה שלה והטפסים לגרין קארד נשלחו סוף סוף, עשר שנים אחרי שנחתה כאן. הכול נראה טוב עד שהגיעה התשובה. הבקשה שלה נפסלה. עכשיו היא צריכה למכור את הבית, להוציא את הילדים שגדלו פה מהמסגרות החינוכיות ולהטיס את כל המשפחה יחד עם התוכניות לעתיד בחזרה למקום שממנו הגיעה, ישראל. מכיוון שאני לא מכיר אותה באופן אישי, אני לא יכול לספר אם זה משהו שהתכוונה לעשות בשלב כזה או אחר או לא, מה שבטוח, זה לא האביב שהיא תיכננה לעצמה.

פארק באלפרטה
פארק באלפרטה

כמובן שעל כל סיפור גרין קארד מהסוג הזה אפשר גם לשמוע סיפור מהסוג האחר. נועה מגדסי, אמנית צעירה שגרה במידלטון, מצפון לבוסטון, סיפרה לי למשל שהיא רק שנה בארצות הברית ושהכול קרה לה כל כך מהר. בשנים עשר חודשים היא הספיקה להצטרף לבן הזוג שלה שמצא שם עבודה, להקים סטודיו בבית, לקנות את הבית, להתארגן על כל מה שצריך, אה, כן… וגם להגיש בקשה לגרין קארד ולקבל תשובה חיובית.

בשבילך זה יהיה אביבי מצוין, אמרתי לה.

הירשמו לניוזלטר של זמן מקומי

היא אמרה כן, אבל משהו בקול שלה לא היה משכנע.

אחר כך היא סיפרה לי שלמרות שהכול פורח פה בארצות הברית דווקא שם בישראל הלקוחות שלה פירגנו לעסק שלה הרבה יותר. היו מגיעים ומגיבים על הדברים שהיא עושה. בבוסטון היא עדיין מחפשת את הדרך להגיע ללב של המקומיים שנוטים להיות קמצנים בתגובות הרגשיות שלהם.

כשאתה אמן, האביב הוא לא בהכרח מה שפורח שם בחוץ, כמו מה שפורח בתוכך וגם לנו, את יודעים, יש את העונות שלנו.

מי שעוד יודע שכבר אביב היא המנהלת של הסופר המקומי. כבר לפני יותר משבוע החלו להופיע שלטים המכריזים על חגיגת הפסחא, או ה-Easter. המוני ארנבונים הוצבו על המדפים, ביצות שוקולד, לבבות ושאר סימני החג שאני עוד לא ממש מעורה בו וגם הוא כנראה צפוי להיות, אם ארצה או לא, חלק מחגיגת האביב שלי כאן.

וניו יורק.

ביקשתי מאשתי שנחשבת למומחית עולמית בהזמנת כרטיסי טיסה במחירי מרתף להזמין לנו זוג כרטיסי טיסה לניו יורק. לכבוד האביב.

ומה עם הילד, היא שאלה.

הילד?

יש גם ילד, זוכר?

אוקיי, אז מה הבעיה? תזמיני שלושה, אמרתי.

לא סגור על הצבעים של העצים בניו יורק, הם בטח יפים בדיוק כמו אלה שכאן ומה שמקשר ביניהם זאת העובדה שגם את השמות שלהם אני לא ממש מכיר.

אומרים שהכוח של האביב נמדד גם בזכות העוצמה של החורף שקדם לו. אם ככה, זה הולך להיות אביב משגע בניו יורק.

ניפגש שם.

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם