עוברת עם שלושה ילדים לגרמניה ופוחדת "לעשות להם נזק"

1

דאטה אנליסט, חוויית המשתמש, ניהול מוצר, ג'אווה, פייתון, בינה מלאכותית, מפתח בענן? קחו קורס אונליין במיטב מקצועות הטכנולוגיה והזניקו את הקריירה שלכם לדרך חדשה. הקורסים (באנגלית בלבד) מתחילים ב- 11 וב-12 בנובמבר. לפרטים הקליקו כאן...


מדור היעוץ של טלי ליכטנפלד להורים וילדים לפני רילוקיישן ואחריו מביא הפעם את שאלתה של נועה שלא יודעת איך להתמודד עם הקושי שצפוי לילדים עם הניתוק מהסביבה המוכרת והמעבר למדינה חדשה ולשפה לא מוכרת. אתם מוזמנים להפנות שאלות נוספות ישירות לטלי.

שלום, טלי! אנחנו מתכננים מעבר עם שלושה ילדים למינכן עבור פוסט דוק של בעלי, לתקופה של כמה שנים. הילדים בני 10, 6 ושנה. אני ממש חוששת מתהליך ההסתגלות שלהם בגרמניה, הם כמובן לא מדברים גרמנית והגדול רק קצת אנגלית. אני מפחדת לעשות להם נזק. יש לך רעיון מה אני יכולה לעשות למנוע נזק נוראי?

נועה, תל אביב

טלי ליכטנפלד
טלי ליכטנפלד

היי, נועה! תודה על השאלה שלך. איזה כיף לילדים שלך שיש להם אימא שאכפת לה כל כך ומתכננת וחושבת קדימה איך לשמור עליהם מפני חוויות קשות.

מניסיוני האישי ומניסיונם של לקוחותיי, הייתי ממליצה להכין את הילדים ולשתף אותם בהחלטה בהתאם לגיל שלהם כמובן. אין הכוונה לבקש את רשותם או לשדר חוסר ביטחון בנוגע להחלטה, אלא לספר לילדים על ההרפתקה שהמשפחה מתעתדת לעבור. אפשר לחפש ביחד על הגלובוס איפה גרמניה; הגדול יכול לעשות חיפוש באינטרנט וללמוד קצת על מינכן; אפשר להראות בלוח השנה מתי יהיה המעבר ולהסביר איך מתכוננים אליו. חשוב שהילדים יבינו למה קיבלתם את ההחלטה לעבור וידעו מה צפוי להם על מנת שלא יחושו תלושים או נגררים. אם מתאפשר לקחת אותם לסיור מוקדם במינכן לראות את העיר, בית הספר והבית החדש זה יעזור. אם לא, גם תמונות וסרטונים זה טוב.

כמו כן, אפשר כבר להתחיל לראות יחד סרטונים בגרמנית או באנגלית (אם בית הספר המתוכנן להם הוא דובר אנגלית) ולהתרגל לצליל של השפה.

כדאי מאוד להדגיש את החיובי: אתם מעניקים לילדים שלכם מתנה נפלאה שתלווה אותם לכל החיים! כל מי שיצא לשליחות או רילוקיישן כילד יספר לכם שזה עיצב את האישיות שלו ודווקא לא גרם כל נזק. תהיה להם הזדמנות לטייל בעולם, להכיר ארץ אחרת, להכיר חברים חדשים מכל העולם, ללמוד שפה, להתגבר ולהשתלב.

שימי לב, ילדים הם גלאי רגשות רגישים מאוד: אם את מרגישה חוסר ביטחון ופחד, הם יקלטו ויאמצו אולי את הרגשות שלך. גם כשיהיו ימים קשים של קשיים וגעגועים – חשוב לתווך עבור הילדים את כל מגוון הרגשות שאנחנו חווים – לא להסתיר את התסכול והעצב, לחלוק אותו איתם על מנת שהם יחושו בנוח גם לחלוק את התסכול שלהם אתכם. בנוסף, לא להיבהל מדמעות של תסכול וגעגוע בתקופה הראשונה. זה נורמלי. וזה יעבור. כשילמדו תוך כמה חודשים את השפה ואת כללי המקום, הרגשות הרעים יפנו את מקומם לשמחה וסיפוק.

לגבי הכנה מראש, יש היום שפע של מקורות סיוע שיכולים לספק מידע: חברות רילוקיישן, המעסיק החדש (האוניברסיטה במקרה שלכם), יש מידע רב ברשת וברשתות החברתיות! חפשי ישראלים או דוברי אנגלית במינכן בסיטואציה דומה עוד לפני המעבר ושאלי שאלות, אנשים מאוד שמחים לעזור ולחלוק מניסיונם ולמצוא חברים חדשים.

הרבה אנשים מתכננים לפני המעבר מסיבת פרידה מהמשפחה והחברים, כדאי להשתדל שתהיה כמה שיותר כייפית ושמחה ולא טרגית . ספר זיכרונות עם תמונות של אנשים ומקומות אהובים או ספר חברים עם איחולים אישיים ופרטי קשר של כל החברים הם רעיונות טובים למזכרת עבור הילדים ויסייעו לשמור על קשר.

ומה לגבי התקופה הראשונית בבית החדש? סיור היכרות בשכונה, בבית החדש ובבית הספר החדשים הם דרך טובה להרגיע את החששות מהלא-נודע. נסו למצוא את הזמן לטייל וליהנות מהעיר כתיירים לפני שאתם שוקעים לשגרה ולסידורים. אני מאוד ממליצה לנסות למצוא ילדים באותה שכבת גיל בבית הספר ולהפגיש לפני תחילת שנת הלימודים, זה עשוי להקל על הימים הראשונים כשיש בכיתה פרצוף מוכר.

קחו בחשבון, התקופה הראשונית תהיה לא פשוטה, אל תכריחו את הילדים להשתלב ולמצוא חברים מיד, ואל תתפלאו שהם בטלפון עם החברים בישראל כל אחר הצהריים. זו רק תקופת הסתגלות, תנו להם זמן, לפי הגיל והאופי של הילד. ובדקו מה הם צריכים, אתם מכירים את הילדים שלכם הכי טוב: יש ילדים שזקוקים לאוזן קשבת לתסכולים של היום, יש שזקוקים להכנות מראש, לאינפורמציה והסברים, ויש שפשוט זקוקים לחיבוק.

1 תגובה
  1. אריק אומר

    תביאי אותם למדינת האנטשימים והפליטים.תכניסי אותם לגן ובית ספר שמוגן מנגמשים.ותזהירי אותם מלדבר עברית.שהילדים המוסלמים לא ירביצו להם.אני מציע לך לחשוב עשר פעמים לפני שתקחי אותם למדינה הקרה הזו.

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם