9 שירים שאתם מוכרחים לשמוע כשאתם בברלין

ברלין היא עיר של יצירה שעדיין מחפשת את עצמה. החיפוש העצמי לא החל בעשור האחרון, כבר בשנות השבעים והשמונים היו פה רבים וטובים שחיפשו, ביניהם דיוויד בואי, איגי פופ, לו ריד ואחרים. כמובן שלא יכולנו לדלג גם על נציגות ישראלית. הנה כמה שירים שקשורים לעיר הזאת בכבלי היצירה ושאם אתם גרים או מבקרים כאן כדאי תמיד לשמוע שוב…

הרבה לפני שנוצרה פה מושבת הישראלים החדשה, לו ריד כבר היה בעיר כדי לכתוב בשנת 1972 את השיר ברלין שמזכיר קצת סגנון גלאם רוק וגם את דיוויד בואי. השורה "את צודקת ואני טועה" נחרתת בזיכרון כמו הרבה שורות של כותב השירים המוכשר הזה.

כמה שנים אחרי שלו ריד יצר בברלין הגיע לכאן דיוויד בואי וכתב את השיר האלמותי הזה. ההשראה הגיעה לאחר שבואי ראה את המפיק שלו מחבק את חברתו ליד חומת ברלין. עשר שנים אחרי שהשיר נכתב יחזור בואי לברלין כדי לבצע אותו בקונצרט ליד הרייכסטאג (6 ביוני, 1987) – אירוע שנחשב לקטליזטור נוסף שהביא לנפילת החומה.

בשנת 1977 איגי פופ נוסע עם דיוויד בואי בארצות הברית ובאירופה. בברלין הוא כותב את המילים של השיר בזמן נסיעה ב-S-Bahn. הגיטריסט שלו מלחין ועד היום זה נחשב לאחד השירים הבולטים שלו. ההקלטה נעשתה באולפני Hansa Studio by the Wall בברלין.

אלבום הבכורה של ניק קייב ולהקתו לא כלל אמנם את השיר הזה אבל גירסת הסי. די. כבר כללה אותו. גם כאן הוקלטה הגירסה באולפני האנזה בברלין והשיר הוא חלק מסרטו המופתי של וים ונדרס, מלאכים בשמי ברלין.

הנה הנציג הישראלי הראשון ברשימה. פורטיס סחרוב היו בשיאם כשיצרו את האלבום החדשני דאז "סיפורים מהקופסה". עבור ישראלים רבים – כאלה שגדלו בישראל בשנות השמונים – "תחנה סופית" הוא אחד השירים הראשונים שעולים באסוציאציה עם ברלין. הנה מילות השיר:

כן גם פה המלחמה צועקת
בתוך שקט דימיוני
כמו מטאפורה של סרט
ברלין נראית לי כמו חלום
לפעמים או שנדמה לי
לאנשים פה אין פנים
רק חומה דקה חותכת
את מה שיש להם בפנים

הגבול פה זר ואין בו ערך
אין שום מגע ואין שום דרך
המזרח שוב מסתתר
מאחורי קירות
תביט למעלה ותראה
את השמיים צועקים

בתוך דמעה שמתנפצת
עולות תמונות מן העבר
אינשטיין פה סיים בית ספר
ורק הזמן כאן נעצר
ילדות שולחות ידיים
כדי להראות את הסימנים
אתה רואה שבעיניים
זוהי תחנה סופית

הסקס פיסטולס יצאו לחופשה באי ג'רזי כדי לברוח מלונדון שבה הם הרגישו כמו בכלא. החופשה בשמש לא הצליחה והם החליטו להמשיך למקום אחר, אפור לא פחות מלונדון, ברלין. בברלין הם התאהבו בדקדנס שהעיר היתה אפופה בו ואפילו בחומה. זה היה המקום הנכון להיות בו.

אי אפשר לדבר על ברלין בלי נציגות יהודית. ליאונרד כהן ביצע את השיר הזה ב-1987 ולמעשה אין קשר בין השיר לברלין מלבד העובדה ששמה מוזכר בו. ליאונרד לא כתב את השיר בזמן ששהה בעיר אלא ברא יציאה אפוקליפטית שהנושא שלה הוא טרור. באחד הראיונות סיכם כהן שיר של אירווינג ליטון: אתם הטרורטיסיטים פוצצתם איזה מטוס או שניים והרגתם כמה ילדים פה ושם אבל אל מול הטרוריסטים שלנו כמו ישו, פרויד, מארקס ואינשטיין כל העולם עוד רועד.

אנחנו מצדנו נתעלם במופגן ממספר היהודים שמופיעים ברשימת הטרוריסטים שכהן מתייחס אליה ונקווה שהשיר לא חוזה אירוע טרור גדול בברלין שכן לגבי מנהטן כהן די צדק.

אנחנו קופצים לשנת 2007. בלוק פארטי מבצעים כאן שיר בשם קרויצברג שמתייחס לשכונה שיש אומרים שהיא עצמה מחולקת, כמו העיר. (אמנם צפון מול דרום ולא מזרח מול מערב…). השיר מדבר גם על מערכת יחסים שלא מצליחה להתגשם. באחד הריאיונות של חברי הלהקה הושוותה קרויצברג לבן אדם שמצד אחד רוצה לאהוב ומצד שני מחפש את הסקס ברחבי השכונה.

לסיום, משהו עכשווי יותר ומשלנו. דור הייטנר התראיין למדור "על הספה" ואמר: "אני מאוד אוהב את תל אביב ואת ישראל, אני אוהב לדבר בעברית ואני חושב שזה נהדר לחיות כיליד המקום ולא כפליט ועצוב לי שלא נהיה פה יותר טוב. אני חושב שלפעמים בגלל שרע פה אנחנו מדמיינים שבמקום אחר יש פתרון לכל הבעיות שלנו וזה לא באמת ככה. ברלין היא לא גן עדן ולא ארץ זבת חלב וכרוב כבוש. כתבתי את השיר מתוך הזדהות עם אלה שעוזבים וגם עם אלה שעדיין נשארים בתל אביב ומדמיינים חיים טובים יותר, אפילו כאן. כולנו שואפים לחיות במקום הכי טוב בשבילנו אבל אף מקום הוא לא מושלם, וכמו שלונדון לא מחכה, ברלין גם לא תמיד מסמסת."

האופציה לתגובות נסגרה בינתיים עבור כתבה זאת