על האנדרטה ללא אנדרטה בפוטסדאמר פלאץ

מאת אורן כהנוביץ

הסרטון הזה אינו על אתר מחוץ למפה אלא על מה שניתן לראות כאן, בסיס של אנדרטה שנמצא ממש במרכז פוטסדאמר פלאץ. עשרות אלפי אנשים חולפים יום יום ליד הבסיס הזה ואינם מודעים לסיפור המעניין שמאחוריו.

פוטסדאמר פלאץ היה המרכז ההיסטורי של ברלין. בשנות העשרים והשלושים זה היה הצומת הסואן ביותר באירופה. אחד הרמזורים הראשונים בגרמניה הוצב ממש כאן. ב-1916 המייסד של המפלגה הקומוניסטית קארל ליבקניכט נאם כאן נגד המלחמה. אין הרבה דברים טובים להגיד על הקומוניסטים הגרמנים ובכל זאת אומר משהו לזכותם. הם היו היחידים שהבינו מה יהיו התוצאות של מלחמת העולם הראשונה כבר מההתחלה.

אתר הזיכרון לא הושלם

באמצע המלחמה נאם כאן ליבקניכט נאום אנטי מלחמתי. שנה אחרי המלחמה, ב-1919 הוא נרצח. שלושים שנה אחרי אותו נאום כשהקומוניסטים כובשים את ברלין הם זוכרים את מי שהיה בשבילם מין קדוש מעונה – המייסד של המפלגה הקומוניסטית הגרמנית – וכאן במקום שבו נאם הם מעוניינים להקים אנדרטה לזכרו.

הם בנו את הבסיס אלא שמספר שנים אחר כך הוקמה חומת ברלין שעברה בסמוך. האיזור הפך לרצועת מוות שלא היתה אליה גישה. אחרי איחוד גרמניה בשנת 89-90 בנו מחדש את פוטסדאמר פלאץ וכדי לאפשר את הבנייה הזיזו בשנת 1995 את הבסיס של האנדרטה.

בשנת 2002 בעקבות לחץ ציבורי הוחזר הבסיס של האנדרטה למקום ומאז היא כאן. אם תרצו הסיפור הקטן הזה מלמד על תרבות הזיכרון של הגרמנים. במרחק 200 מטרים מכאן עומדת אנדרטה לזכר היהודים, לא רחוק אנדרטה להומוסקסואלים, בהמשך אנדרטה לצוענים, גם בן גוריון שטראסה ואנדרטה לתחנה גדולה בשם אנהלטר באנהוף שעמדה באיזור.

בברלין לא מפסיקים להנציח את העבר, יש הרבה מאוד הנצחה ועליה תוכלו לשמוע בסיורים בעיר.

האופציה לתגובות נסגרה בינתיים עבור כתבה זאת