למה הצעירים הספרדים שמצאו עבודה בשוק הגרמני חוזרים הביתה?

0

לפני תשע שנים, בשנת 2008, התרסקה הכלכלה הספרדית – הרביעית בגודלה מבין מדינות השוק האירופי. כמעט חמישים אחוזי אבטלה נרשמו אז בקרב הצעירים והראשונה שהשכילה לנצל את המשבר לטובתה היתה גרמניה שקראה באופן רשמי לצעירים הספרדים לבוא ולעבוד בשוק החזק והצמא לכוח אדם שלה.

הקריאה ההיא של אנגלה מרקל הסתיימה בהסכם רשמי בין גרמניה לספרד ואלפי צעירים ספרדים נהרו למצוא עבודה בגרמניה בעיקר בשנים הראשונות שלאחר פרוץ המשבר. לכאורה היה פה פתרון נוח לשתי המדינות. בספרד התאדו כמעט שלושה מיליון משרות באותן שנים ואילו גרמניה עם האוכלוסייה המזדקנת ואחוז הילודה הנמוך נזקקת באופן קבוע לכוח אדם צעיר.

אלא שהספרדים, שלא כמו היוונים או יתר מדינות דרום אירופה המתקשות, הצליחו מהר יותר להחזיר את המדינה שלהם למסלול ההתאוששות ובשנה האחרונה הפתיעה ספרד את אירופה עם קצב הצמיחה הגבוה ביותר ביבשת, 3.2 אחוזים. אחת הסיבות היא חוק שנכנס בשנת 2012 ושאב השראה מהמחוקק הדני. בדנמרק הצליחו לחזק את שוק העבודה על ידי הגמשת ההגבלות על המעסיקים ונתינת האפשרות לפטר עובדים ללא פיצויים בשנה הראשונה של ההעסקה.

רבע מהעובדים במשרות לא קבועות

שלא כמו הדנים שדאגו גם לצד הסוציאלי של העובדים ולדמי אבטלה, בספרד החליטו ללכת רק על הכיוון של הגמשת חוקי ההעסקה. התוצאה היא מגמה חדשה בספרד שבה הולך ומצטמצם שיעור האבטלה. מ-23 אחוזים לפני ארבע שנים, רק 18 אחוזי אבטלה כיום. את הצד הפחות משמח של השינוי המשמעותי בשוק העבודה הספרדי אפשר לראות בעובדה שכרבע מהמשרות כיום בספרד הן זמניות.

למעסיקים יש אפשרות לפטר עובד בשנה הראשונה ולמעשה כל עבודה היא בבחינת "זמנית" למשך השנה הראשונה. לא רק הביטחון של העובד נפגע, גם המשכורות נמוכות יותר משהיו בעבר, כך שמאחורי האופטימיות שמשדרת הכלכלה הספרדית עם אחוזי אבטלה נמוכים יותר ושוק עבודה מתעורר לכאורה, יש גם היבטים בעייתיים להמשך הדרך והשמאל הפרלמנטרי לא מפסיק להזהיר מפני ההשלכות לעתיד.

הצעירים הספרדים מאמינים בספרד

כך או כך מי שמראה סימנים של אמון במערכת הם הספרדים הצעירים, אלה שעזבו בעשרות אלפיהם לגרמניה רק לפני מספר שנים. בשנה האחרונה ישנה הכפלה של מספר הצעירים החוזרים לספרד כדי למצוא עבודה בשוק המקומי ההולך ומתאושש. בין הסיבות שהספרדים מציינים לחזרה לספרד אפשר כמובן למצוא "געגועים הביתה" או רצון להתאחד עם המשפחה אבל אצל רבים מדובר גם באכזבה ממה שמצאו בגרמניה.

אלו שלא הצליחו להתברג לתוך משרות נחשקות בגרמניה גילו שהקליטה החברתית בגרמניה היא משימה לא קלה. בעיתונות המקומית התפרסמו סיפורים רבים על כאלה שניסו והתאכזבו. אם המגמה תימשך, בתוך עשר שנים יחזרו רוב מהגרי העבודה הצעירים מספרד הביתה, למעט אותם אלה שבכל זאת הצליחו למצוא את דרך הזהב ולהיקלט בגרמניה לשביעות רצונם המלאה.

גם עניין תרבותי

אי אפשר לדבר על חזרת הספרדים הביתה בלי להתייחס לסטטיסטיקה שמראה מתי הצעירים בספרד עוזבים את הבית בהשוואה למשל לאלה בגרמניה או במדינות צפון אירופה. ישנם הבדלים חדים בין מדינות צפון ומערב אירופה לעומת דרום ומזרח אירופה. בעוד גרמניה נמנית על הקבוצה הראשונה וספרד על השנייה, בקרב מדינות הצפון הגיל הממוצע שבו צעירים עוזבים את הבית הוא בין עשרים (שבדיה) ל-24 (בריטניה). באיטליה מדובר כבר על גיל 30 שבו עוזבים הצעירים ואילו בספרד, 28.

הקשר המשפחתי והעצמאות הכלכלית הן שני פקטורים מרכזיים בניסיון להבין למה לספרדים קשה יותר "לא לחזור הביתה". הצעירים שיצאו מוקדם מהבית כדי למצוא עבודה בגרמניה ממשיכים לתפקד מבחינה תרבותית כמו ספרדים ולכן הכמיהה שלהם לחזור הביתה חזקה יותר, לעומת הגרמני או הבריטי שבשבילו חזרה הביתה או מגורים עם ההורים אחרי גיל 25 נחשבים לאופציה לא מועדפת.

כשהמשוואה כבר אינה אבטלה מול עבודה אלא עבודה בגרמניה מול עבודה בתנאים פחות טובים בספרד, רבים כיום מעדיפים את האופציה השנייה, העיקר להרגיש שוב בבית.

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם