כשברלין פסקה מלהיות עוד יעד תיירות לישראלים והפכה לאופציה להגירה

0

כתבה של ערוץ 10 הישראלי מוקדם יותר השנה שדיווחה על הישראלים המאוכזבים בברלין לא היתה יכולה לשקף את המציאות בצורה הפוכה יותר. בפועל, יותר ויותר דרכונים של ישראלים מוחתמים בדרך לברלין וכמו שזה נראה שער ברנדנבורג, בניין הרייכסטאג, שדרות אונטר דן לינדן ואטרקציות תיירותיות נוספות הן לא בהכרח הסיבה לכך

נתחיל בטורקיה. בסטטיסטיקה שחושפת כמה ישראלים נחתו בכל אחת מהמדינות השונות במהלך שנת 2016, טורקיה נמצאת במקום השני והמכובד. למען האמת אם מסתכלים על המספרים בלבד אפשר לחשוב שעם ישראל כולו בעניין של קפה טורקי בכיכר טקסים. המציאות שונה, כמובן ולמרות ההפשרה הקלה ביחסי ישראל וטורקיה, הישראלים לא נוחתים בטורקיה בגלל טורקיה אלא פשוט בגלל הדיל הקבוע שהיא מציעה. יעד מעבר לעשרות יעדים אחרים. מגיעים בזול, וממשיכים הלאה.

את המקום השלישי בין היעדים המובילים במספר הישראלים שנוחתים בהם תופסת ברלין. העניין הוא שברלין איננה יעד מעבר. ישראלים שנוחתים בברלין נוחתים בגלל ברלין. הם שמעו על העיר (איך אפשר שלא, בשנים האחרונות), הם רוצים להבין גם על מה כל הרעש והם באים בהמוניהם. ברלין תמיד היתה סקסית ועניה אבל רק בשנים האחרונות הישראלים גילו את הסקס-אפיל שלה. זאת משיכה שקשה שלא להבחין בה, היא באוויר ומרגישים אותה ממרחק של 4,000 קילומטרים.

יתגבר בקיץ

על 12 הטיסות השבועיות של אל אל, עוד ארבע של איזי ג'ט ועוד ארבע של ישראייר הודיעה השבוע אייר ברלין כי היא מכפילה את מספר הטיסות השבועיות החל מחודש מרץ הקרוב ל-14 טיסות. פעמיים ביום יצאו המטוסים של אייר ברלין מתל אביב וינחתו בשדה התעופה טגל. אם מוסיפים את הנחיתות בשדה התעופה שונפלד (של החברות האחרות) מגיעים לכ-30 טיסות שבועיות וזה מבלי לקחת בחשבון תוספת טיסות בעונת הקיץ החמה.

כדי להבין למה הנתון הזה – מקום שני מסך היעדים של הישראלים בעולם – הוא חשוב צריך להביט אל המקום הראשון. לאן טסים הכי הרבה ישראלים? לארצות הברית. יכול להיות שהשיר האהוב של ליאונרד כהן, "קודם ניקח את מנהטן, אחר כך את ברלין" בכלל אינו אלא נבואה על עמו. צריך לומר את זה. הסיבה שהישראלים מגיעים קודם כל לאמריקה היא לא בהכרח תיירותית. על כל תייר ישראלי שמגיע לניו יורק או קופץ ללאס ווגאס יש ישראלי נוסף, אולי שניים שהולכים לבקר בן משפחה שהשתקע בארצות הברית.

זאת כבר לא התיירות

בעוד מספר הישראלים שחיים בלוס אנג'לס, ניו יורק, בוסטון ומקומות אחרים בארצות הברית הוא תעלומה, כולם מסכימים שמדובר בקהילה הישראלית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. כן, יש ישראלים שמנסים עכשיו את מזלם בוורשה, פגשנו גם לא מעט בלונדון ובברצלונה, בטורונטו ובבנגקוק, איפה לא, אבל אמריקה היא אמריקה, והגירה ישראלית שנמשכת כבר עשורים רבים לאיזור העשיר ביותר של העולם יצרה בסיס שיסביר די בקלות את הססטיסטיקה הקשורה ליציאת ישראלים לחו"ל. זה לא האמפייר סטייט בילדינג כמו הגעגועים לאח שפתח עסק בשדרה החמישית, אלה לא הנופים והמרחקים העצומים של קליפורניה כמו הבן דוד שקנה בית עם נוף לעמק הסיליקון. נהוג לחשוב על הישראלים כעם משפחתי – קשה להוכיח את זה – אבל מה שבטוח זה שהישראלים לא נוסעים רק כדי לראות או לקנות. הם נוסעים כדי לבדוק אופציה עבור עצמם. כדי לגלות אם גם הם יכולים לעשות את זה. לחיות שנה או שנתיים במקום רחוק, ואולי מי יודע, להגשים איזו חלום אמריקאי.

וכאן בדיוק נכנסת ברלין. כי 30 טיסות בשבוע בזמן שהטמפרטורה בברלין עומדת על 0 מעלות עם תשקיף למינוס אחת בימים הקרובים היא לא אינדיקציה להתפתחות תיירותית. נכון, מספר התיירים שהגיע לברלין בשנה האחרונה – לא רק מישראל אלא מכל העולם – הוא פי שלושה מזה שהגיע בשנה שאחרי נפילת החומה. אנשים מגלים את העיר שמגלה את האנשים. הכול צומח פה בברלין אלא שאת ההסבר להפיכתה של ברלין ליעד השני דה פקטו אצל הישראלים, לפני לונדון, לפני פריז, לפני רומא, לפני טוקיו, לפני סידני, לפני אתונה, לפני עשרות ערים אחרות, את ההסבר צריך לחפש דווקא בסוג אחר של צמיחה. לא זאת של התיירות אלא זה של הסקטור הנדל"ני.

מסעדת יפו בברלין
אווירה של סלון ביתי. מסעדת יפו בברלין

באים לבדוק אם יש מצב

למרות ניסיונות לבלום אותם, מחירי הנדל"ן בברלין עולים בקצב מהיר למדי והביקוש וההיצע כבר מזמן לא נעים באותו הקצב. אומרים שאחד היתרונות הגדולים של ברלין זה שהיא מאפשרת לכל אחד למצוא בה את המקום הפרטי שלו. פרטיות היא מושג מפתח כאן, ודווקא לא בהקשר הקפיטליסטי. כשהישראלים נוהרים לברלין הם לא באים עם צ'קים פתוחים כדי לרכוש כאן דירות אבל הם כן מסתכלים. הם כן שואלים. הם כן רוצים לדעת אם זה אפשרי. אם יש אופציה. זאת לא תיירות טהורה, כמו למשל בטיול לגאורגיה או לותיקן או לאיים הקאנריים. הישראלים באים לברלין גם כדי לראות אם יש מצב.

ולהרבה מהם יש מצב. כי ככל שיש יותר ישראלים שכבר גרים פה, יש יותר אופציות לישראלים שרוצים לבוא לפה. שיטת חבר מביא חבר, הפכה לשיטת משפחה מביאה משפחה והדינמיקה של השנים האחרונות מייצרת למעשה תשתית שמשנה את החוקים.

מריח כמו משבר

כמו שאמריקה שומרת על המקום הראשון, נראה שגם את ברלין יהיה קשה להדיח מהמקום החדש שלה אצל הישראלים. כן, זה מוזר. זאת הרי עדיין ברלין. מכל ערי העולם דווקא לכאן הישראלים נמשכים. זאת אנומליה שקשה לפתור אבל צריך להכיר בה. 30 טיסות שבועיות בחורף מתל אביב לברלין זאת כבר לא תיירות. במבט מגובה הקרקע, כשמסתכלים על המטוסים הממריאים, זה נראה יותר כמו משבר זהות. לא, זה לא משבר שמלווה בדמעות או במחזות קורעי לב בנמל התעופה. הכול מתרחש בשקט, בין הדיוטי פרי בנתב"ג לפרימרק בברלין. זה לא אומר שאין כאן התרחשות.

הרוב המוחלט של הישראלים שנוחתים בברלין ימריאו חזרה לתל אביב. מעטים יישארו בברלין כדי לנסות את מזלם. חלקם גם ימצאו אותו. הגירה היא לא סיפור קל, והסיפור מסתבך כשהוא מתרחש במדינה שבה השפה היא, מה לעשות, גרמנית. העובדה שמעגלי הישראלים בברלין מתרחבים למרות תנאי הפתיחה שאינם תמיד ידידותיים לתושבי המדינה הים תיכונית עשויה להצביע על עומק המשבר. בניגוד לאיומים ביטחוניים שמולם יש לישראל מיומנות ויכולות יוצאות דופן כשמדובר בקרע חברתי ישראל מתקשה יותר. גם כל מדינה אחרת היתה מתקשה. כשמישהו עומד מולך עם נשק או טילים או פצצות אתה יכול להשיב לו ברכישת צי חדש של מטוסים חמקנים. כשמישהו לא מרגיש יותר בבית, אין לך הרבה מה לעשות, מלבד להכיר במציאות ולאחל לו דרך צלחה. 

[adinserter block="4"]

[dpProEventCalendar id="1" type="countdown" limit="2"]

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם