דו"ח רשמי: רוב הבכירים במשרד המשפטים הגרמני לאחר המלחמה היו נאצים

0

דו"ח של משרד המשפטים בגרמניה מגלה: רק מיעוט מהנאצים אחרי המלחמת העולם הובאו לדין ורבים מאלה שעסקו במקצועות המשפט המשיכו לעבוד במשרד המשפטים למרות עברם ותוך סיוע לחבריהם

שרת המשפטים לשעבר של גרמניה סאבין לויטהויסר-שנרנברגר הזמינה את המחקר אודות משרד המשפטים הגרמני לאחר מלחמת העולם והיום שר המשפטים הנוכחי הייקו מאס יכול לפרסם את תוצאתיו. והתוצאות, לא כל כך נעימות למקרא.

מתוך תשעים בכירים במשרד הפנים – שופטים ועורכי דין, 34 היו חברים ב-אס. אה., פלוגות הסער הנאציות שעזרו לאדולף היטלר לעלות לשלטון.

בשנת 1957, 12 שנים לאחר סיום המלחמה ונפילת הרייך השלישי, שיעור עצום של 77 אחוזים מהפקידים הבכירים במשרד המשפטים הגרמני היו חברים לשעבר במפלגתו של היטלר. נתון זה מדהים עוד יותר אם משווים לימי הרייך השלישי עצמם בין 1933 ל-1945 אז היה שיעורם של אלה נמוך יותר.

רשת הגנה לנאצים

החוקרים שבדקו את תיקי הבכירים לשעבר הופתעו מהגילויים. על פי התחקיר יצרו אנשי משרד המשפטים – אלה שלהם עבר נאצי ברור – רשת הגנה שסייעה לחברים בה להימנע מעמידה לדין. במקום לחשוף את הפשעים היו עסוקים אנשי משרד המשפטים בגרמניה בשנות החמישים בטיוח ובהסתרה.

על פי הדו"ח למעשים של הנאצים לשעבר יש השלכות גם על ימינו. רעיונות מהתקופה הנאצית הועברו לזמנים שאחרי המלחמה כמו למשל אפלייה נגד קבוצות שהנאצים סימנו ובהן הומואים ולסביות.

עורך דין אחד ממשרד המשפטים הגרמני דאז, למשל, היה בין אלה שתרמו לניסוח חוקי הגזע הנאצים שאסרו על נישואים בין גרמנים יהודים לגרמנים לא יהודים. על פי דיווחים בעיתונות הגרמנית אותו עורך דין המשיך לנסח חוקים הקשורים למשפחה.

לא נמצאו מספיק עורכי דין שאינם בעלי רקע נאצי

ההערכה היא כי הסיבה למעורבתם של נאצים לשעבר במערכת המשפט הגרמנית היתה העובדה שהמנהיגים של אחרי המלחמה נדרשו לעורכי דין מיומנים ואחרים לא היו בנמצא.

האירוניה היא ששר המשפטים הראשון של גרמניה אחרי המלחמה תומס דלר היה נשוי ליהודיה והמזכיר וולטר שטראוס בא ממשפחה יהודית.

המחקר מצטרף לדו"ח נוסף שפורסם בברכת משרד הפנים הגרמני וחשף כי במשרד הפנים בתקופה שאחרי המלחמה היו חלק מכריע לנאצים לשעבר.

רק בשנות השישים החלו אנשי ממשל בגרמניה לאבד את תפקידם בגלל עברם הנאצי.

שכחה בחסות שיקומה של גרמניה

נושא ה"שכחה" של מערב גרמניה את עברה מוסבר בין היתר בכך שבעלות הברית היו עסוקות באיומי המלחמה הקרה של רוסיה הסובייטית. כך, באותם ימים הורשעו כ-6,500 נאצים לשעבר, מספר שנחשב לחלקיק ממספרם של חברי המפלגה.

רק מעטים נשפטו לתקופות מאסר ממושכות משום שהשופטים דרשו הוכחות מוצקות כמו למשל שהנאשם פעל מיוזמתו האישית ותוך אכזריות יוצאת דופן. הרוב כמובן הוכחו כמשתפי פעולה בלבד וזכו לעונשים קלים יחסית.

השינוי הגיע רק אחרי שרוב הפושעים הנאצים כבר לא היו בחיים. כמו למשל, המשפט של ג'ון דמיאניוק. דמיאניוק ששירת במחנה סוביבור בפולין הואשם בגרמניה בשנת 2011 בסיוע לרצח 29,000 איש ומבלי שיוכח קשר אישי שלו לאחת העבירות. בעקבות כך באו פסיקות נוספות כמו זאת בשנת 2015 של אוסקר גרונינג, מנהל החשבונות של אושוויץ שנשפט בגיל 94 לארבע שנות מאסר.

לצד אלה שהיללו את הצדק שיצא לאור, רבים הצביעו על כך שבמקרה של גרמניה מדובר במעט מדי ומאוחר מדי.

הירשמו לניוזלטר של זמן מקומי
הירשמו לניוזלטר של זמן מקומי
קבלו כתבות מובילות ישירות למייל
ניתן להפסיק את המנוי בכל זמן

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם