כשהכפרים באיטליה מתפוררים יש מי שרואה במהגרים את האור בקצה המנהרה

cc by 2.0 Michele Ursino

בתי כפר שנמכרים באירו אחד, הגירה שלילית של תושבים ומנגד כניסה של מהגרים לכפרים, כך משתנה לאיטו המגף האיטלקי

כשישראלים חושבים איטליה, הם חושבים על רומא, על השמש של טוסקנה ועל איזורי הנופש סביב לאגמים בצפון. אלא שאיטליה היא גם אלפי כפרים שנמצאים מחוץ לאיזורים המתויירים ואלה נמצאים בשקיעה, כך על פי דו”ח שמתפרסם השבוע.

על פי הדו”ח של Legambiente (ארגון סביבה איטלקי) כשליש מהכפרים באיטליה נמצאים בסכנה של דלדול אוכלוסין או היעלמות.

המספרים לא מעודדים. אחד מכל שבעה תושבים עזב ברבע המאה האחרונה את הכפר שבו גר בכיווון אחת הערים הגדולות או מחוץ לאיטליה. אלה שנותרו מאחור מזדקנים להנאתם בנוף השליו של ביתם הכפרי. בעשרים וחמש השנים האחרונות עלה ב-83 אחוזים מספרם של התושבים מעל גיל 65.

על פי הנתונים שנאספו כוללים הכפרים הננטשים את איטליה כולה, החל מהצפון באלפים, באפנינים ועד לסיציליה וסרדיניה. בסך הכול מדובר בקרוב ל-2500 כפרים שמאיימים להפוך לכפרי-רפאים ובלא פחות משני מיליון בתים ריקים או נטושים.

כפר בסיציליה
Michele Ursino cc by 2.0

התיירים מדלגים

בין האופציות שמבקשים באיטליה לממש כדי למנוע את הקריסה הגדולה של חיי הכפרים הלא תיירותיים חיזוק החקלאות, התעשייה וכן, גם עידוד של תיירות נכנסת.

התיירים הם דרך בטוחה להציל כפרים שוקעים אלא שרובם מגיעים לאיזורים מסוימים באיטליה ומדירים רגליהם מאותם כפרים שנראים יפים ואותניים אבל אין בהם מספיק מלכודות תיירים, אם בצורת אתרים היסטוריים, אטרקציות נופש, סידורי לינה וכיוצא באלה.

כשהפתרונות לא ממהרים לבוא יש מי שמוצא דרכים יצירתיות, אולי אפילו נואשות. בכפר גנג’י בסיצילה ראש הכפר החליט על מכירה של 20 בתים תמורת אירו אחד לבית. מחיר של כוס אספרסו מקומית. אחרים מציעים את הבתים במחירים נמוכים במיוחד תמורת התחייבות של הקונה לבצע שיפוץ במבנה שעשוי להיות בן מאות שנים ובמצב תחזוקתי ירוד.

cc by 2.0 Michele Ursino

דם חדש לכפרים

הרוכשים של הבתים בכפר הסיציליאני יצטרכו לגבש תוכניות שיפוץ בתוך שנה ולבצע אותם בתוך שלוש שנים. המטרה היא עצירת המגמה של כפר שבכל שנה מאבד כעשרים מתושביו. 

מי שלא נושא את עיניו לבעלי הממון ולאנשי הנדל”ן מחפש את הפתרונות במצב החדש שנוצר באירופה בעקבות גלי ההגירה מהמזרח התיכון ומאפריקה. גם לאיטליה נכנסו עשרות אלפי פליטים מאיזורים מוכי מלחמה ואלה, בסופו של דבר, בדיוק מה שהכפרים צריכים: אנשים צעירים וחדורי מוטיבציה שלא באו מסביבה עירונית מפותחת ועשויים להשתלב בקלות רבה יותר בחיי הכפר על כל המשתמש מכך.

ראש העיירה של ריאצ’ה בקלאבריה שבדרום החליט כבר לפני למעלה מעשור לעשות מעשה ולהזמין מהגרים לגור ולעבוד אצלו בעיירה. במשך השנים השתלבו מהגרים ממדינות רבות בריאצ’ה וכיום הם מצדיקים את השלט שעומד בפתח היישוב “הכפר של קבלת הפנים”. מספר המהגרים בריאצ’ה כבר עבר את מספר התושבים המקוריים ומכפר שבו בכל שנה מתים כעשרים תושבים ואף אחד לא מצטרף, הפכה ריאצ’ה למקום שבו יש ילדים ומשפחות וכיתות בית הספר הסמוך אינן ריקות.