'אם נכשלת בלונדון פעם אחת, אתה גמור. בברלין יש לך כמה הזדמנויות'

0

רשת סי.אנ.אנ האמריקאית יצאה בסדרת משדרים בשם Cnn GO המביאים רשמים וקולות מערים מסקרנות ברחבי העולם. לא יכולנו לפספס את הפרק על ברלין (בשביל זה אנחנו פה, לא?). הנה בשבילכם תמצית הדברים

מספר אמנים שגרים בעיר נבחר להציג נקודות ציון בולטות והראשון שבהם הוא האמן לוקאס פירייס שמראה לנו בניין גדול ששימש בין שתי מלחמות עולם כמפעל ליצור נשק וכיום הוא חממה ליצירת אמנות. אם תרצו הסיפור של ברלין כולה במקום אחד. לוקאס מספר לנו כי ברלין מושכת כוחות יצירתיים מכל העולם כי היא מרכז התרבות של גרמניה, שונה מאוד מגרמניה וכמובן זולה יותר. למעשה, מוסיף לוקאס, זאת עיר מכוערת למדי. זאת לא פאריס, לונדון או ניו יורק (אמירה שנשמע גם בהמשך) אבל האנשים שגרים בה הם אלה שנותנים לה את האנרגיה.

לוקאס ממשיך אתנו לטיול ברחובות העיר ומסביר כי מכיוון שהעיר הופצצה כולה במלחמת העולם רבים מהבתים שנבנו בתום המלחמה לא בהכרח יוצרים ארכיטקטורה מרשימה. הוא נעצר ליד הבונקר ששופץ על ידי כריסטיאן בורוס. זהו בונקר שעמד שומם שנים רבות עד שנקנה ושופץ בזכות כספים שהרוויח בורוס ממכירה של ציור שהיה שווה מיליונים. כיום משמש הבונקר כגלריה להצגת אוסף האמנות של בורוס.

נפרדים מלוקאס לטובת המשך הסיור עם מקס ווטקה, מתרגם מברלין. מקס לוקח אותנו לאיסט סייד גלרי ומדגיש כמה צבעוניות מוסיף לעיר החלק המצויר של החומה, זה שנותר על תלו.

מתפתחת בכיוון הנכון

עוד צבעוניות, הפעם כזאת שאפשר ללבוש מציעה קלאריסה לאבין, מעצבת אופנה שעבדה בשבדיה, לונדון ופאריס. קלאריסה אומרת את מה שאנחנו רגילים לשמוע מרוב האמנים שחיים בעיר וזה שברלין מאפשרת לך לחיות וליצור גם עם מעט אמצעים כלכליים. היא מוסיפה כי מה שמשך אותה בברלין זאת התחושה של עיר בלתי גמורה, עיר שנמצאת עדיין בפיתוח. היא רצתה לקחת חלק בתהליך המעניין. לסיום, מודה קלאריסה כי מבחינת אופנה ברלין עדיין לא שם, לפחות לא בהשוואה ללונדון, פאריס או ניו יורק, אבל לטענתה, היא בהחלט בכיוון.

פליקס ברנדט, אמרגן, לוקח אותנו לטורשטראסה, היכן שנפתחים ברים רבים. אין כאן גבולות ואף אחד לא שואל אותך מאיפה אתה בא, אומר פליקס.

התחנה הבאה שלנו היא בברלין קונצרטהאוז שם כריסטינה גרינגר מספרת לנו כי היא לא מכירה מוסיקאים מובטלים בברלין. לכולם יש עבודה. יש כל כך הרבה תיאטראות, אולמות קונצטרים ומופעים, היא מעידה, שאפשר לראות בכל יום משהו חדש.

השם טים רווה שמסעדתו זכתה לאחרונה בעשרים נקודות מתוך עשרים במדריך גו מיו היוקרתי הוא המארח הבא שמדבר על ההתפתחות האדירה של ברלין בתחום הגסטרונומי מאז נפילת החומה. למרות גו מיו ועשרים הנקודות הוא לא שוכח לספר לנו שבסופו של דבר ברלין זה נקניקיית קארי. כך גם מספר המארח הבא השחקן מקס סימונישק. מקס מביא אותנו עד לדוכן נקניקיות שעובד כל היום והלילה כי לטעום אחת מסימני ההיכר הבולטים של ברלין לצד שער ברנדנבורג ומגדל הטלוויזיה באלכסנדרפלאץ, כך לדבריו.

לארס קריקברג ותומס וילמייט, ארכיטקטים שעובדים בברלין, אומרים כי בברלין יש הרבה הזדמנויות לאנשים כמותם. אין עוד בירה של מדינה תעשייתית שהיא כל כך פתוחה ומזמינה לאנשים יצירתיים כמו ברלין. ברלין היא השראה בכל מקום ואין בה ואקום יצירתי, כל מה שצריך זה להיכנס לתוך החללים הקיימים, אומרים השניים. הם לוקחים אותנו למבנה העצום של נמל התעופה לשעבר טמפלהוף. בעבר שימש שדה התעופה כעוגן הצלה לברלין שהיתה במצור בעקבות צעדים חד צדדים של הסוביטייים בתקופת המלחמה הקרה. הם משקיפים ממה ששימש מגדל הפיקוח של טמפלהוף אל השוליים המתפתחים במהירות של העיר, שם נבנות שכונות חדשות ואנשים שזה עתה עברו לברלין מתגוררים בהן.

לארס קריקברג מסכם כי ברלין נמצאת בנקודת מעניינת שבה עדיין אפשר להיכשל בה כמה פעמים ובסופו של דבר להצליח מה שלא מתאפשר לטענתו בלונדון, פאריס או ניו יורק.

[the_ad id="2881"]

להשאיר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם