10 ימים בטוסקנה – הטיול של תום ותום

טיול לטוסקנה

מאת תום סלע ותום שחורי

חזרנו בשבוע שעבר מטיול של עשרה ימים בטוסקנה וחשבנו לשתף במסלול ובחוויות.

חלק א׳ – נחיתה במילאנו וצ׳ינקווה טרה

יום 1 – נחיתה במילאנו, לה ספציה

נחתנו בצהריים, אספנו את הרכב שהזמנו מבעוד מועד דרך avis בשדה התעופה מלפנסה.

משם יצאנו לנסיעה של כ-3 שעות ללה ספציה, אחת משתי העיירות שמהן אפשר לצאת ברכבת לפארק הלאומי צ׳ינקווה טרה. ישנו במלון בשם Affittacamere Lunamar במרכז התיירותי של העיר. האיזור נחמד, יש מדרחוב עם מסעדות וחנויות להסתובב, והמלון היה קטן ונחמד, עם צוות מקסים וחדר ברמה סבירה למדי. לגמרי ממליצים!

יום 2 – צ׳ינקווה טרה

יום שהוקדש כולו לטיול בין העיירות בפארק הלאומי צ׳ינקווה טרה. המלצה חמה: להגיע יחסית מוקדם לתחנת הרכבת ולקנות כרטיס דרך המכונות. המכונות מיושנות, וצריך להזין ידנית את פרטי כל אחד מהמטיילים כדי להוציא כרטיס, מה שיכול לגרור תורים ארוכים. כמו כן, הרישום באיטלקית.

ברגע שעברתם את זה וקניתם כרטיס, פשוט עולים על אחת הרכבות שיוצאות מלה ספציה לכיוון Levanto ויורדים בעיירה שרוצים. הרכבת בעצם עושה הלוך-חזור בין לה ספציה לעיר השניה, ועוברת בדרך בין חמש העיירות (הצ׳ינקווה טרה..). אנחנו בחרנו לטייל בשלוש מהן: ריומאג׳ורה, מנארולה ו-וורנאזה.

מבחינת נוף ואטרקציות, אין הבדל משמעותי בין העיירות. באופן אישי, וורנאזה הייתה מדהימה וכל איזור החוף שלה מקסים וכייף להסתובב בו. למי מאיתנו שלא אוכל כשר, שווה לקנות קונוס צ׳יפס ופירות ים מטוגנים. ממליצים כן לעלות ולהסתובב בסמטאות לפחות בעיירה אחת כדי לראות קצת יותר מאשר הרחוב הראשי והחוף.

בסוף היום חזרנו ללה ספציה.

חלק ב׳ – החלק הצפוני של טוסקנה

יום 3 – הגעה לטוסקנה, פיזה, וולטרה וסן ג׳ימיניאנו

אנחנו בחרנו בעצם לפצל את הטיול בטוסקנה לשלושה חלקים: האיזור שמצפון לסיינה, האיזור שמדרום לסיינה, ופירנצה. בדיעבד זו הייתה החלטה נכונה, שחסכה לנו שעות של נסיעות, אבל כמובן שזה תלוי איזה מקומות תרצו לראות וזה לא אומר שבלתי אפשרי לעשות טיול כוכב.

בכל מקרה, מלה ספציה עלינו על האוטוסטרדה לכיוון דרום, והתחלנו את החלק הטוסקני של הטיול בעיר פיזה, ספציפית בכיכר שמכילה את הקתדרלה ואת המגדל המפורסם והנטוי של העיר. המקום תיירותי בטירוף, מלא באנשים שמצלמים את עצמם מנסים להחזיק או לדחוף את המגדל (ממש מצחיק לראות את זה מהצד, רגע לפני שעשינו את זה בעצמנו). העיר עצמה לא מעניינת מדי, כך שהעצירה הזו בדרך לקחה כשעה בה הסתובבנו ליד המגדל והצטלמנו. מקום יפה, שווה לגמרי את העצירה.

משם המשכנו לעיירה בשם וולטרה. מדובר בעיירה מבוצרת שנמצאת על ראש גבעה, ובאמת שקשה להחליט מה יותר יפה – העיירה עצמה או הנוף המטורף שנשקף ממנה. רוב העיירות של טוסקנה בנויות די אותו דבר כך שההמלצה הכי טובה היא פשוט להסתובב ברגל ולהינות מהסמטאות. וולטרה באופן ספציפי מכילה בתוכה המון היסטוריה, כולל אמפי-תיאטרון רומאי שהתגלה לפני 70 שנה כמעט בשלמותו.

מוולטרה המשכנו למקום הלינה הבא שלנו, שהיה בעצם אגריטוריסמו ממש מחוץ לסן ג׳ימיניאנו, בשם פודרה בלאוויסטה .(Podere Bellavista) המתחם שצופה לעיירה סן ג׳ימיניאנו הוא יפהפה ופסטורלי, עם בריכת שחייה, פינות שמשקיפות לנוף טוסקני של כרמים וירוק, ובעיקר – שקט. אנחנו נשארנו שני לילות, והסכמנו שבפעם הבאה שנחזור לטוסקנה כנראה שנשתקע במקום כזה לכמה ימים. מי שמחפש את הניתוק והשקט הכפרי של טוסקנה – אלה לגמרי המקומות למצוא אותם.

בערב יצאנו למסעדה בשם Linfa, שמתהדרת בכוכב מישלן, בסן ג׳ימיאנו. זאת הייתה הפעם הראשונה שלנו במסעדת מישלן, חוויה מעניינת מאוד.. מה שכן, זו חוויה לא זולה, אבל לגמרי שווה ואם יוצא לכם להגיע לשם – אנחנו ממליצים מאוד על תפריט הטעימות שלהם. באופן כללי, סן ג׳ימיאנו היא עיירה מדהימה ויש קסם בלטייל בה בלילה, כך שגם הרווחנו אחלה חוויה בלי קשר למסעדה. לאותו שף אגב יש מסעדת מישלן נוספת בסן ג׳ימיניאנו.

יום 4 – דרך הקיאנטי

את היום הרביעי התחלנו בארוחת בוקר וטיול רגלי בסן ג׳ימיניאנו. לאחר מכן המשכנו לאיזור בטוסקנה שמכונה ״דרך הקיאנטי״ על שם היין שמיוצר בו.

דרך הקיאנטי בעצם מחברת בין ארבע עיירות מרכזיות: קסטלינה אן קיאנטי, פאנזאנו אן קיאנטי, ראדה אן קיאנטי, וגרבה אן קיאנטי. הנוף בדרך מדהים, כמו לנסוע בתוך ציור. קילומטרים על קילומטרים של כרמים פרושים על גבעות ועמקים, כשביניהם בתים, אחוזות ועיירות שלמות. הדרך מפותלת מאוד, אז תיזהרו לא להתהפנט יותר מדי מהנוף 🙂

אנחנו נסענו ישר לפנזאנו אן קיאנטי, ובאופן ספציפי יותר לקצבייה בשם שמנוהלת על ידי קצב איטלקי בשם דריו. מה שמיוחד הוא בעצם האירוח של דריו: הקצבייה מציעה ארוחה של כשעתיים עם עוד אנשים, במהלכה מוגשים לכם נתחי בשר בסגנון אכול כפי יכולתך עם תוספות מהמטבח המקומי. אנחנו הגענו ב-12 וחצי ואיכשהו הספקנו להירשם לארוחה של 13:00, אבל למי שהגיע אחרינו כבר לא היה מזל, לכן אנחנו ממליצים להירשם מראש. הארוחה מדהימה והמקום עצמו מהמם.

לאחר שהלכנו קצת ברגל והורדנו את הבשר והיין… נכנסנו לרכב והמשכנו לטייל בין העיירות. הגענו גם לגרבה אן קיאנטי שהייתה קצת פחות מעניינת, וסיימנו בראדה אן קיאנטי, שהיא ממש עיירה מבוצרת על גבעה, עם רחובות מקסימים שכייף לטייל בהם.

הערה – היין המפורסם שמיוצר בקיאנטי הוא הקיאנטי קלאסיקו. הוא נמכר היום גם בבקבוקים רגילים, אבל הבקבוק הקלאסי הוא מעין בקבוק שמן עם כיסוי קש – לא תפספסו אותו כשתגיעו לאיזור, יחד עם סמל התרנגול השחור עליו.

בסוף היום חזרנו למלון שלנו ליד סן ג׳ימיניאנו.

חלק ג׳ – החלק הדרומי של טוסקנה

יום 5 – מעבר דרומה דרך סיינה

את היום התחלנו בנסיעה לעיירה בשם מונטריג׳יוני (Monteriggioni) – עיירה קטנה (5 דקות הליכה מצד לצד) שמוקפת בחומה שהשתמרה במלואה מימי הביניים. עצירה לא ארוכה, ממש על הכביש המהיר ומומלצת מאוד! בין המקומות היפים והמעניינים שיצא לנו להסתובב בהם בטיול. יש אפשרות ללכת על החומה בשני מקומות מוגבלים בעיירה, עולה כמה יורו בודדים לשני כרטיסים. ממש ממש מומלץ.

משם המשכנו על הכביש המהיר לסיינה. סיינה היא עיר בינונית-גדולה (בערך 50,000 תושבים) וסופר מתויירת, אבל יפה ברמות ומלאה בהיסטוריה וסטייל. חנינו את הרכב ממש מחוץ לכניסה לעיר העתיקה וטיילנו רגלית. המקומות המרכזיים להגיע אליהם הם פיאצה דל קמפו (Piazza del Campo) והדואומו (Duomo di Siena) אבל תכלס, הכי כייף פשוט להסתובב בסמטאות וברחובות שביניהם. הנוף בין המבנים, המבנים עצמם, המסעדות והחנויות הקטנות היו ממש חוויה כייפית. העברנו בעיר בערך שלוש שעות, לטעמי אין צורך ביותר מזה, אבל כמובן שכל אחד והניסיון שלו.

מסיינה המשכנו ליקב בשם לה לסטרה (azienda agricola la lastra) במרחק של 20 דקות נסיעה מהעיר, באיזור פסטורלי, ירוק ומוקף בכרמים. היקב הוא יקב משפחתי קטן (מייצר כ-7,500 בקבוקים בשנה) – אפשר לעשות שם גם סיור שלוקח כשלוש שעות (מוגבל עד 12 אנשים, אז עדיף להירשם מראש) אנחנו חיפשנו משהו יותר קליל, אז לקחנו את ה-Wine tasting שלהם שהיה מעולה. ג׳יאנלואיג׳י, מנהל היקב ישב איתנו במשך שעה, הסביר על כל יין ונתן את הזווית שלו על כל הסצנה באיזור. נהנינו מחוויה נהדרת ופסטורלית, היין היה מעולה (קנינו שני בקבוקים!) ובאמת שיש לי רק מילים טובות על היקב הזה. מומלץ בחום.

שמחים ושבעים יצאנו משם לכיוון יעד הלינה הבא שלנו – Terra Antica ליד מונטפוליצ׳אנו. בגדול, מדובר באגריטוריסמו, אבל בדיעבד גילינו שיש להם את המקום המרכזי ועוד מבנה שרחוק 7 דקות נסיעה מהמקום שבו נמצאת הקבלה, רוב החדרים וכ׳ו. יצא הגורל וקיבלנו מבנה שלם באמצע שדה עצום של כרמים וגבעות – רק אנחנו! דירה גדולה, עם מטבח מאובזר (היה לנו תנור, מקרר גדול, כיריים חשמליות ומדיח – כל האמצעים לבשל בעצמנו. לצערנו, היינו שם בשבת ולא מצאנו שוק כלשהו לקנות דברים.. אבל אם אתם מגיעים לשם, ממליצים בחום לנצל את הדירה ולבשל איזה ארוחה טובה. האיזור מלא בחומרי גלם איכותיים, וכמובן יינות, פסטות וגבינות – כולל גבינת הפיקורינו שהיא הסמל של העיירה פיאנזה הסמוכה). הכל היה נעים, נקי ומבודד – באמת בין החוויות הטובות שהיו לנו בטיול הזה. בערב יצאנו לאכול בפיצרייה במונטפוליצ׳נו בשם Re Al Quadrato – פיצרייה גורמה מעולה במרכז העיר העתיקה של מונטפוליצ׳נו. ממש מומלצת, רבע שעה נסיעה מהמיקום בו ישנו.

10 ימים בטוסקנה – הטיול של תום ותום

יום 6 – מונטפוליצ׳נו, ואל דורצ׳יה ומונטלצ׳ינו

את הבוקר התחלנו בנסיעה קצרה למונטפוליצ׳נו. העיירה פשוט מדהימה, כייף להסתובב ברחובות והסמטאות והנוף מהפנט. אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה עתיק משנת 1868 (!!!) בשם Caffe Poliziano. משם המשכנו להסתובב קצת בעיירה, חזרנו לרכב ונסענו רבע שעה לכיוון ואל דורצ׳יה (Val d'Orcia).

ואל דורצ׳יה הוא עמק בטוסקנה, וסביר להניח שרוב התמונות של טוסקנה שיצא לכם לראות בגוגל עם עצי הברוש, המרבדים הירוקים/צהובים והיקבים על ראשי גבעות – זה שם. את העמק ניתן לחצות דרך כביש SP146 כשעל הדרך יש אינספור מקומות עצירה לפיקניק, תמונות או סתם כדי להתרשם מהנוף המטורף הזה. אנחנו עצרנו בכמה מקומות – קודם כל ב-Chapel Vitaleta, קאפלה קטנה באמצע שום מקום. יורדים מהכביש (יש שלט קטנטן לפנייה לדרך עפר) ונוסעים כעשר דקות לתוך העמק, עד נקודה בה מחנים את הרכב וממשיכים ברגל. הדרך מהפנטת, לדעתי אפילו יותר מהקפלה, אבל גם היא מדהימה ונראית כאילו נלקחה מאיזה סרט ישן.

עוד עצירה נחמדה היא בגבעות בהן צילמו סצנה מהסרט ״גלדיאטור״ – כשמקסימוס הולך לכיוון הבית שלו ומלטף את החיטה. זה נמצא ממש על הדרך, ברמה שממש עוצרים את הרכב בשוליים ועולים ברגל. מקום מהמם ביופיו, אבל צריך להיות כנים ולומר שהוא נחשב בעיקר בגלל הסרט, וגם אם לא תעצרו בדיוק בנקודה הזו אתם תראו את הנופים האלה הרבה במהלך הנסיעה.

בסוף הכביש נמצאת עיירה נוספת בשם מונטלצ׳ינו (Montalcino) – עוד עיירה מבוצרת על גבעה, וכמובן שגם היא יפה בטירוף ושווה ביקור. מונטלצ׳ינו מפורסמת ביינות הברונלו שלה, וכמובן שגם בסביבתה יש לא מעט יקבים שמציעים סיורי יין וטעימות.

משם נסענו בחזרה לדירה שלנו, אכלנו ארוחת ערב בעיירה הסמוכה Aqua Viva והלכנו לישון.

יום 7 – פיאנזה, יקב אנטינורי והגעה לפירנצה

פתחנו את היום בפיאנזה – עוד עיירה מקסימה באיזור. הסתובבנו בה בערך שעתיים. צריך לשים לב שהחניה מחוץ לחלק ההיסטורי די מצומצמת, כך שלא הייתי ממליץ לבוא בימים עמוסים (הגענו בשבת בצהריים והיה בלתי אפשרי למצוא חניה, אז ויתרנו, ובראשון בבוקר היה ריק לגמרי ומצאנו בקלות).

שם בעצם סיימנו את החלק הדרומי של טוסקנה, והתחלנו את הנסיעה שלנו צפונה לכיוון פירנצה.

אחרי נסיעה מדהימה בין עיירות (זכינו לעבור עוד פעם אחת בכביש שחוצה את Val d'Orcia9) הגענו ליעדנו האחרון לפני פירנצה – יקב אנטינורי (Antinory Winery), יקב מטורף שכנראה תתלהבו מהאדריכלות בו לפחות כמו מהיין, אם לא יותר. כמו בהרבה יקבים אחרים באיזור, גם כאן יש אפשרות לסיור ארוך ביקב שדורש הזמנה מראש, ואפשרות לעשות טעימות יין בתשלום בחנות. זה מה שאנחנו עשינו, היה מעולה וגם יצאנו עם בקבוק. באופן כללי לא צריך להזמין מקום ביקב אם אתם באים רק לטעימות, פשוט להגיע.

אחרי שסיימנו ביקב, הגיע הזמן להחזיר את הרכב. אנחנו בחרנו להחזיר את הרכב בסניף של Avis בשדה התעופה בפירנצה. זה היה נוח מאוד, ומונית משם למרכז העיר כולל המזוודות עלתה לנו כ-29 יורו כך שלא מדובר בפרוצדורה יקרה מדי.

בפירנצה, ישנו במלון דירות ממש במרכז, ברחוב מרטינלי (המלון נושא את שם הכתובת בה הוא נמצא – Martelli 6 Suite and apartments). אנחנו ממש ממליצים על המלון, הצוות אדיב ואינפורמטיבי והחדרים גדולים, מאובזרים ונקיים, וכנראה גולת הכותרת – הדואומו של פירנצה וכל החלק המרכזי נמצאים ממש שם.

אחרי שיצאנו לאכול את הביסטקה אה לה פיורנטינה המפורסמת, סיימנו את הערב הראשון בפירנצה.

10 ימים בטוסקנה – הטיול של תום ותום

יום 8-9 – פירנצה ונסיעה למילאנו

במהלך היומיים הבאים בעיקר טיילנו רגלית בעיר, שהתגלתה לא רק כמדהימה מבחינת היופי שלה אלא גם כעיר כייפית עם ווייבים טובים. כאן כבר צריך לתת המלצות ספציפיות ולא חסרות כאלה, אבל כמובן שהלכנו לאתרים המרכזיים כמו הפיאצה דואומו, פלאזו ווקיו ופונטה ווקיו (הגשר הבנוי). המלצה חמה נוספת הם גני בובולי וכן פיאצלה דה מיכאלנג׳לו – נקודת תצפית פנורמית מטורפת על העיר, וכן השוק המרכזי בפירנצה לארוחת צהריים (יש לנו גם המלצה על דוכן ספציפי, למי שירצה..).

העיר מלאה במסעדות, גלידריות, חנויות, שווקים, מדרחובים, מוזיאונים ומבנים היסטוריים בני מאות ואלפי שנים, ולמרות שהספקנו לראות הרבה מהם במהלך היומיים שלנו בעיר – שנינו הסכמנו שכדי לחוות את פירנצה כדאי להקדיש לה כמה ימים נוספים. לפסל של דוד למשל לא הגענו, והסתפקנו בחיקוי שלו בפלאצו ווקיו.

מפירנצה לקחנו רכבת מהירה (1:50 ש׳) לתחנה המרכזית במילאנו. אנחנו נסענו ב-Italo, הנסיעה הייתה רגועה וחלקה והגענו למילאנו מהר, שם ישנו במלון NYX (של פתאל) ממש ליד התחנה. התמזל מזלנו ובאותו ערב מילאן שיחקה נגד צ׳לסי בסן סירו, אז גם הספקנו לקנות כרטיסים וללכת למשחק 🙂

את היום האחרון – היום העשירי – בילינו בטיול רגלי במילאנו, וחזרנו לארץ בטיסת לילה משדה״ת מאלפנסה.

עד כאן המסלול שלנו.

המלצות כלליות

המסעדות נסגרות באיזור השעה 14:30, באופן די גורף בכל האיזור. אם אתם אוכלים צהריים מאוחר בד״כ, קחו את זה בחשבון

מחוץ לכל עיירה בטוסקנה יש חניות מסודרות, חלקן במודל של כרטיס חניה, וחלקן ב-EasyPark. ממליץ להוריד את האפליקציה (צבע וורוד) כדי לא להסתבך שם עם המדחנים. בכל מקרה, נסו למצוא את החניה הקרובה ביותר לכניסה לעיירה – הן מסומנות באות P ומספר (למשל, P1, P2 וכ׳ו). האיזור האסור לכניסת רכבים מסומן כ-ZTL.

האיטלקים מאוד מזכירים את הישראלים בהרגלי הנהיגה שלהם. נתקלנו בכמה נהגים חסרי סבלנות, גם בכבישים המפותלים של טוסקנה. לא נתקלנו במקרים מסכני חיים למזלנו, אבל חשוב לשים לב.

באוטוסטראדות רבות מתקיימות עבודות תחזוקה, והכבישים מצטמצמים לנתיב אחד. שימו לב לשילוט. נתקלנו בזה הרבה.

השאירו תגובה