פורטוגל מי אמור. הטיול של משפחת בן דוד

טיול בפורטוגל של משפחת בן דוד

מאת אורלי בן דוד

התחלנו בליסבון. לא לקחנו רכב. דבר שהתגלה כצעד חכם מאוד. מטרו נוח מאד ומהיר להתניידות. אנחנו העדפנו גם הובר והרבה. חסכוני יותר לפעמים מארבעה כרטיסים במטרו וחוסך זמן התברברויות. מה עושים בליסבון? הכל. קניונים, חנויות בשדרות, כיכרות, שפת הנהר, המוני אנשים, שמייח.

לקחנו סיור עם פורטוגו מומלץ מאוד וממקד. היינו ברוב המקומות המתויירים. היינו ברכבל. פרימארק, גלידת פרח טעימה, פסטל דה נאטה שנדגם כל יום כל היום, לחם האלים. היינו מספר ימים בליסבון בשמחה היינו נשארים עוד. לא חסר מה לראות.

לינה: מלון הולידיי אין – נחמד. אין מה לספר יותר. ארוחת בוקר סטנדרטית ביצים, ירקות, פירות וגולת הכותרת לילדות פנקייק שמכינים במכונה באופן עצמאי.

קשקאיש

לאחר מספר ימים בליסבון שכרנו רכב (שהוזמן מראש מהארץ באוויס כי באירופה עכשיו יש מחסור ברכבים אז פשוט תזמינו חודשים מראש) ונסענו לקשקאיש. קשקאיש מהממת. עיר ציורית על שפת האוקיינוס האטלנטי. המון חנויות, המון מסעדות, המון אנשים ברחובות. חופי הים ארוכים, רחבים, גדושי חול זהוב כמו שאנחנו אוהבים בארץ. המים קרים ברמת קיפאון. אפילו הילדות סירבו להיכנס. הסתפקנו בהליכה על החוף, בבהייה בנערים המשחקים כדורגל על החוף ובאכילה. המחירים אגב יקרים לאללה על מיטת שיזוף ושמשיה לקחו לנו 30 יורו! רצועת החוף המגודרת בחבל גם מוגדרת כמאובטחת מה שאיפשר לנו להשאיר את החפצים ולהסתפק בשיטוט עצל בחוף. אב הבית נכנס לאוקיינוס למרות הקור הנורא ושרד לספר.

בערבים הלכנו לשוטט בעיירה מלאת החיים -צ מעין אילת אבל צבעונית יותר, נקייה יותר, יפה יותר.

מלון: היינו בוילה שחולקים בה מטבח משותף ומקרר (מגירה לכל דירה…) בוילה חדרים גדולים. קיבלנו חדר משפחה עם מיטה זוגית גדולה, שתי מיטות יחיד, ארון ענק, שירותים מקלחת ומרפסת קטנה לישיבה בחוץ. בנוסף בעלת הבית גילתה שהילדה חוגגת יום הולדת ואירגנה זר פרחים בחדר ועוגה מעשה בית. רוב הווילות באזור משמשות לאירוח. האמת לא אהבתי להיות בבית עם עוד אנשים למרות שבקושי הרגשנו אותם, (נכנסים לחדרים שלך וזהו) אבל לא הייתה ברירה. אזורי האירוח נתפסים במהירות הבזק בקשקאיש.

לסינטרה הזמנתי יום קודם כרטיסים באינטרנט על מנת לחסוך זמן כניסה וכך נסענו. לצערי לא התייעצתי קודם איפה מחנים וכו' לכן נסענו בדרכים לא דרכים והגענו לארמון פנה ברכב פרטי מה שגרר דו"ח! לסינטרה מגיעים רק באמצעות טוקטוקים או באמצעות נסיעה במונית לא ברכב פרטי! לידיעת שאר הנהגים יש חנייה ענקית וללא עלות מרחק 400 מטר מתחנת הרכבת שם תופסים את הטוקטוקים. הארמון עצמו יפה ולמרות שהזמנו כרטיס מראש ונכנסנו בקלות הרי שהתור לארמון היה ענק! תודה למשפחה הישראלית שסיימה סיבוב בחוץ ותפסה את מקומה ללא להתבלבל בראש הטור ועקפה את כולם ללא מצמוץ. עכשיו בואו, האיטלקים והבריטים לא פחות צעקניים מהישראליים אבל כשעומדים בתור אנחנו היחידים שעוקפים, מתחמנים, מרמים וזה מרגיז ברמות על. תהיו בני אדם!

לארמון נכנסים בתור מאורגן היטב. אין זמן להתעכב, נחמד מאוד. לא משהו מרשים. איפה ארמון ורסאי לעומת זה? אין ספק שהמלכים הפורטוגלים היו צנועים הרבה יותר לעומת עמיתיהם בצרפת או אנגליה.

הגנים יפים מאוד אבל שוב עולים ויורדים כל הזמן. הילדות עשו זאת בקלות אני הייתי על סף עילפון למה לכל הרוחות הכל שם עליות?? משם נסענו בחזרה לחנייה. הפעם תפסנו טוק טוק כדי לא לחטוף דוח נוסף ונסענו איתו לגנים ולארמון של קווינטה דה לה רגלרייה גם פה מאוד יפה, תעלות קרקעיות, בריכות, מערות כייף גדול. אבל גם שוב עליות וירידות.

ישבנו בבית קפה קטן בשטח הארמון ואכלנו ארוחת צהריים. נחמד. כשחזרנו דרך העיר העתיקה ראינו המוני אנשים, מסעדות, וייב טוב כמו של ליסבון. חצי שעה נסיעה והיינו בקשקאיש לעוד לילה קסום.

בקשקאיש יש גם דקטלון גדול – שווה להגיע. מבחר גדול.

מסקנה: לקשקאיש יש להקדיש זמן רב יותר לפחות מספר ימים כדי ליהנות מחוויית הקיץ הזאת.

אבידוש

התחנה הבאה הייתה אבידוש – אבידוש עיר מהממת מימי הביניים ואכן יפה להפליא. שהינו שם יומיים של שיטוט עצל. גילינו שבזמן שכל התיירים מסתלקים ממנה בלילה היא קסומה להפליא. שתינו בלי סוף ליקר דובדבנים עם שוקולד וסיירנו על החומה. זהירות עם ילדים יש שם קטעים חשופים לגמרי ואתם מסתכנים בשבירת מפרקת בקלות אבל הנוף מהמם. ישבנו במסעדה מסורתית (עד כמה שניתן, הכל שם מלא תיירים לעייפה) ואכלנו סרטנים וצדפות בתיבול – אחת המסעדות שהכי אהבנו שם. תשכחו ממזגן. הזענו למוות.

לינה: ישנו בעיר העתיקה. ממש לא ממליצה על המקום. Rainha Santa Isabel. שירות נוראי. מעלית תקולה כבר ארבעה חודשים ולטפס במעלה מדרגות מהגיהנום עם מזוודות זאת חוויה מפוקפקת. דיס המלצה ענק. ועוד החצופים טוענים שהמעלית מקולקלת שלושה שבועות שכבר קראנו ביקורות חמישה חודשים קודם שהמעלית מקולקלת וברוב תמימותנו הנחנו שמזמן תוקנה. אז לא.

קוימברה

העיר הזאת היתה הפתעת הטיול. התאהבנו בה ונשארנו מספר ימים. עיר אוניברסיטאית בעלת היסטוריה עתיקה ומרשימה שנהר עובר בה. גם הנושא היהודי מיוצג. לצערנו – האינקוויזיציה חגגה שם. היינו באתרי החובה: האוניברסיטה על כל שלל אגפיה המרשימים, הספרייה המהממת. פרט לכך שתינו הרבה, אכלנו, וטיילנו בעיר כל הזמן – עיר יפה להפליא.

יום אחד הקדשנו גם ליער בוסאקו, ריאה ירוקה ומרשימה והכי חשוב קרירה להפליא. היער, יער ירוק ובעל פלגי מים גם בימות הקיץ החמים מאוד. עשינו פיקניק באחד המקומות והצטלמנו ללא סוף.

לינה: לקחנו מלון עם סוויטה משפחתית גדולה שני חדרים ומרפסת. ארוחת בוקר סבירה. נהנינו מכל רגע.

אביירו

משם לאביירו. אביירו נחשבת לוונציה של פורטוגל. הגזמה פראית אבל עדיין עיר מהממת. שיט כייפי במספר התעלות שיש שם. ארוחה מאכזבת במסעדה מומלצת על ידי המלון. הבנות ישנו בחדר ליד ונהנו מכל רגע.

מסקנה גם באביירו היינו צריכים להישאר מספר רב יותר של ימים. יומיים לא מספיקים. המון מסעדות, חנויות, כיכרות, המוני אנשים. וייב טוב לא לפספס את גשר האוהבים.

לינה: מלון מעולה Hotel Afonso. חנייה חינם ליד המלון. ארוחת בוקר טעימה ומרחק הליכה ממרכז העיר.

פורטו

משם נסענו לפורטו – אח פורטו. אין ספק שאת הטיול הבא אתחיל בפורטו אבל בעונת החורף – אולי יהיו פחות תיירים. חנות ספרים שבה טוענים שג.ק. רולינג שאבה את השראתה להארי פוטר {טענה שהוכחשה גם עלי ידי רולינג עצמה! לא עזרה לשמועות העקשניות) וכך לפני חנות הספרים משתרע תור ענקי של אנשים הממתינים להיכנס לספרייה ומשלמים עבור הזכות 5 יורו. גשר לואי שחוצים ברגל מפורטו לגאיה. המסעדות השוקקות אדם, המוסיקה בכל פינה. פורטו יפה להפליא, קרירה יותר וסוערת יותר. נו, עיר נמל. גם פה בפורטו היינו במסעדות טובות, דגמנו את פרימארק, סטארבקס והילדות נהנו להסתובב בקניוני הענק ולקנות מכל הבא ליד.

לקחנו סיור גם דרך פורטוגו עם אמיר המקסים. משפחה אחת ביטלה וכך קיבלנו סיור פרטי בן 3 שעות שעשה לנו סדר בפורטו ובהיסטוריה שלה. אמיר מומלץ מלא ידע ומלא סבלנות. וגם פדנט להפליא. הבטיח 3 שעות וגם כשכבר אנחנו רצינו לוותר הוא לא ויתר!

לינה – לנו במלון דירות מהמם בלב הסצינה. החיסרון היחידי אין חנייה באזור. יש להחנות בחניון ציבורי רחוק מהמלון, להיגרר עם מזוודות בעליות ובירידות שברא השטן, ולשלם הון תועפות עבור הרכב. לכן לא ממליצה למרות שמאוד נהנינו. לשוכרי רכב – חפשו מלון עם חנייה. אפשר להשיג יותר בקלות בעברה השני של פורטו בגאיה.

לולא היינו צריכים לחזור לליסבון לשדה הייתי ממליצה למי שמסיים בפורטו או מתחיל בפורטו להשכיר רכב רק לאזורים שבין פורטו לליסבון בשתי הערים הללו רכב מיותר.

יש הרבה דברים שלא הספקנו. החלטנו לקחת את הזמן באיזי ולכן למרות שעברנו מקומות רבים ומלונות, בכל מקום השתדלנו להתעכב קצת, לספוג את האווירה ולא למהר למלא את הימים במאסט סי. כשהולכים מגיעים למקומות מעניינים… אז פשוט תטיילו, תשוטטו ותגיעו למה שחשוב ומעניין לכם.

חזרנו ליום אחרון לליסבון, החזרת רכב בשדה בקלות. החזר מס יעיל ומהיר במכונות. סורקים דרכון, מצהירים על מספר הקבלות. עולים למעלה מראים ומקבלים החזר.

רק שימו לב הפורטוגלים לא מאמינים גדולים. לפעמים הם דורשים לראות את הפריטים. אנחנו השארנו דברים שקנינו בטרולי על מנת להוכיח שאכן נקנו.

טיסה מפנקת עם טורקיש (אוכל וכל הבלגן – אני לא אוכלת במטוסים אני עסוקה בלהתפלל שנשאר באוויר… השאר טחנו…). המזוודות הגיעו במהירות ובשלום. וולקאם ישראל! לפחות פה יש מזגן…

מאוהבת בפורטוגל!

השאירו תגובה