10% הנחה על הסיור הקלאסי בברלין, בעברית, עם קוד קופון PZCW6H92

'המהפיכה שלי בברלין זה להוציא את הגרמנים מהפונקציונליות שלהם'

שני אחיאל

על הספה עם שני אחיאל, בעלת מסעדת 'יפו' בברלין

שלום, שני!

שלום!

מה אנחנו אוכלים?

חציל מוזהב בתנור עם רוטב עגבניות וטחינה.

נראה מצוין. בואי נתחיל מהסוף, יש כבר פוסטר ודי ג'יי, הכול מוכן. איזו מסיבה אתם מכינים לנו כאן ביפו, זאת אומרת בברלין לכבוד הסילבסטר?

אנחנו מחזירים את יפו למצרים העתיקה. תהיה רקדנית בטן.

נהדר. מי זאת תהיה?

אז זהו שאנחנו עדיין מחפשים. אם אתם יכולים בברלין היום לעזור לנו למצוא, נשמח. מישהי עם שמחת חיים, זה חשוב.

את צוחקת? את יודעת כמה רקדניות בטן כותבות לנו כל יום? נמצא לך בשנייה.

מעולה. יהיה גם משתה של חמש מנות עם שמפניה ואויסטר. מוסיקת עולם ברקע, קצת ערבי, קצת פרסי, אוריינטלי בקיצור.

ומה יישאר בשביל מסיבת חנוכה?

את האמת, אנחנו עדיין לא יודעים.

חציל יפו ברלין
החציל של יפו

> עד 40% הנחה על מגוון צעצועים לילדים עכשיו באמזון גרמניה >>

יש עוד ערב חאפלה פואטית באופק?

לא, כרגע לא. עשינו את זה כשהיה קיץ, כולם ישבו בחוץ ואז כשהיתה הקראה יכלו להיכנס פנימה. עכשיו זה פחות מתאים. אבל יש לנו חלל מאוד מרשים, מלא תאורה וצבעוני ואני מתכוונת להביא לפה הרצאות ותערוכות.

בכל מקרה האווירה של החאפלה תמיד כאן.

אתה יודע, מישהי ישבה על הבר ושמעתי אותה אומרת לברמנית, איזה מקום כיפי, אני מרגישה כאילו אני יושבת בסלון ומחבקים אותי. זה בדיוק מה שרציתי שאנשים ירגישו.

בכניסה תמיד יש שיר, שאת מחליפה מדי פעם. מאיפה החיבור?

אני מאוד אוהבת שירה. ויסלבה שימבורסקה, יונה וולך…

למה שלא נכניס לריאיון שלנו איזה שיר, כדי שלא יצא סתם עוד ריאיון כזה של שאלות ותשובות. מה את אומרת?

אני אומרת שימבורסקה, שיר שלה שנקרא יש המממשים.

הנה זה:

יש המממשים את החיים באורח יעיל יותר.
בקרבם וסביבם שורר סדר.
יש להם פתרון ותשובה נכונה לכל דבר.
הם מנחשים כהרף עין מי את מי, מי עם מי,
לשם מה, באיזה אופן.
מטביעים חותמת על אמיתות שאין בלתן,
משליכים למגרסה עובדות שאין בהן צורך,
ואנשים לא מוכרים אל מתקני מיון שנועדו לכך.

ובהגיע יום השחרור מן הקיום,
הם עוזבים את העמדה
דרך הדלת שהורו להם.

לעתים, אני מקנאה בהם
-למרבה המזל זה חולף.

אז עכשיו אני מבין מה זה המקום שפתחת, כלומר יפו. זה מקום שמקבץ בתוכו רגשות בתוך עיר שלפעמים מתקשה להביע אותן.

אתה יודע מה מרגש אותי? שאני מצליחה להוציא את הגרמנים מהחשיבה הפונקציונלית שלהם. בהתחלה של יפו היינו צריכים לחנך אותם לאכול עם הידיים או לשבת על הבר. הם לא הבינו לאן הם נכנסים. זה בר? זאת מסעדה? הם… נורא קשה להם שמשרתים אותם, שמארחים אותם. מה זה להתארח? רצינו לחבר אותם מהרגע הראשון לאוכל, לחוויה של המקום, לאווירה של משתה. להוציא אותם מהפונקציונליות הזאת.

מסעדת יפו בברלין
אווירה של סלון ביתי. מסעדת יפו בברלין

> ספרו לנו מתי אתם מגיעים לברלין ונשלח לכם הצעה לסיור בעיר (בעברית) >>

כדי שלא יישמע שאנחנו מקטרים על האופי הגרמני, דבר שדי קל לעשות, בואי נאזן מהר עם כמה דברים טובים על הקהל המקומי.

הם נורא גמישים. מנסים דברים שהם לא מכירים, שלא טעמו בחיים. הישראלים דווקא יהיו יותר ספקנים אם תיתן להם משהו שהם לא טעמו אף פעם.

איך חיית פה לפני שהיה לך מקום כמו יפו שבו אפשר כמו שאת אומרת להרגיש ממש נוח, לאכול עם הידיים…

השתגעתי מזה. בחוויה שלי אני נורא אוהבת ללכת ולשתות כוסית, לאכול משהו… הפריע לי שאם אני הולכת לבר אז השירות הוא לא משהו ואין שם אוכל… למה אין אוכל? גם התחושה שהאנשים שמארחים אותך אין להם את הכיף לארח אותך. למה אתם ככה? למה אתם עובדים בזה? אני אומרת לבנות פה, לא משנה מה, נכנס בן אדם, תביאו לו כוס מים, תנו חיוך.

יש כאן יותר בנות מבנים או שזה נדמה לי?

יפו זה ממש מקום של נשים, איכשהו יצא ככה. 

בקיצור, את באת לכאן כדי להפוך את העיר. יש לך הרבה עבודה, את יודעת…

לראות גרמנים נאבקים שעה עם זיתים כי הם לא יודעים איך לאכול את זה. 

פליקס אופרמן, שני אחיאל ובן צביאל

נעזוב רגע את הקהל המקומי ונלך ליפו האמיתית, או לא רחוק משם, לראש העין.

סבתא שלי.

תלית תמונה שלה כאן על הקיר. זה משנה את ההרגשה כשנכנסים למסעדה וסבתא מביטה מהקיר?

סבתא שלי היא פשוט הרוח שלי. היא נהיית הרוח של המקום עם שמחת החיים שלה והאופטימיות והחוזק. היא בת 106. אתה רואה את התמונה הזאת, היא צולמה כשהיתה בת 103.

תמונה יפה.

מעולם לא שמעתי אותה מתלוננת. אני שואלת אותה איך את מרגישה? כמו סוס… זה באמת כובש. יש בה נשמה יתרה. היא אפילו רבה עם אבא שלי כי אף חברת ביטוח לא הסכימה להטיס אותה. רצתה להגיע לכאן.

מה היא היתה אומרת לו היתה נכנסת למסעדה שלך בברלין?

היא היתה עולה על הבר ומתחילה לרקוד.

נמשיך עם אורחים לא צפויים. אייל שני נכנס למסעדה, מה תציעו לו לאכול?

את הגבינה פטה שלנו עם רוטב עגנבניות ומרווה. יש גם כרובית שני אבל היא לא קשורה אליו, זה לכבודי. אתה יודע שאיימו עלינו בתביעה בגלל הכרובית הזאת?

כן, אבל השף שלכם עמד על שלו. בן צביאל קוראים לו נכון?

כן, בחור מוכשר ויצירתי.

איך הגעתם אליו, הוא היה כאן בברלין, בישראל?

אני קראתי ריאיון איתו בשפיץ, ופשוט אמרתי, כזה אני רוצה.

רגע, אני רושם קרדיט שף לשפיץ.

תרשום.

סבתא מרים. רצה לבוא לברלין

מתי אנחנו בברלין היום נזכה לעשות מעשים טובים כאלה. תגידי, את ופליקס – השותף שלך למסעדה –  הייתם בזוגיות, כמה שנים?

שש שנים.

היום יש לכם עסק משותף. זה לא מסובך לנהל עסק עם חבר לשעבר?

מאוד מסובך, מאוד מאתגר. אבל זה חלק מהקסם של ברלין. אף אחד לא שופט. אף אחד לא מרים גבה. זה מתאפשר. אם היית אומר לבן אדם כמוני שאעשה דבר כזה… לא, לא הייתי מאמינה.

לפחות את לא אומרת שזה הדבר הכי טבעי, הכי קל בעולם.

זה לא היה קל.  היו רגעים שרצינו לשחוט זה את זה. שאלנו את עצמנו מה אנחנו עושים? גם הדבר הכי מטורף בעולם – לפתוח מסעדה וגם זוג נאהבים לשעבר. זה הפך את הכול ליותר מורכב.

סוף טוב הכול טוב. שניכם בחיים.

כן, אני חושבת שעכשיו כשאני נכנסת ליפו אני אומרת איזה מזל שעשיתי את זה. איזה מזל שעזבתי הכול ובאתי לפה.

עזבתי זה את ישראל, אני מניח.

כן, בגלל המלחמה (צוק איתן – צ.י.). אם לא המלחמה, לא הייתי כאן.

מה היה הצוק ששבר אותך?

אני לא יודעת מה עבר עלי. משהו לא טוב עבר עלי אז. נכנסתי לפניקה לא ברורה. ואמרתי לעצמי, אוקיי, די. פשוט די.

סילבסטר ביפו. רקדנית בטן והפתעות

פליקס הוא הדי ג'יי פה?

כולנו כאן אמנים אז כל אחד תורם. היתה לי תוכנית בקול הקמפוס, 106 אפ אם. מה שחשוב לנו זה שיהיה משהו אחר, שונה, מדויק, מושקע, מפעים. שאתה לא יכול להתעלם ממנו. שאתה נכנס וזה וואו.

ציפור קטנה שגרה פה בשכונה לחשה שלי שבתחילת הדרך לא היה לכם קל עם השכנים.

זה היה נורא. כי פתאום אתה קולט את הבדלי התרבויות. בארץ אם יש בעיה עם שכן הוא ירד וידבר איתי, אבל כאן הם לא דיברו. הייתי שמה להם פתקים עם לבבות ושוברי מתנה והם היו קוראים למשטרה. זה היה מין… הייתי רואה משטרה, הלב שלי היה מתפוצץ מפחד. בארץ המשטרה בכלל לא מגיעה ואם היא מגיעה זה רק כי יש איזה חשד למחבל. עכשיו השוטרים פה מחויבים. הם אוהבים לחנך פה. תשמע, אני ממש התפוצצתי. התלהמתי וקלטתי כמה שזה לא טוב, הם לא יודעים להכיל את זה. הם נאטמים, נהיים בהלם. הייתי אומרת להם, אני פה, למה אתם לא מדברים איתי. כל יום היתה מחכה לי ניידת.

תוכניות לעתיד?

לפתוח ממול את עכו. להרחיב את המהפיכה. כל כך כיף לי שהמקום נוגע בכל כך הרבה אנשים. זה כל כך מרגש שבאים אלי ואומרים לי עשיתם לנו את הערב. הם לא רגילים לאירוח מהסוג הזה וזה כיף להוציא אותם מהמשבצת הזאת.

מסעדת יפו, Gormannstraße 17B,10119 ברלין.
פתוח משעה 12:00 עד 03:00, סגור בימי שני

תגובה אחת על הפוסט “'המהפיכה שלי בברלין זה להוציא את הגרמנים מהפונקציונליות שלהם'

  1. יורם אומר:

    חבל שהמילים לא מגובות במעשים.
    שירות? לדעתי זו המסעדה עם השירות הכי נורא שראיתי בחיים. פלוני, לא מקצועי, לא אכפתי, היסטרי. כל הרע שבישראליות.
    והאוכל גם ממש לא מי יודע מה. המחירים, מאידך, מופרזים לכמות ולאיכות.

    בקיצור, נראה שגברת שני ('כולנו כאן אמנים') עפה על עצמה עם 'לשנות את הגרמנים' ועם המילים שהיא מרעיפה על עצמה. המקום פשוט איום ומביש.

השאירו תגובה