"היום כל אחד חושב שהוא יכול להדריך סיור בברלין. השאלה עם איזה ניסיון הבן אדם מגיע."

סיורים בעברית בברלין

על הספה עם עדנה הורנפלד, מחלוצי ענף התיירות הישראלית בברלין.

שלום, עדנה!

שלום!

נבירה קלה בארכיונים גילתה לנו שבכלל לא התחלת בברלין אלא באנטליה. כתבו עלייך במעריב לפני עשרים שנה שאת מלכת אנטליה. הייתכן?

כן, עבדתי בנופשונים באנטליה. היה שם פוטנציאל עסקי אדיר. היה מגיע מטוס ואז היו לי חמישה אוטובוסים של ישראלים בכל פעם.

זאת היתה ההתחלה שלך בתור מדריכת תיירים?

לפני זה עבדתי בטיולים מאורגנים בנתור. עשיתי את זה שמונה שנים.

אז מראש כיוונת את עצמך לטיולים.

למדתי דווקא מנהל עסקים ושיווק. אבל אז יצאתי לטיול של נתור, זה היה לאירופה הקלאסית ומי שאחראי על המדריכים בנתור גילה אותי. למרות שבאתי בתור מטיילת אירגנתי בשבילו את כל הטיול. זה מצא חן בעיניו והוא הכניס אותי לקורס המדריכים בלי לשאול.

בין עדנה הורנפלד שמדריכה למשל על ארכיטקטורה בברלין ועדנה ההיא, מהנופשונים באנטליה יש הרבה מרחק. איך הגעת משם לפה?

בשנת 1999 נשבר לי מאנטליה ואז באתי לארקיע עם ההצעה להוציא מדריך דובר עברית עם הנוסעים שטסו לפראג. פראג אז קירטעה במשך שנים מבחינת תיירות לישראלים וחשבתי למה לא לקחת את יכולת הארגון והידע שצברתי בנופשונים וליישם את זה על עיר שלמה.

נתנו לך אור ירוק?

בטח. תוך 24 שעות כבר הייתי בפראג. זאת היתה פעם ראשונה שבעיר ולא בנופשון מישהו קיבל את הנוסעים והיה אחראי עליהם. היה את זה במרמריס, בפלמה, באנטליה אבל לא בשום עיר באירופה. זאת היתה ההמצאה שלי בעצם.

זה תפס?

זה הפך את פראג להצלחה עצומה בשנים ההן. יצגתי את ארקיע, קשרי תעופה, איסתא, קווי חופשה.

איך היו החיים בפראג?

נהנינו מאוד. חייתי שם עם הבן שלי. תראה, סך הכול זאת עיר קטנה פראג. אחרי חמש שנים שיעמם לי.

ככה הגיעה ברלין?

כן, ב-2003. באתי לביקור ונדלקתי.

תני לי לנחש, הרמת טלפון לחברות התיירות להגיד להם שטעית, זאת לא פראג זאת ברלין שצריך לקדם.

משהו כזה. התחלתי לשגע את כל הצ'רטריסטים בארץ להעלות מטוס לברלין.

סיורים בעברית בברלין
"שיגעתי את חברות הצ'רטר שיוציאו מטוס לברלין."

>> גלו עכשיו! דיל היום באמזון גרמניה

למה לא פנית לאל על למשל?

אל על והחברות המסודרות הציעו כרטיסים בחמש מאות אירו בזמנו. הצ'רטרים לעומת זאת הציעו חבילות שהיו מאוד משתלמות. זה היה ב-2003. שנה אחת קדימה, ב-2004 קיבלתי אוקיי. הם אמרו לי, עדנה, אנחנו מעלים מטוס לברלין בתנאי שאת נשארת שם.

מי זה הם?

ארקיע ויוניטל (ישראייר – צ.י.). הם הראשונים שהעלו את מטוסי הצ'רטר לברלין. וזה היה רק לארבעת חודשי הקיץ. שנה אחרי זה אמרו לי, עדנה, ברלין הולכת נהדר, אנחנו ממשיכים עם הטיסות גם בחורף. עוד לא היה ספר אחד בעברית בברלין. לא היה כלום שאפשר היה ללמוד ממנו. עד היום יש לי את דף ההדרכה הראשון שלי. זה אותו דף שהולך איתי עד היום.

אתה יודע, אתה פותח פיצה אחת, עוד פיצה אחת נפתחת לידך ואז נפתחת אחת ממול, זה טבעי, אבל צריך לחפש איפה הפיצה האורגינלית הראשונה. הראשוניות היא החשובה ביותר. חשוב גם שמדריך יהיה מדריך ולא מישהו שמחליט שהוא מדריך. מסתובב קצת בברלין ואחרי שלושה חודשים מוציא סיור.

איך למדת את העיר?

הלכתי למשרדים, שאלתי , ביררתי… היתה שם מדריכה אחת שהיתה נשואה לגרמני – נירית בן יוסף. היא הראשונה שהתחילה להעביר סיורים לאינדבידואלים בברלין. אבל לא למדתי ממנה. למדתי מישראלי אחר שחי שם הרבה מאוד שנים והדריך אמריקאים. הוא לקח אותי לכל הנקודות ופינות המסתור בברלין. חוץ מזה הרבה מחקר שעשיתי, גם בקרב הקהילה היהודית. למדתי איפה חבויים הדברים. הפסל ברחוב רוזנשטראסה, למשל, אני קראתי לו זעקת הנשים.

ואללה.

הרבה מהשמות שנכתבו אחרי זה בספרים בעברית הם שמות שאני נתתי אותם. לא כתוב על הפסל זעקת הנשים בגרמנית. וככה יש עוד כל מיני פינות חמד עם שמות שלי.

היום יש לא מעט חברות או מדריכים פרטיים ישראלים שמציעים סיור בעיר. זה גורם לך גאווה לראות איך הענף הדקיק התפתח?

אתה יודע, אתה פותח פיצה אחת, עוד פיצה אחת נפתחת לידך ואז נפתחת אחת ממול, זה טבעי, אבל צריך לחפש איפה הפיצה האורגינלית הראשונה. הראשוניות היא החשובה ביותר. חשוב גם שמדריך יהיה מדריך ולא מישהו שמחליט שהוא מדריך. מסתובב קצת בברלין ואחרי שלושה חודשים מוציא סיור.

זה נשמע שאת כועסת קצת על מה שאת רואה סביבך.

תשמע, יש הבדל בין ניסיון של בן אדם, מישהו שעסק בהדרכה ותיירות ביחד למישהו שאין לו את זה. אני הדרכתי את כל אירופה לפני שהתיישבתי בברלין. יש לי תעודת IMTM (מדריכת תיירות בינלאומית – צ.י.) דבר איתי על וינה, על רומא, אני רואה בעיניים את המקומות הכי חשובים שם. זה בטח לא משהו שמישהו שחי בברלין ומכיר בה כמה רחובות יכול להציע למטיילים.

למה בעצם שלא כל אחד יהיה המדריך של השכונה שלו?

היתרון לדעתי הוא בלימוד. ברקע הקודם שלך כמדריך. בעומק של הדברים. לי מאוד חשוב שמדריך שעולה אצלי על אוטובוס לא יחרטט דברים. עבד אצלי בעבר נדב (גבלינגר מחברת הטיולים של נדב – צ.י). הוא עשה בהתחלה סיורים באנגלית ואני שחיפשתי אז מדריכים בעברית הצעתי לו לעבוד אצלי. היה חשוב לי לקחת אנשים שיש להם ידע.

והיום הוא מתחרה שלך.

הוא בנה משהו חדש לישראלים. סיור שכולל נסיעה בתחבורה ציבורית בעשרה יורו. העניין הוא שאתה לא יכול להגיע לאותו אפקט ולהראות מה שאתה רוצה. כשיש לך מיקרופון ואוטובוס פרטי זה יותר חזק ויותר עמוק. אז משלמים עשרה אירו אבל גם מקבלים בהתאם. חוץ זה יש גם כרטיס תחבורה ציבורית שעולה כסף כך שהזול יוצא יקר.

זה לא יתרון שיש גיוון ומטיילים ישראלים יכולים לבחור מתוך כמה חברות?

תראה, אלה לא חברות. הרבה מהם צצים כמו פטריות אחרי הגשם. כל מיני אנשים שמכנים את עצמם מדריכים.

בואי נעזוב את המתחרים ונדבר שוב עלייך. איפה מרכז הפעילות שלך היום?

אני גרה בין ברלין לישראל. חולקת את חיי. מרבית חודשי הקיץ בברלין, בחורף אני יותר בארץ.

מה השתנה בתיירים הישראלים בין אז לעכשיו? מגיעים ישראלים אחרים?

התיירות הראשונה היתה בדרך כלל של אנשים בגילאי החמישים שישים, הרבה פעמים ייקים או ניצולי שואה. היום ככל שזה נפתח, מגיעה לפעמים אוכלוסיה שמעניין אותה רק שופינג או רק מסיבות ולא תמיד העומק של העיר. בכל זאת אני יכולה להגיד שהרבה צעירים שיושבים איתי על האוטובוס מתעניינים ורוצים ללמוד את העיר.

עדנה הורנפלד. "פעם ייקים, היום תיירות שופינג"

מה השתנה בברלין בין אז לעכשיו?

לא ראינו את ברלין מכוסת ראש לפני חמש או שש שנים. היום רואים את זה הרבה. הרכבות מלאות אנשים שלבושים ככה. חוץ מזה יש הרבה התפתחות בבנייה. הרבה מקומות שהיו מוזנחים נמצאים במצב של בנייה או פיתוח.

איפה את גרה בברלין?

בוילמרסדורף, ממש ליש הקודאם. זה רחוב שמזכיר לי את השאנז אליזה. כל המותגים יושבים כאן. אתה יודע, רובע המיטה נחמד לביקור, קרויצברג נחמד לביקור אבל תמיד אני שמחה לחזור להום סוויט הום, איפה שאני גרה. לדעתי זה אחד הרחובות היפים יותר של ברלין.

אני טוענת שאין כמו להדריך ישראלים, כי זה מרגיש הכי בבית. אומרים לי, עדנה, נסי שפות אחרות. אני תמיד דוחה את זה. לא מוכנה לקחת קבוצת מטיילים צרפתים או שבדים. ישראלים זה העם שלי ואותו אני מכירה. רק איתו אני יודעת לדבר.

אז בעצם את גרה בפריז.

למה, בגלל השאנז אליזה? לברלין יש הרבה נקודות שמזכירות מאוד את פריז. כבר ב-1873 בימי אוטו פון ביסמרק הכוונה היתה לבנות את ברלין לפי תורת הוסמן שבנה את פריז. בגלל זה יש היום בברלין כיכרות ושדרות רחבות. גם החלוקה של רובעים רובעים היא רעיון פריזאי, בהבדל אחד ששם לרובעים יש מספרים.

מיהי ברלין הבאה לדעתך?

קשה לי לראות ברלין הבאה. ברלין היא פעמיים וחצי פריז. אין לך הרבה אלטרנטיבות. היא כרך. לא יכולה להגיע פתאום עיר אחרת בסדר גודל כזה. בשנות העשרים של המאה הקודמת ברלין כבר היתה מלכת חיי הלילה של אירופה. גם היום, אנשים מגיעים בחבילות של ארבעה חמישה לילות, הם באים בשביל ברלין. מה יש להם להתרחק? היא מתאימה גם לאמנים וגם לצעירים וגם לאוניברסיטה וגם לתחום של אינטלקטואלים… היא מתאימה למלא רמות. לקטן קטן ולגבוה גבוה.

טיפ למי שרוצה להדריך בברלין.

צריך לקחת משהו יחודי משל עצמך. לפתח נישה יחודית. כל השאר זה נדוש כי כבר עשו את זה. קשה למצוא את הייחוד.

טיפ למקום מיוחד בברלין.

אני זוכרת שכשהגעתי לברלין, מה שהרשים אותי במיוחד היה סוני סנטר. מרכז סוני סנטר בלילה הוא לדעתי גם מבחינה של אדריכלות פשוט נקודה מדהימה. צריך רק לשבת ולהסתכל ולבהות באוויר. כמובן שאני מאוד מתחברת לאדריכלות של ברלין באופן כללי. כל הפוטסדאמר פלאץ יש בו מבנים מדהימים. גדולי הארכיטקטים בעולם עובדים בעיר הזאת.

בפייסבוק שלך יש שנה טובה שמגיעה דווקא עם רקע של נופי תל אביב.

בקטע הזה של התיירות המדינה שלנו מדהימה. הפרוייקט שהכי הייתי רוצה לעשות זה למכור את ישראל בעולם. אחרי שאתה רואה את כל העולם יש לך פרספקטיבה אחרת. בכלל, מה שיש לנו בישראל זה משהו שקשה למצוא.

גם בברלין?

בכל מקום. גם אם יש קושי להדריך ישראלים שתמיד דורשים ממך הרבה, אני טוענת שאין כמו להדריך ישראלים, כי זה מרגיש הכי בבית. אומרים לי, עדנה, נסי שפות אחרות. אני תמיד דוחה את זה. לא מוכנה לקחת קבוצת מטיילים צרפתים או שבדים. ישראלים זה העם שלי ואותו אני מכירה. רק איתו אני יודעת לדבר.

געגועים לחיים בישראל?

כשאני שבועיים בברלין אני מתגעגעת לישראל, ואז אחרי שבועיים בישראל מתגעגעת לברלין. אני טסה 12 פעמים בשנה.

ומה עם משהו מחוץ לקו הרגיל של ברלין תל אביב?

המזרח מושך אותי. הסקרנות אצלי כל הזמן עובדת. אבל בינתיים טוב לי כאן.

תודה, עדנה.

תודה.

לדף הפייסבוק של עדנה

התגובות סגורות.